אוגוסט 2021 ייזכר כתאריך שחור בהיסטוריה של הלחימה העולמית בטרור ומועד חגיגה לאיסלאם הפוליטי אחרי שפל ממושך. הארגונים האיסלאמיים חטפו מכות קשות בשנים האחרונות - בסוריה הפסידה האופוזיציה האיסלאמית במלחמת האזרחים, דאעש חוסל בסוריה ובעירק ב-2017, האחים המוסלמים הוצאו מחוץ לחוק בירדן לפני כשנה, במצרים נרדפו האחים המוסלמים אחרי הפיכה שסילקה אותם מהשלטון (2013), הם הפסידו בבחירות בתוניסיה (א-נהדה 2013) ולפני חודש סולקו גם מהפרלמנט שפוזר על-ידי הנשיא. כעת נשואות העיניים להצלחת הטליבאן (באפגנית "מבקשי האל") בהשתלטות על מדינה שלמה. מיהם אנשי הטליבאן?

טליבאן - תעודת זהות

ארגון הטליבאן נוצר על-ידי מולה (איש דת) מחמד עומר, בוגר המדרסה (אוניברסיטה דתית) של דיובנדי בהודו. עומר המשיך את לימודיו במספר מדרסות בפקיסטן, שם צבר קהל מעריצים. תנועתו הושפעה מהתנועה הוהאבית המיוצגת במדינות סעודיה וקטר. הוהאביזם מהאסכולה החנבלית והדיובנדי החנפי משקפים שניהם אידיאולוגיה פונדמנטליסטית, כזו השואפת להקים מחדש את הח'ליפות ולהחיל את השריעה (ההלכה המוסלמית) בפרשנותה השמרנית ביותר. מבחינה אתנית, רוב הטליבאן הם פשטונים, המהווים את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באפגניסטן (42%), לצד שאר הקבוצות (טג'קים, הזרים, אוזבקים ועוד). מחמד עומר שכונה "אמיר אל-מואמנין" (כינויו של הח'ליף בימי הביניים) הקים את הטליבאן ב-1994 בקנדהאר וזכה לתמיכתו של המודיעין הפקיסטני ולמימון סעודי. לשורות הטליבאן הצטרפו המוג'אהדין ששרדו את המלחמה נגד כיבוש ברית המועצות בשנות ה-80, אותו דור שזכה במלחמה הקרה לתמיכה אמריקנית למרבה הצער. בנוסף לבני דור הג'יהאד העולמי של שנות ה-80 הצטרפו לטליבאן צעירים שנהרו אחרי מולה עומר באפגניסטן ומתנדבים מפקיסטן. הטליבאן צמח על הריסותיה של המדינה במלחמת האזרחים שפקדה אותה בשנים 1996-1992 והשתלטו על כשני שלישים מהמדינה והקימו אמירות איסלאמית (שלב לפני ח'ליפות) שכללה את הבירה קאבול.

20 שנות כיבוש אמריקני

הטליבאן העניק חסות לארגון אל-קאעידה ובראשו אוסאמה בן-לאדן ואיימן א-זואהירי. ההתנגדות לטליבאן נותרה רק בצפון המדינה, בעיקר בראשות אחמדשאה מסעוד ששאף לדמוקרטיה ולמתן זכויות לנשים. ארה"ב הזדעזעה ב-2001 מרצח מסעוד בידי הטליבאן ובמיוחד מפיגועי ה-11 בספטמבר שכנראה תוכננו באפגניסטן. התגובה לא אחרה לבוא וארה"ב פלשה באותה שנה לאפגניסטן וכבשה אותה. הטליבאן נחלש ואנשיו הסתתרו באזורים הרריים. בן-לאדן, שכנראה הועבר לאבוטאבאד על-ידי המודיעין הפקיסטני, חוסל ב-2011 וזואהירי ירד למחתרת. מחמד עומר מייסד הטליבאן הסתתר ומת ממחלה ב-2013. ב-2004 נערכו לראשונה בפקיסטן בחירות דמוקרטיות, אולם המיליארדים שהשקיעה ארה"ב במדינה הביאו לשיקום איטי מאוד ורוב האוכלוסייה נותרה ענייה. ארה"ב נכשלה בהפיכת אפגניסטן לכלכלה עצמאית, ורוב אוצרות הטבע הרבים שלה נותרו בלתי מנוצלים. עדיין רוב האוכלוסייה אנאלפביתית וחלק גדול מהאפגנים עדיין מתקיים עדיין מחקלאות (40%), הרבה מהם מאופיום, חשיש ועוד סמים. ארה"ב שילמה מחיר דמים מזעזע, כמעט 2,500 חיילים ועשרות אלפי פצועים ונפגעי נפש. רוב הכסף האמריקני הושקע בבניית צבא של 300 אלף חיילים וחלק בפעולות שיקום ובנייה. ארה"ב הכריזה על פינוי כוחותיה עד לתאריך הסמלי 11 בספטמבר 2021, אך הטליבאן לא חיכה לתאריך זה והשתלט על המדינה פחות מחודש לפני הפינוי. כך השיג הטליבאן תמונת ניצחון נגד אויביו האמריקנים. הסכם השלום שנחתם בקטר לפני שנה וסלל את הדרך לפינוי הכוחות האמריקנים התגלה כתרמית, וספק אם הקטרים לא היו בסוד העניינים. הטעות הייתה צפויה מראש, כי המו"מ התנהל בין הטליבאן לארה"ב וממשלת אפגניסטן לא שותפה בהסכם, כאילו אין להתחשב בה כלל. הכסף האמריקני ירד לטמיון. לא הוקמו באפגניסטן מוסדות לימוד, אוניברסיטאות או מפעלים שיביאו לצמיחת דור משכיל, פועלים או אנשי עסקים. הצבא התפרק ורובו אף לא נלחם נגד הטליבאן. תמונה דומה אירעה לפני שבע שנים במוסול, שם התפרק הצבא העירקי מול דאעש. גם בעירק מדובר בצבא שארה"ב הקימה אחרי כיבוש המדינה ב-2004. מאמר מפחיד באל-ערביה שהתפרסם השבוע חושף את כמויות הנשק האדירות ששלחה ארה"ב לצבא האפגני (ז"ל) שנפלו שלל בידי הטליבאן: 600 אלף כלי נשק קל, 76 אלף כלי רכב צבאיים, 208 מטוסים (ספק אם יש לטליבאן טייסים, אך אולי לבני חסותם מאל-קאעידה?) כולל מספר מסוקי בלאק הוק חדישים. אפגניסטן הייתה תמיד מדינה כבושה. עד המאה ה-20 הייתה אזור מאבק בין מעצמות אזוריות - האימפריה העות'מנית והמעצמה הפרסית הקג'ארית, בין רוסיה ובריטניה, אח"כ נתונה לכיבוש סובייטי. ממשלה קומוניסטית שלטה בה מסוף שנות ה-70 בראשות מחמד נג'יבאללה. אך קריסת ברית המועצות הביאה לנפילת ממשלה זו ולמלחמת האזרחים. אחר כך שלט הטליבאן, צבא ארה"ב וכעת שוב הטליבאן. בראש הטליבאן שולטים היום מספר מנהיגים, בהם יעקוב בנו של מולה עומר ומולה הייבתוללה אחוונד זאדה, המשמש כמנהיג רוחני של התנועה מ-2016. נראה כי המנהיג בפועל הוא מולה עבד אל-ר'ני בראדאר, ממייסדי התנועה וכנראה מהמתונים יותר בטליבאן. הוא ניהל את המו"מ עם האמריקנים בקטר וניסה גם לקיים מו"מ עם הממשלה בקאבול. אחד ממתחריו הוא סראג' א-דין חקאני הניצי האחראי לפעולות טרור רבות ברחבי המדינה. המאבק לשלטון בקרב הטליבאן יכריע לגבי התנהלות הארגון בראשות המדינה, בין אם תוך מו"מ עם העולם ובמיוחד שכנותיה של אפגניסטן או כמדינת טרור מסוכנת, אולי אפילו מרכז ג'יהאד עולמי.

רשימת הסכנות

אפגניסטן חוזרת לימי הביניים: השתלטות הטליבאן מדאיגה בעיקר את אזרחי אפגניסטן, שמצבם החומרי יורע ככל הנראה והם יחיו תחת טרור וחוקי שריעה נוקשים. נשים חוששות לאבד את זכויותיהן ויש כעת מספר הפגנות נשים בבירה קאבול. איום על העולם השיעי: אירן השיעית חוששת מטרור איסלאמי מאפגניסטן הגובלת לה במזרח. לטליבאן היסטוריה של רדיפות נגד המיעוט השיעי ההזרי באפגניסטן. אירן ושאר מדינות האזור חוששות מגל פליטים אפגני לגבולן. איום על בנות החסות של אמריקה: ארה"ב וידידותיה באזור מודאגים מהמסר של הנסיגה המשפילה מאפגניסטן של "השוטר הבינלאומי" לארגוני הטרור האיסלאמי באזור. גם ישראל עקבה בדאגה אחרי גילויי השמחה בעזה והברכות החמות של הנהגת חמאס לטליבאן. סעודיה חוששת כי ארה"ב תחשוף כעת את הסיוע המסיבי של הממלכה לטליבאן, במיוחד בשנותיו הראשונות. החיילים האמריקנים שנותרו בעירק ובסוריה (כ-3,000) הם המטרה הבאה של הטרור האיסלאמי אחרי אפגניסטן. כעת הטרוריסטים, בין אם הם שיעים (הריכוז העממי הפרו-אירני בעירק) או סונים (אל-קאעידה ושרידי דאעש), זוכים לעידוד רב מההתפתחויות, ובמיוחד מהצהרות הנשיא ג'ו ביידן על פינוי החיילים גם ממדינות אלה בזמן הקרוב. איום מיעוטים איסלאמיים על מזרח אסיה: יש להניח כי סין ורוסיה מודאגות מהאפשרות שאירועי אפגניסטן יעוררו מרד איסלאמי בקרב האויגורים המוסלמים בסין או במדינות חבר העמים - טג'קיסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן ומיעוטים מוסלמים ברוסיה עצמה.

הרע במיעוטו

לבסוף, העולם כולו חושש מהפיכת אפגניסטן לבסיס טרור איסלאמי ומאגר ענק לייצוא סמים. נקודת האור היחידה היא נקודת התורפה של הטליבאן בתחום הכלכלי. הטליבאן שתפסו את השלטון מודעים היטב לעובדה שהממשל הקודם התקיים בזכות סיוע חוץ אדיר. אם הטליבאן רוצה לשלוט על מדינה ולא על פאודה (אנרכיה) והריסות, הם ייאלצו להתמתן, לרסן את זרועות הטרור, על-מנת להמשיך ולקבל סיוע. למרבה הצער, הדוגמאות למדינות "איסלאמיות מתונות" במזרח התיכון הנמצאות בקשרים עם המערב ותומכות בסתר בטרור ומצליחות כלכלית לא מעטות.