זוכרים את רבי זכריה בן אבקולס, מגדולי החכמים והפוסקים בסוף ימי בית שני? ביום א' הקרוב, יחלו ימי בין המצרים, שבשיאם, ט' באב, נוהגים לעסוק בדמותו הטראגית של בן אבקולס. על-פי הכרעת רבי יוחנן, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור הראשון, היה בן אבקולס האחראי הבכיר לחורבן הבית, ולקריסת הממלכה היהודית, לפני 1,951 שנה.
היו ללא ספק עוד סיבות לחורבן הבית, אבל רבי יוחנן פוסח על כולן ותולה את אשמת החורבן והגלות באיש אחד, הוא רבי זכריה בן אבקולס (רזב"א). סיפורו שזור בסיפור הידוע על-אודות קמצא ובר קמצא, שלא נחזור עליו במסגרת זו ונדלג מיד לשורה התחתונה, המצמררת כל כך: "אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו". ממש מצמרר. אומות העולם אומרות את זה אחרת: הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות.
מה היה פשעו של הצדיק התמים ההוא, איש אמת, ישר דרך, נקי כפיים ובר לבב? הכשל הגדול שלו הייתה 'ענוותנותו'. לא כל כך ברור מהי אותה ענוותנות, אך כמעט ברור שאין היא מתקשרת לענווה בת זמננו. נראה שההגדרה הנכונה היא, בלשוננו, 'ראש קטן'. רזב"א הלך עם האמת שלו עד הסוף, ממש 'לפי הספר', ויהיה מחירה של האמת המוחלטת הזו, יקר ככל שיהיה. אפילו חורבן הבית. הוא לא הבין, לרוע מזלנו, שבשעת משבר, כדי להציל את העם מקטסטרופה מבעיתה, צריך להתעלם מעקרונות נשגבים, שמיימיים, ולחזור אל קרקע המציאות. לאמור: עדיף להיות חכם מלהיות צודק. והכלל הזה תקף לא רק בכביש.
רבי זכריה הלך לעולמו לפני כ-1,960 שנה. אבל יורשיו חיים בתוכנו. אלה הם פוליטיקאים, מן הימין למרבה הצער, שאינם מבחינים בין עיקר לטפל, בין הרצוי לבין המצוי, בין האידיאל הנשגב לתכתיבי המציאות הריאלית. מי יגלה עפר מעיניך, רבי זכריה, ויודיעך שקמו לך יורשים, טהרנים גדולים, שוחרי האמת המזוקקת, שלא יזוזו מן האמת שלהם, ושיישרף העולם.
אין אני סבור שממשלת בנט היא ממשלת זדון, כפי שטוענים העסקנים החרדים, הסמוטריצ'ים וכל הנילווים עליהם. היא בכל מקרה עדיפה על פני בחירות חמישיות, שאיש אינו יכול להבטיח שלא יסתיימו בניצחון מוחץ של השמאל. ואין זה נכון עובדתית שממשלה שראשה בא מימין, ובתוכה 3 מפלגות ימין, שמחזיקות בתיקיה הבכירים, היא ממשלת שמאל. יד על הלב: בנט וסער, ואפילו ליברמן, ימניים פי אלף מנתניהו, שתמיד, אבל תמיד, דאג לצרף בכירי שמאל לממשלתו, ודחק תמיד את הימין האידיאולוגי אל מתחת לגלגלי האוטובוס.
ראש וראשון לממשיכי דרכו של רזב"א היא משפחת נתניהו. ועמם כל שאר הביביסטים שזעקו בגרון ניחר 'ביבי! ביבי!'. אם באמת רציתם למנוע הקמת 'ממשלת זדון', כלשונכם, מדוע לא קראתם נכון את המפה, ובמקום לסמוך על עריקים מדומיינים שסיפק דף המסרים מבלפור, הייתם מעדיפים את טובת המדינה על פני האגו של המשפחה המלכותית, ומסבירים לה, שלאחר 4 נסיונות להקמת קואליציה, אין סבירות שבבחירות החמישיות ישתנה משהו, ואם ישתנה, גדולה הסבירות שישתנה לרעה; ודי בכך להציב מועמד אחר מן הליכוד לראשות הממשלה. תוך 5 דקות הייתה קמה ממשלת חלומותיכם, ימין מלא מלא.
דרך אובדנית
אבל גם אתם וגם נתניהו, ממש כמו רבי זכריה בן אבקולס, לא חשבתם לרגע על טובת העם והמדינה. כמו אותו חניך קורס טייס שנזרק מהקורס וביקש לשרת רק ביחידת נ"מ. "אם אני לא טס", הסביר ברוב זעמו, "איש לא יטוס".
עוד יורש בכיר לרזב"א, הוא ח"כ סמוטריץ', האחראי המיידי לזריקת נתניהו אל ספסלי האופוזיציה, אף על-פי שנתניהו עצמו לחם כארי להצלחתו בבחירות. אפילו הרב טאו לא הצליח להבין אותו, וקרא עליו את דברי החכם מכל אדם 'אל תהי צדיק הרבה': "חסידותו היתרה של ח"כ בצלאל סמוטריץ' מנעה הקמת ממשלה אשר בה ישראל בפנים וערבים בחוץ".
והרב מאיר מזוז התבטא ברוח דומה: "כמה שדיברתי עם סמוטריץ', לא רצה להקשיב. אמרתי לו, תיכנס אתה ואתם תשלטו בממשלה. אבל אין עם מי לדבר. יגיע היום והוא ישלם על מעשיו. גם הוא אח לאיש משחית".
גם העסקנים החרדים העדיפו את דרכו האובדנית של רזב"א על פני האפשרות שעמדה להם, שלא להתאבד יחד עם הַחֲלִילָן מֵהַמְּלִין, שהוליכם בעיניים עצומות עם חליל הקסם הכוזב לתהומות. הח"כים החרדים, שנתגלו במלוא אפסותם עם צעקות 'תוריד את הכיפה', העלו בכנסת, במחזה עיוועים מזעזע של חילול השם חמור, את הסטריאוטיפ הנתעב ביותר של דמות היהודי החרדי (שאיננו דומה למייצגיו הנלעגים בכנסת). וכל זה על מה ולמה? על שרכבת הכסף יצאה לדרך, בלעדיהם.
אז נכון שהם הבטיחו קולותיהם לנתניהו, אבל מעולם לא הבטיחו להתאבד יחד איתו. אלא שלחבורה הצווחנית הזו, אין אלוקים. שפת הביבים שלה זהה לאחרוני הריקים בשוק, והפה המלוכלך שלהם מפיק מרגליות דוגמת הצמדת הכינוי 'אתחלתא דגלותא' למדינת היהודים ('יתד', 22.6.21). זו דרכם לקרב יהודים לאביהם שבשמים.
ח"כ בצלאל סמוטריץ', האחראי הבכיר לסיכול ממוקד של ממשלת ימין, הפנה עורף אפילו לתורת אביו, הרב אבי סמוטריץ, שכבר לפני שנתיים התבטא בראיון ל'בשבע': "נזכור שענוותנותו של זכריה בן אבקולס, מרוב דקדוקיו בסעיפים קטנים, החריבה"! (12.9.19). חבל שבצלאל סמוטריץ' וחבריו לא הפנימו את דברי הרב אבי סמוטריץ'.
