"לא לפני הילדים", ערוץ 10. במוצאי שבת האחרונה הסעירה "
הישרדות" את חיינו, וכך כמעט שפספסנו (כלומר ראינו, אבל היינו סחוטים רגשית) את ההפתעה המוצלחת למדי ששודרה מיד אחר-כך: תוכנית המערכונים "לא לפני הילדים". ערוץ 10 רצה לוודא שלא נפספס פעם נוספת ודאג לנו לשידור חוזר. לגבי מועד השידור של התוכנית הבאה - קשה לדעת מה יוליד יום.
לוח השידורים הוא יישות דינמית וגחמנית.
"לא לפני הילדים" היא עוד אחת מתוכניות המערכונים האלה שמנסות להצדיק את קיומן בעידן שבו שידורים חוזרים של החמישיה הקאמרית הם איכשהו עדיין האופציה המובילה בתחום ההומור בטלוויזיה.
צוות השחקנים כולל את שי גולדשטיין, עידן אלתרמן, יעל שרוני, ורד פלדמן ואורי פפר, ואף שאתמול לא היה קשה למצוא במהלך התוכנית קטעים מביכים לחלוטין (האסירים שמחכים בתור לאנוס את הבחור החדש, למשל), באופן כללי, אצלנו בסלון הם קיבלו את הציון "בונא, זה לא גרוע".
המערכון על בעל דירה שמנסה להכריח שוכרת פוטנציאלית בשם מירה להודות בכך שהיא ערבייה רק כדי להודיע לה שלו זה לא משנה היה ממש אחלה, וכך גם הקצרצרון על הזוג שלא מצליח להירדם: האישה מציעה סקס, הגבר אומר ששלוש בלילה, הוא לא יילך עכשיו למכון ליווי, מבט המום של שניהם, קאט. אגב, אם שמים בצד את הסיום החד והמוצלח הזה, צריך להודות שליוצרי התוכנית יש בעיה עם הסופים. הם נוטים להשאיר שובלים של כמה שניות אחרי שכבר מוצה הפוטנציאל הקומי של הסיטואציה וכל מה שמתחשק לך לעשות זה לצעוק "תחתכו! תחתכו עכשיו!".
וכדי להרוס לכולם את הכיף בא לי להיטפל לסדרת המערכונים על "משטרת הקוקסינלים", שבתכלס יש לה סיכוי טוב מאוד להפוך לקאלט.
זה הולך ככה: גבר שמתחיל את המערכון סטרייט לחלוטין מפגין התנהגות מעט נשית/הומואית (למשל, מנענע את הישבן בהצלחה יתרה). שני אנשים במדים מתפרצים לפריים, יורים בו ומודיעים שהם ממשטרת הקוקסינלים. ואכן, קרו דברים מעולם. קוקסינלים והומואים הוטרדו והוכו - ובמיטב המקומות הפחות נאורים
אפשר שגם נרצחו - על-ידי שוטרים על-רקע היותם קוקסינלים והומואים.
כינון צחוקייה על חשבונם נראה לי לא רלוונטי ולא מוצדק. ואם כבר, השימוש ב"קוקסינל" ככינוי גנאי פירושו שהוא הועדף על פני הכינוי היותר מובן מאליו - "יא אומו". אבל נראה שלהעליב את כל ההומואים שצופים בערוץ 10 זה כבר קצת יותר מדי. בקיצור, לא כיף לי עם זה. ובכלל, העיסוק המתמיד במוות ובמין כפוי, שנועד כנראה להצדיק את שמה של התוכנית, הוא קצת חנוני, אם תשאלו אותי.
דילמת הבקבוקים איזה יופי של פרסומת: בחור יוצא מהבית עם בקבוקי פלסטיק שהוא מתעתד להניח במתקן לאיסוף בקבוקים למחזור. בטרם הוא מספיק להגיע אל המתקן, האוטובוס שלו עובר והבחור מחליט להשליך הבקבוקים לסתם פח זבל ירוק. על האוטובוס, סובל הבחור מייסורי מצפון קשים עד הוא לא יכול יותר. הוא חייב לרדת ולרוץ לתקן את המעוות. אין, הלב מתרונן מרוב הזדהות. וזאת לא פרסומת סימבולית לבית השקעות או למפעילה סלולרית, סתם למתקני מחזור.