מה לנו, שרוב העם חף מכל ידע על הנצרות וסמליה, להתעמק בדרמת בית ספר בה נער רגיש ומוזר נלחם בעוז כנגד כולם, החל באמו שממלמלת ברוסית את הטקסט שלה, המשך במורה להתעמלות החביב הדורש לעטות בגד ים בשיעור השחיה - מה שהנער בנימין דוחה בכל תוקף? הוויכוחים בינו למורה האתלטי והשחקן המשובח (אדם קנדה), ולבין המורה למדעים גברת רוט (שקד מיסק האמינה ומלאת הרגש החיובי לתלמיד, הם המשך התמרדותו כנגד אמו, (אופיר שטיין) שקהל הצופים חף מהבנת עמדתה המסויגת ברוסית. כמו גם כנגד חברו הטוב היחיד (גדעון דוידוב) שכולם מתאנים לו בשל נכותו, ומנהלת ביה"ס (טופז בר און). מאור עמר, ככומר המורה בביה"ס כובש במשחקו הבוטח והמהוקצע את הצופים, אך לא משכנע את הנער הלכוד בתעצומות נפשו המתלבטות, לעבור לצדו ולהתמכר לדת, משום נסיונו לכלול מגע פיסי עמו. עדן גולדמן כבנימין, בקטע ההצלפות העצמיות על גבו עד זוב דם, משלה עצמו שבכך יהפוך לקדוש מעונה, כמו ישו משיחו. סצינה אכזרית המדגישה את התיפלות שבפנאטיות של הנער, העוברת כל גבול. התוספת של האנטישמיות החבויה בלב כל גרמני נוצרי כלפי היהודים, המכוונת במחזה כנגד המורה למדעים הגב׳ רוט, רק עקב שמה הנדמה לבנימין כשם יהודי - מופיעה רק לקראת סוף המחזה, אך מהווה זרז נוסף לטירוף של הפאנט הנוצרי, עד שמטיחים בו שהוא נאצי. הבמה המאובזרת רק בקוביות המוזזות ומוסטות בכל קטע לקומפוזיציה שונה - פרי יצירתו של המעצב שמעון קסטיאל שנפטר ממש סמוך להעלאת המחזה, מהווה סיכום יצירתי מוצלח ביותר לאמנותו. עיצוב התנועה של טולה דמארי המשולב בבימוי של אבישי בן גל המוכשר, נוסכים ענין במחזה התמוה והחסר משהו שיגרום לתבשיל להיות מושלם. כי בצעקות רמות ואכספרסיה מתפרצת בלבד לא בונים דרמה. חרף משחקם הטוב של חברי הקאסט שחסר הדרכת טקסט נכונה.