הנשיא ג'ו ביידן חתם בסוף השבוע (9.7.21) על צו נשיאותי נרחב, היוצא נגד התנהלותן של חברות הטכנולוגיה הגדולות, ענף הרפואה, חברות חקלאות וחברות תעשייתיות. הצו, הכולל 72 צעדים, נועד להגביר את התחרות ועוסק גם בענפים קטנים יותר הנשלטים בידי חברות בודדות, כגון מכשירי שמיעה.
"בליבו של הקפיטליזם האמריקני ניצב רעיון פשוט: תחרות פתוחה וחופשית", אמר ביידן לפני שחתם על הצו. "תחרות מבטיחה שהמשק ימשיך לנוע ולצמוח. תחרות חופשית היא הסיבה לכך שהקפיטליזם היה הכוח הגדול ביותר בעולם לרווחה וצמיחה". מדובר בשינוי ניכר של מדיניות המפלגה הדמוקרטית, והוא בא לאור מחקרים של כלכלנים צעירים הטוענים שהריכוזיות פוגעת בעובדים ובצרכנים, מציין וושינגטון פוסט. הצעד גם מציב את ממשל ביידן במסלול של התנגשות עם המגזר העסקי, כולל בבתי המשפט.
הצו קובע, כי שורה ארוכה של ענפים זקוקים לרפורמה. הוא מעודד את המאסדרים הפדרליים לנסח כללים חדשים לגבי איסוף מידע ושיטות למעקב אחרי לקוחות בידי חברות היי-טק – ובכך מציב על הכוונת את פייסבוק, גוגל, אפל ואמזון. הצו גם מבקש להגביל את שליטתם בשוק של ספקי האינטרנט בפס רחב, על-ידי החזרת כללי "ניטראליות הרשת" שביטל ממשל טראמפ, ולהגביל את יכולתם לחתום על הסכמי בלעדיות עם בעלי נדל"ן.
הצו מורה למינהל התרופות והמזון (FDA) לפעול לקראת ייבוא תרופות זולות יותר מקנדה. הוא קורא לקבוע כללים שיגבילו הסכמי אי-תחרות, המונעים כיום מעובדים לעבור לחברות מתחרות בתחומי עבודתם. המלצות אחרות הן לחייב את חברות התעופה לחשוף עלויות שמעבר למחיר הכרטיס ולהקל על נוסעים לקבל החזרים על טיסות שביטלו. עוד אומר הצו, כי הבנקים יחויבו לאפשר ללקוחות ליטול איתם את המידע הפיננסי שלהם כאשר יעברו לבנק אחר. סעיף נוסף יאפשר לרכוש מכשירי שמיעה בלא מרשם רופא ובכך להוזיל אותם במאות דולרים.
החלק המשמעותי ביותר בצו נוגע לעמק הסיליקון. הצו ממליץ להטיל יותר מגבלות על רכישת חברות בידי ענקי הטכנולוגיה, במיוחד כאשר מדובר ברכישת מתחרים ובחיסולם למעשה. הצו מנחה את ועדת התחרות הפדרלית לקבוע כללים חדשים כדי להיאבק בתחרות בלתי הוגנת בשוק המקוון, לנוכח התפקיד הכפול של אמזון ואפל כמי שמפעילות שווקים כאלו וגם משתמשות בהן למכור את מוצריהן, תוך ניצול גישתן למידע על הלקוחות.
הצו אינו כולל צעדים מעשיים ואף אחד מהם לא יתרחש בן-לילה. ביידן הורה לגופי הממשל להתחיל להכין כללים משלהם ברוח הנחיותיו, הליך הכולל קבלת תגובות מן הציבור ועשוי להימשך שלושה-ארבעה חודשים. כאשר מדובר בגופים עצמאיים, כמו ועדת התחרות, הבית הלבן יכול רק להמליץ בפניהם כיצד לפעול.
על-פי הצו, 75% מענפי המשק האמריקני ריכוזיים כיום יותר מכפי שהיו לפני 20 שנה. התוצאה היא שבתחומים רבים המחיר לצרכן זינק פי שלושה, בעוד העובדים איבדו חלק משמעותי מכוח המיקוח שלהם מול המעסיקים. הפוסט מזכיר, כי מחקר של אוניברסיטת הרווארד מצא בשנת 2018, כי השכר החציוני יכול היה להיות גבוה ב-10,000 דולר לשנה אלמלא הריכוזיות. שנתיים קודם לכן קבע מחקר באוניברסיטת שיקגו, כי ירידה חלקם של העובדים בהכנסות החברות נובעת מהריכוזיות הגוברת.
הרפובליקנים והשמרנים צפויים להתנגד לצעדים אותם יוזם ביידן, ולטעון שמדובר בהתערבות של הממשל בשוק החופשי. דגאלס הולץ-איקין, מומחה רפובליקני לתקציבים, אמר לפוסט שהצו מתפרס על פני תחומים רבים מדי ויוצא מתוך הנחה חסרת ביסוס בדבר העדר תחרות. לדבריו, הממשל גם לא סיפק הוכחה כלשהי לכך שהצו והצעדים שבעקבותיו יגבירו את התחרות.
כצפוי, המגזר העסקי הגיב גם הוא בשלילה. ניל ברדלי, מנהל המדיניות בלשכת המסחר האמריקנית, טוען שביידן נוקט גישה של "הממשלה יודעת הכי טוב". לדבריו, לשכת המסחר תמיד מעודדת קידום של עסקים קטנים, החיוניים לשגשוג המשק כמו העסקים הגדולים, אך היא תתנגד בכל תוקף לקביעת מחירים בידי הממשל, להתייחסות לעסקים כאל תשתיות ציבוריות ולפוליטיזציה של מדיניות ההגבלים העסקיים.
