חוקרי הטכניון הצליחו להעלות גרסה מלאה ומנוקדת של התנ"ך בעברית על שטח של 0.5 מילימטר רבוע - פחות משטחו של ראש סיכה. הננו-תנ"ך נכתב באמצעות מכשיר מדעי הנקרא FIB - אלומת יונים ממוקדת. בעזרת מכשיר זה ניתן לשגר אלומה ממוקדת של חלקיקים קטנטנים (יוני גליום) לעבר עצם נתון. כאשר החלקיקים פוגעים בעצם הם מתיזים ממנו אטומים ובכך חורטים בו. הדבר דומה לחפירת גומה באדמה באמצעות סילון מים מצינור השקייה.
"הננו-תנ"ך נכתב באמצעות מכשיר מדעי הנקרא FIB - אלומת יונים ממוקדת. בעזרת מכשיר זה ניתן לשגר אלומה ממוקדת של חלקיקים קטנטנים (יוני גליום) לעבר עצם נתון. כאשר החלקיקים פוגעים בעצם הם מתיזים ממנו אטומים ובכך חורטים בו"הננו-תנ"ך נכתב על משטח סיליקון מצופה בשכבת זהב דקיקה (עובייה 20 ננו-מטר). "כאשר אנו משגרים את אלומת החלקיקים לעבר נקודה על המשטח, אטומי הזהב ניתזים מאותה נקודה ובכך חושפים את מצע הסיליקון שמתחת. קוטר הנקודה הנחשפת הינו כ-40 ננומטר. כאשר אנו מתבוננים בדוגמה הכתובה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק (SEM), נקודת הסיליקון החשוף נראית כהה יותר מהזהב שסביבה. באמצעות שיגור אלומת החלקיקים לעבר נקודות שונות על פני המצע אנו יכולים לחרוט תבנית כלשהי של נקודות, ובפרט תבנית המייצגת טקסט", מסביר אוהד זוהר, מנהל הפרויקט.
התבנית של הננו-תנ"ך נבנתה על-ידי תוכנה מיוחדת שפותחה במסגרת הפרויקט, אשר מאפשרת לחרוט על פני המצע כל טקסט שהוא. "העובדה שהתנ"ך מכיל מידע רב (כ-10 מיליון ביטים) - הינה מרכזית. אנו מכירים רעיונות רבים לאחסון מידע בצפיפות גבוהה, אולם כמעט תמיד הניסיון להחיל רעיונות אלו על כמות גדולה של מידע חושף אתגרים חדשים ובסופו של דבר מביא להבנה עמוקה יותר של השיטה המוצעת ושל מגבלותיה", אומר זוהר.
עוד הוסיף זוהר כי "פרויקט הננו-תנ"ך בא להמחיש את יכולות המזעור שברשותנו. אנו שוקדים בימים אלו על צילום הננו-תנ"ך באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, במטרה להגדיל את התמונה פי 10,000 ולהציג אותה על קיר ענק בפקולטה לפיסיקה בטכניון. בתמונה זו, שגודלה יהיה 7 מטר על 7 מטר, ניתן יהיה לקרוא את התנ"ך כולו בעין בלתי מזוינת (גובה כל אות יהיה כ-3 מילימטר). בסמוך לתמונה זו יוצב המקור - הננו-תנ"ך עצמו - שגודלו כגרגיר סוכר".
הננו-תנ"ך נכתב כחלק מתוכנית חינוכית שפותחה במכון לננוטכנולוגיה על שם ראסל ברי, תוכנית שמטרתה להגביר את התעניינותם של צעירים בננוטכנולוגיה. את הרעיון לכתוב את התנ"ך כולו על שטח הקטן מראש סיכה הגה ראש המכון לננוטכנולוגיה, פרופ' אורי סיוון. הפרויקט נוהל על-ידי אוהד זוהר, היועץ המדעי של המכון לתוכניות חינוכיות בתחום הננו ודוקטורנט לפיסיקה, יחד עם ד"ר אלכס להב, לשעבר ראש מעבדת ה-FIB במרכז וולפסון למיקרו אלקטרוניקה. זוהר אמר ל-TheMarker כי ככל הידוע לו, מדובר בהישג עולמי: "שיא גיניס הנוכחי מדבר על תנ"ך בגודל 25 מ"מ רבוע, פי 50 מהתנ"ך שלנו. התנ"ך שלנו הוא הקטן ביותר בעולם".
