קלישאה השגורה בפי נבחרי ציבור ועיתונאים מדברת על "ברית הדמים" בין העדה הדרוזית לבין העם היהודי. באחד מסופי השבוע החלטתי ללמוד קצת על העדה שרבים מבניה הם חברים קרובים שלי ועם חלקם אף יצא לי לעבוד יחד באחת מתקופות חיינו.
אני חייב להודות בבושה שהיכרות קרובה וידע על המורשת הדרוזית לא היו לי למרות חברות זו. קצת על החגים ידעתי (טוב לנבי שועייב באתי מדי פעם לצדו של שמעון פרס ואני מקפיד לברך לרגל חג הקורבן וחגים דרוזים אחרים), אך למעשה על המורשת הדרוזית בישראל ידעתי מעט.
כדי ללמוד על קצה המזלג סיכמתי עם ידידי, ד"ר אמיר חניפס, מנכ"ל המרכז הדרוזי ישראלי בעספיא, שאבוא לבקר להאזין ולמוד ממנו על מורשת העדה. הגעתי למבנה יפה ומכובד ברחוב בני מערוף בעספיא (חניה בשפע) וקיבלתי, יחד עם אורחיי, סקירה מרתקת מחניפס על ההתיישבות הדרוזית ובעיקר על יחסי הדרוזים עם היהודים לפני קום המדינה ולאחריה. חניפס נכנס לדקויות התמצא בפרטים ולמדנו ממנו רבות. מביתץ המרכז הישראלי דרוזי שמנו פעמינו למרכז הכפר ל"מנזול" ל"בית של ראג'ה" שהוא בית המורשת הדרוזית.
ראג'ה, ששכלה את בנה בתאונת דרכים, הייתה פעילה בנעמת המקומית וממייסדות מעון נעמת הראשון בכפר. המוזאון הקטן והאינטימי של ראג'ה בנוי משתי קומות. בתחתונה קיבצה ראג'ה חפצים המייצגים את חיי העבר, ובקומה העליונה יושבים הבאים ומקשיבים לסיפורים, להסברים ולנתונים על העדה הדרוזית.
אחותה של ראג'ה נאוואל היא המדריכה במקום. בכישרון סיפורי יוצא דופן, היא מתארת את השינוי הגדול שחל במעמד האישה הדרוזית בעשרים השנים האחרונות, והיא פורשת את הדילמות והקשיים שהיו כרוכים בכך. בגילוי לב היא מתארת את המאבקים הבלתי-אפשריים לשלב בין לימודים לגידול ילדים במסגרת חברתית שמתקשה לקבל את הקידמה. היא מספרת על זוגיות, אהבה, גירושים וחזרה בתשובה. היא מתארת את הקושי של נשים דרוזיות שמחליטות לחזור לחיק הדת ונאלצות לוותר על רשיון הנהיגה שלהן, כל זאת לצד סקירה מקפת של הפרנסה והמבנה החברתי של העדה. ממנה למדתי שבדומה לנו, היהודים, יש אצל הדרוזים: דתיים, דתיים לייט, חילוניים ומשהו כמו אנטי דתיים. כולם, אגב, למדו לחיות יחד די בהרמוניה.
כבר בכניסה הוצע לנו כוס משקה דרוזי מקורי - מירלי, שראג'ה הסבירה את הרכבו וסגולותיו. פירושו השם "מירלי" בעברית הוא "רתוח", והוא עומד על הקמין כשבתוכו מקלות קינמון, זרעי אניס, ציפורן, אגוז מוסקט וג'ינגר. המשקה מיועד לנשים אחרי לידה, לחיזוק המערכת החיסונית והרחם שלהן. שאר בני המשפחה נהנים ממנו אף הם, נגד תחלואי החורף. חליטה מאוד טעימה וערבה לחיך גם אם אינה תכשיר רפואי מוכר. גם סבון מיוחד משמן זית בלי כימיקלים ששימוש נכון בו הופך אותו לתכשיר האנטי אייג'ינג המוצלח ביותר. הסבון של ראג'ה עדיף על כל זריקת בוטוקס. מכיכר המנזול סיירנו ברחובות הכפר ראינו את ביתו של לביב אבו רוכן, אדריכל הברית בין הדרוזים לצה"ל (יחד עם השייך סאלח חסן חניפס) ואת דלת החדר בו הסתיר לביב אבו רוכן את אבא חושי מהמשטרה הבריטית שרדפה אחריו. עלינו לבית בו גם ראינו את חדר האירוח של אבו רוכן (ח"כ בעברו).
בתום ביקור המורשת עוד הספקנו לאכול במסעדת הטאבון של זמאן מול בניין המועצה המקומית. מנות ענק טעימות וזולות. בתום הביקור עדכנתי את סאמר אל הייב מנהל מגזר המיעוטים במועצה לשימור אתרים שעושה נפלאות בשימור אתרים לא יהודיים בארץ.