כולנו זקוקים לגבולות בהתנהגות ובהתנהלות היום יומית שלנו, מול עצמנו ומול העולם. הגבולות הם בבחינת הרסן האנושי שלנו והברקס שאנו מציבים בכל תחום מתחומי חיינו. אנחנו מציבים גבולות לעצמנו ולאחרים בהתאם למערכת הערכים שלנו, לסדרי העדיפות, לכוחותינו הפיזיים והרגשיים, ובהתאם לצרכים ולרגישויות שלנו.
החברה האנושית קבעה קודים של התנהגות ונורמות שאינן כתובות אבל הן בסיסיות בחיי בני האדם ונלמדות בתהליך הסוציאליזציה. ילדים לומדים מגיל צעיר מאוד מהם הגבולות ואף בודקים כל העת את גבולות המותר והאסור. הצבה של גבולות והשמירה עליהם הן חלק חשוב בתהליך החינוכי.
באופן לא מודע, אנשים רבים קובעים גבולות לעצמם גם במחשבתם - עד לאן הם יכולים להגיע. אלא שבכך שאנחנו קובעים גבול בדמיוננו ובתודעתנו, אנחנו מגבילים מראש את היכולת שלנו להגיע להישגים. זה קורה משום שהתודעה שלנו אינה מסונכרנת עם השאיפות שלנו והיא משדרת לנו מסרים שליליים ביחס ליכולתנו להשיג מטרות ויעדים.
רבים מאתנו חושבים בתבניות חשיבה שמגבילות אותנו. אנחנו פועלים פעמים רבות על טייס אוטומטי. כלומר, בדרכים המוכרות שבהן אנו רגילים לפעול, במקום לשאול את עצמנו מדוע אנחנו עושים כך ולא אחרת. הרי ייתכן שאפשר היה לפעול בדרכים אחרות ולהגיע לתוצאות שונות וטובות יותר. תבניות החשיבה מקבעות אותנו ומגבילות אותנו.
פרנקלין דלאנו רוזוולט, נשיא ארצות הברית לשעבר, הגדיר זאת היטב במשפט: "בני אדם אינם שבויים של גורלם, אלא של דמיונם". ואילו אברהם לינקולן אמר: "זכרו תמיד שההחלטה שלכם להצליח הרבה יותר חשובה מאשר כל דבר אחר". רש"י אמר: "לאן שאדם רוצה ללכת, שם מוליכים אותו".
הארייט טאבמן, לוחמת זכויות האדם בארה"ב, שברחה לחופשי מעבדות וערכה 13 מסעות לשחרור 70 עבדים, אמרה: "כל חלום גדול מתחיל באדם שחולם. זכרו תמיד שיש בכם את הכוח, הסבלנות והתשוקה להגיע לכוכבים ולשנות את העולם".
כוחות היקום והטבע
הרבה מאוד אנשים חוששים להיות יוצאי דופן או חריגים. הם חוששים לעשות צעדים שיגרמו להרמת גבות או ללגלוג בקרב המעגלים החברתיים שלהם, ולכן הם מצייתים לנורמות חברתיות מגבילות, שלא פעם מסרסות אותם וחוסמות את היצירתיות שלהם. חשוב שנזכור שאנשים העושים מעשים בלתי שגרתיים הם אלה שיגיעו בסופו של דבר להישגים לא שגרתיים.
לכן, השינוי והצמיחה מתחילים בפריצת הגבולות במחשבה ובתודעה. ברגע שנראה את עצמנו כאילו אנחנו נמצאים בעמדה ובמקום שבו היינו רוצים להיות, אזי עשינו כבר חצי מהדרך. השינוי הראשון ייעשה בתודעה שלנו. נתחיל לחשוב באופן "טבעי", כאילו זה מובן מאליו שנגיע למקום שבו אנחנו רוצים להיות. מכאן, התהליכים יהיו קלים יותר, משום שגם היקום ייתן לנו רוח גבית. זכרו: כאשר אנשים באמת מתכווננים למטרה - גם כוחות היקום והטבע יתחברו לרצונותיהם ולפעולות שהם נוקטים.
אל תרוצו ישר לסוף. חלקו את המשימה הגדולה לצעדים קטנים ושרטטו שלבי ביניים. הקושי הגדול שלנו הוא בדרך כלל בצעדים הראשונים. אנשים רבים "מקבלים פיק ברכיים" בבואם להניע תהליך של שינוי. זכרו: ברגע שתעשו את הצעדים הראשונים, הדברים יזרמו באופן טבעי. בחיל השריון נהוג לומר על כך: הדברים מסתדרים תוך כדי תנועה.
לעולם אל תוותרו על ניסיון להגשים את החלומות שלכם. או במילותיו של איש חכם אלמוני "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע" (המשפט משויך בטעות לאלברט אינשטיין). חשוב שנהיה בזרימה, שנתניע תהליך. הפסיביות מסוכנת יותר מצעד כושל. היא מקבעת אותנו במקום, ממסמרת אותנו למציאות לא רצויה.
על-מנת לעשות שינויים חיוביים בחיים ולהגיע להישגים צריך קודם כל לדמיין שאנו נמצאים במקום המבוקש, ואז לעשות צעדים ולנקוט פעולות כדי להשיג אותם. כך גם נקבל תמיכה ורוח גבית מהיקום. והעיקר, לא לפחד כלל.