ביטקוין, מטבע הקריפטו הראשון, נוסע בפראות מאז נוצר ב-2009. לפני חודשים אחדים הגיע מחירו ל-60,000 דולר – הכפלה תוך שנה; מאז הוא צנח במחצית. אפילו לאחר נפילות אלו, שווי השוק של כל מטבעות הקריפטו הוא 1.5 טריליון דולר, שווי מדהים למשהו שאיננו יותר מאשר קוד מחשב. פרופ' אסוואר פרסאד מאוניברסיטת קורנל ומכון ברוקינגז מסביר בניו-יורק טיימס אץ המתרחש.
הביטקוין נוצר בידי גורם אנונימי כדרך לבצע תשלומים ישירים, בלא מעורבות של בנקים מרכזיים או מוסדות פיננסיים, ועל-רקע המשבר הפיננסי שזעזע את האמון במערכת הבנקאית העולמית. השימוש בו מעניק מידה רבה של אנונימיות, ולכן הוא הפך למטבע המועדף בפעילות בלתי חוקית, כולל מתקפות הכופרה האחרונות; הוא נתן תנופה רבה לפעילות האפלה של ה"דארקנט". עם התרחבות השימוש בו, הוא נעשה איטי ומסורבל; כיום נדרשות עשר דקות לביצוע רוב ההעברות בביטקוין והעמלה מגיעה ל-20 דולר לפעולה. וכמובן, התנודתיות העזה שלו הפכה אותו לאמצעי תשלום בעייתי מאוד. במקביל התברר, שהוא אינו מבטיח אנונימיות אמיתית.
בעוד הביטקוין אינו מצליח להשיג את יעדיו המוצהרים, הוא הפך להשקעה ספקולטיבית. אין לו ערך משל עצמו והוא אינו מגובה בדבר. תומכיו יטענו שערכו, כמו ערך הזהב, נובע מכך שההיצע מוגבל: לא יכולים להיות יותר מ-21 מיליון מטבעות, ו-19 מיליון כבר הונפקו. אבל הגבלת ההיצע כשלעצמה אינה יכולה להיות מקור ערך. דומה שהמשקיעים בו בונים יותר על ההנחה שאפשר להרוויח, כל עוד יימצא הטמבל שיסכים לקנות במחיר גבוה עוד יותר.
למרות ערכם הגבוה על הנייר, קריסה של הביטקוין ויתר מטבעות הקריפטו לא תזעזע את השווקים הפיננסיים, שכן הבנקים כמעט ואינם נוטלים חלק בסחר בהם. כמו בכל בועה ספקולטיבית, האחרונים להיכנס יהיו הראשונים להיפגע כאשר היא תתפקע. אין ספק שהממשלות צריכות להזהיר מפני ההשקעה בהם, אך מעבר לכך הן אינן יכולות או צריכות לעשות דבר – סבור פרסאד.
יהיה אשר יהיה גורלו של הביטקוין, טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא באמת גאונית ופורצת דרך. הביטקוין הראה כיצד תוכניות המופעלות ברשתות מחשבים יכולות להפוך לאמצעי תשלום מאובטח, בלא להסתמך על מוסדות פיננסיים הגובים עמלות גבוהות – המטילות נטל כבד, למשל, על מהגרי עבודה השולחים כסף הביתה. טכנולוגיה יכולה להפוך תשלומים לזולים יותר, מהירים יותר וקלים יותר – לתועלת הלקוחות והעסקים כאחד.
הטכנולוגיה אינה נטולת סיכונים. פייסבוק מתכננת להנפיק מטבע קריפטו משלה, Diem, אשר יגובה בעתודות שלה בדולרים ובמטבעות אחרים, ובכך יהיה לו ערך אמיתי. אבל קשה מאוד להאמין שפייסבוק תשים את טובת הציבור מעל טובתה שלה. האפשרות שתאגידים רב-לאומיים ינפיקו מטבעות משלהם היא מדאיגה מאוד; הם לא יאיימו על הדולר, אבל עלולים לחסל מטבעות חלשים של מדינות מתפתחות. סוגי משנה של טכנולוגיית הביטקוין הופכת מוצרים ושירותים פיננסיים רבים לזמינים לציבור נרחב במחיר נמוך, תוך יצירת קשר ישיר בין החוסכים למלווים. התפתחויות אלו והאפשרויות שהן יוצרות הובילו בנקים מרכזיים לשקול להנפיק גרסאות משלהם של מטבעות קריפטו; ביניהם מצויים הבנקים של סין, יפן ושבדיה.
למרבה האירוניה, במקום להביא לדמוקרטיזציה של עולם הפיננסים, חלק מיוזמות אלו הרחיבו את חוסר השוויון. פערים בחינוך הפיננסי ובגישה לאמצעים דיגיטליים גורמים לכך שמשקיעים מתוחכמים קוצרים את הפירות, בעוד האחרים נושאים בסיכונים. אלוגריתמים ממוחשבים עלולים להחמיר את ההטיה הגזעית והטיות אחרות בדירוג האשראי ובקבלת החלטות פיננסיות, במקום להפחית אותן. התפשטות המטבעות הדיגיטליים גם עלולה להרוס את שאריות הפרטיות בחיי היום-יום. ההשפעה העיקרית של הביטקוין, מסכם פרסאד, תהיה הרבה יותר נרחבת מאשר רכבת ההרים שלו עצמו.
