הנשיא ג'ו ביידן מכר את עצמו כאדם עם מערכות יחסים – לא רק עם דמוקרטים ורפובליקנים בבית, אלא גם עם בעלי ברית ומנהיגים ברחבי העולם שהיו מודאגים ותשושים מארבע שנותיו של דונלד טראמפ. בימים הקרובים, במסעו הראשון לאירופה – המתחיל בבוריס ג'ונסון ומסתיים בוולדימיר פוטין - יתברר במהירות האם המותג שלו בדיפלומטיה אישית והיכרות ממושכת עם מנהיגים זרים תניב תוצאות לארה"ב, מנתח וושינגטון פוסט.
מאז נבחר ג'ורג' בוש האב ב-1988, לא היה נשיא בעל ניסיון שכזה במדיניות חוץ. ביידן נבחר לסנאט ב-1973, עמד בראש הוועדה ליחסי חוץ והיה גורם מרכזי במדיניות החוץ כסגנו של ברק אובמה. בשבוע הקרוב הוא ינסה למנף את היכרותו עם מנהיגים זרים כדי לחדש את מעמדה של ארה"ב בחו"ל. אבל ביידן גם עשוי למצוא את עצמו מתמודד עם מגבלות הדיפלומטיה האישית. העולם נע בצורה משמעותית בכיוון הפופוליסטי מאז כיהן ביידן כסגן נשיא, ובמקביל כמה מנהיגים משפיעים – ובהם ג'ונסון ועמנואל מקרון – נכנסו לתפקידם.
מעבר לכך, קיים חוסר הסכמה בין דיפלומטים בשאלה עד כמה אישיותו של נשיא ארה"ב יכולה להשפיע על מנהיגים אחרים. יחסיו הארוכים של ביידן עם בנימין נתניהו לא מנעו ממנו ללחוץ עליו להסכים להפסקת אש במבצע "שומר החומות". רוב המנהיגים איתם ייפגש באירופה שמחים לראות שמדיניות החוץ האמריקנית חזרה להיות צפויה יותר לאחר הפופוליזם חסר היציבות של טראמפ – למעט פוטין, השורד הנצחי שכהונתו אמורה להימשך הרבה מעבר לזו של ביידן.
ביידן נפגש אתמול עם ג'ונסון ובימים הקרובים ייפגש עם יתר ראשי G7 ובנפרד עם המלכה אליזבת, מקרון וראש ממשלת יפן, יושיהידה סוגה; בהמשך ייפגש עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. האירוע העיקרי הוא פגישתו ב-16 בחודש בז'נבה עם פוטין. ביידן צפוי לצאת נגד מתקפות הסייבר, הפרות זכויות האדם והפלישה לאוקראינה, תוך שינסה להשיג יותר שיתוף פעולה בפירוק הנשק ובנושאים אחרים. המטרה המרכזית היא להפגין שינוי מוחלט מההתרפסות של טראמפ לפוטין.
הניגוד בין הפגישות עם בעלי הברית לבין זו עם פוטין נועד להדגיש את ההבדל בין הדמוקרטיות לבין הדיקטטורות. המסע גם מאפשר לביידן להפגין אישית את ססמתו "ארה"ב חזרה". הוא כבר החזיר את ארה"ב להסכם פריז ומנהל מו"מ לחידוש הסכם הגרעין עם אירן. מנהיגי אירופה מקבלים זאת בברכה, אבל הם גם מודאגים מאירועי 6 בינואר וחוששים שמא הפוליטיקה האמריקנית תחזור לעבר הלאומנות. ולנוכח המפה הפוליטית בארה"ב, חלק מהדיפלומטים מכירים בכך שאפשרויותיו של ביידן יהיו מוגבלות.
פגישת G7 תתמקד בהתאוששות הכלכלית ובלחץ הגובר על מדינות עשירות כמו ארה"ב ובריטניה לספק יותר חיסונים למדיניות העניות יותר. זוהי הפגישה פנים אל פנים הראשונה של ביידן עם יתר המנהיגים, וגם פגישת הפסגה הראשונה של הקבוצה מאז הברקזיט. הפסגה מתקיימת לאחר ששרי האוצר של השבע הסכימו על מס חברות מינימלי גלובלי. לאחר ארבע השנים הסוערות של טראמפ, הפסגה השבוע תהיה שגרתית ואפילו משעממת. נותרו חילוקי דעות בנושאים כמו מיסים, מכסים והנסיגה מאפגניסטן, אך ההרגשה היא שניתן לבנות מחדש מצע משותף איתן לשיתוף פעולה בכלכלה, טכנולוגיה, שינויי האקלים וסין.
האווירה שונה בתכלית גם מול נאט"ו המתכנסת לפסגה בשבוע הבא. טראמפ הפגין בגלוי את סלידתו ממנה ואיים לפרוש מהברית אם יתר החברות לא יגדילו את השתתפותן בתקציבה. מזכ"ל הארגון, ינס שטולטנברג, אומר שלביידן יש מחויבות אישית עזה לנאט"ו. "הוא ביקר פעמים רבות במטה נאט"ו ויש כמובן חשיבות לידע האישי שלו על נאט"ו ואירופה", הוסיף. עדיין, מציין הפוסט, על ביידן להרגיע את הרוחות בשל החלטתו החד-צדדית להסיג את הכוחות האמריקניים מאפגניסטן, שם הם נלחמו לצד חיילי נאט"ו.
ביידן ייפגש בבריסל גם עם מנהיג האיחוד האירופי, הארגון שטראמפ הטיל ספק בנחיצותו. שגריר האיחוד בארה"ב, סטוורוס למברינידיס, אמר כי לפסגה יהיו שני קהלים. האחד הוא המקומי: הציבור האמריקני והציבור האירופי, שחשוב מאוד להראות להם שהברית הטרנס-אטלנטית מעניקה להם ביטחון ורווחה שלא ניתן להשיג בלעדיה. השני הוא דיקטטורים-בכוח: "אם אתה מקווה להפיץ סמכותנות ברחבי העולם, כדאי שתשים לב משום שברית זו תעשה הכל כדי למנוע מכך להתרחש".
