גבעת שמואל כמשל

רבים בציבור הסרוג, שמותחים ביקורת על הממשלה הנוכחית, מפנטזים על החזרת הגלגל אחורנית: הקמת ממשלה של הימין שבתוכה שני עוגנים: הציבור הסרוג מזה וש"ס מזה, וכל השאר מסביב. חלום חביב. אבל מנהיג ש"ס אריה דרעי, הוכיח בימים אלה שמדובר בפאטה מורגנה. שש"ס בזה לציבור הסרוג ורואה בו ציבור רפורמי, בזוי, בלתי ראוי לכלום. היא הוכיחה זאת בשנים ששלטה במשרד הדתות, כשחסמה בשיטתיות קידומם של רבנים סרוגים, ועיכבה במתכוון ובזדון לב מינויים של יושבי ראש מועצות דתיות מן הציבור הסרוג. הציבור הזה לא ראוי בעיניה לכלום. זהו ציבור רפורמי, מבחינתה. איך אנחנו יכולים לדעת זאת? פשוט מאוד, מנהיגה אריה דרעי הודעה בכך בראיון לשבועון החרדי 'משפחה', שבו התפרצה מתוכו כל איבתו העמוקה לציבור הסרוג. דרעי התאמץ שנים רבות להסתיר זאת, והסרוגים בתמימותם הקדושה ראו בו שותף ראוי. עד שבשבוע האחרון התפרץ דרעי באמירה מטורללת כלפי הציבור הסרוג. הכל כנראה בגלל התיסכול המר על הישיבה העקרה באופוזיציה המקפיאה. וכה פער פיו בראיון באותו ראיון: "בגבעת שמואל אורח החיים המקובל הוא שבשבת בבוקר הולכים לבית הכנסת ואחרי הצהריים כולם נמצאים בקלאב או בסאונה. אין להם בעיה עם זה. יש בתי כנסת של הציונות הדתית שיש בהם נשים חזניות ונשים דרשניות, והמחיצות כבר נפלו בין עזרת הנשים לעזרת הגברים". הפעם כל כך חרגת, מר דרעי, שאפילו שותפך הנאמן לאופוזיציה, ח"כ בצלאל סמוטריץ', שעוד חולם להקים איתך גוש ימין שיכבוש את השלטון, התחיל להבין עם מי יש לו עסק. "‏לא ברור לי הצורך של דרעי לעלוב בציבור הדתי לאומי", הגיב. "אולי זו קנאה בציבור אידיאליסט, שמצליח לחבר תורה ויראת שמים עם שותפות מלאה בכל מרחבי העשייה במדינת ישראל. אני גאה בציבור הנהדר הזה ושמח על הזכות לייצג אותו ואת ערכיו". דרעי, שזעמו כלפי בנט הוציא מתוכו את כל איבתו לציבור הסרוג, כולל מצביעי סמוטריץ', הבין לפתע שהוא יורה גם בתוך הנגמ"ש. ואז פרסם שכוונתו רק למצביעי ימינה. הם אלה שמבלים בקלאב ובסאונה, ואצלו נשים מתחזנות והמחיצות כבר נפלו. "אין כוונתי לכלל תושבי גבעת שמואל", התנצל בפוסט בטוויטר. וההתנצלות הועילה. אחרי שפורסמה הסיר סמוטריץ' את ביקורתו על התבטאות דרעי. לאמור: אם כל מה שאמרת, מר דרעי, מכוון כלפי מצביעי ימינה בלבד, אז בסדר. אני איתך. עובדה שמחקתי את מחאתי.

"לא באים לו בטוב"

שלא תהיה טעות. השימוש במונח גבעת שמואל הוא רק משל. גב"ש הוא שם גנארי לכלל הסרוגים ברחבי הארץ, בדיוק כפי שהמינוח בני ברק הוא שם גנרי לכלל הציבור החרדי. כך שדרעי מוציא לעז על כלל הציבור הדתי ציוני, ממטולה עד אילת, ומתייג את ציבור יראי ה' וחושבי שמו - כרפורמים. הוא אומנם יודע היטב שמדובר בכזב, בכחש ובמירמה ובהוצאת לעז על שומרי תורה ומצוות, אנשי תורה ועבודה, שיראת ה' היא אוצרם. אבל מה איכפת לו לזרוק בוץ? הרי ממילא אינם מצביעים לו. ועם המכפישן הזה חולמים לא מעט סרוגים במחנה א"ב (אנטי בנט), להקים את גוש הימין. זה ימין, זה? הרי כבר ב-1990 היה מאדריכלי התרגיל המסריח להפלת ממשלת הימין בראשות שמיר, וב-1993 שיכנע את הרב עובדיה זצ"ל לתמוך באוסלו. אז למי שעוד לא השתכנע שהאיש הזה אינו ימין, הוא פער פיו ברוב תיסכולו כנגד ציבור יקר של שומרי מצוות שלא באים לו בטוב מול העיניים. מפני שחלקם יושבים בממשלה, ואחד מהם אף עומד בראשה, ואילו הוא, דרעי הגדול, אימת הפוליטיקה הישראלית, נזרק פעם אחת החוצה. "כולם בקלאב"!? - מר דרעי. דחילק, מאיפה המצאת את זה!? "כולם בסאונה"!? - אתה רציני!? "נשים חזניות"!?; "המחיצות כבר נפלו"!? נו, באמת. זה מה שאתה יודע על הציבור הסרוג? אלה השקרים המתרוצצים לכם בראש? אם זה נכון, אין ספק שמדובר ברפורמים. אבל עובדתית זה תיאור הפוך למציאות. מצד שני, אפשר להבין אותך. אם נשיא מועצת חכמי ש"ס חכם שלום כהן כינה את הציבור הסרוג 'עמלק', אז למה שלא תרשה לעצמך להציג את 'העמלק' הזה כרפורמי? רק באיחור נפל לדרעי האסימון והבין כי הוא פוגע גם במצביעי שותפו לאופוזיציה סמוטריץ', והתנצל בטוויטר: "אין כוונתי לכלל תושבי גבעת שמואל". לאמור, רק מצביעי ימינה, הם-הם שהולכים בשבת לקלאב ולסאונה, ורק אצלם הנשים חזניות. הוי, התיסכול המר. וכך הוסיף מר דרעי חטא על פשע: את כזביו פירסם ברבבות עותקים, אבל את ההתנצלות הניח לטוויטר, שהחרדים מנותקים ממנו לחלוטין. וואלה, יופי. גם ליכלך וגם רחץ בנקיון כפיו. איזו צביעות. במאמציו להכפיש את גבעת שמואל. כלומר, את כל הציבור הסרוג, הוא תייג אותו כרפורמי. אבל כל זה לא מפריע לאיש הבצל (שסחט מעיניו דמעות תנין באמצעות בצל), שלא ליהנות מכספם של הרפורמים. בנו היקיר (באמת יקר) יענקי, גורף לכיסו מדי חודש שכר של 51,000 שקל, שמרביתו מתרומות הרפורמים. עם זה אין לדרעי שום בעיה. להפך, החיבור הנפוטיסטי של בני משפחתו מדרגה ראשונה עם הרפורמים, יאה ונאה בעיניו.

מי הרפורמי בסיפור?

השלב הראשון בהתחברות לרפורמים היה בעצם הצטרפות ש"ס כבר ב-2010 להסתדרות הציונית, בניגוד לעמדה החרדית המסורתית. מיותר לציין שבהסתדרות הציונית תופסים הרפורמים האמריקנים מעמד בכורה. השלב הבא: פעילות שקטה למינוי אחיו עו"ד שלמה דרעי, לתפקיד המאוד בכיר של מ"מ יו"ר הקק"ל (הציוניסטית, כמובן). התפקיד אומנם ללא שכר, אבל עם הרבה כבוד והשפעה, לשכה פעילה, ואחריות לנושאים משמעותיים. השלב השלישי: לחצים על ח"כ מיקי זוהר, שניהל את מהלכי חלוקת השלל בהסתדרות הציונית, להקמת תיק מומצא שנברא במיוחד למען ש"ס: המחלקה לקשרים עם קהילות וגיוס משאבים. עד כה טיפול בכך רק פקיד טכני אחד. עכשיו זוהי מחלקה, שדורשת יו"ר ומנכ"ל. ומי המנכ"ל? - תעשו עצמכם מופתעים: בנו של אריה דרעי, יעקב מנחם דרעי, שקיבל בעד מנכ"לותו שכר עתק חודשי של 20 אלף שקל, פלוס לשכה והוצאות. אבל אתם יכולים להמשיך להיות מופתעים: חודשים אחדים אחרי שנתמנה למנכ"ל, נמשך הנפוטיזם. המנכ"ל הפך ליו"ר המחלקה, ושכרו הגבוה בלאו-הכי זינק ב-150 אחוז - 51 אלף שקל בחודש (ליתר דיוק: 50,673 שקל), פלוס רכב שרד, פלוס טיסות לחו"ל, פלוס אירוח ואש"ל בחו"ל, והכל על חשבון הכלל, ובתנאים זהים לשכרו ותנאיו של שר בממשלת ישראל. מיניסטר! וואו! אז מי הרפורמי בכל הסיפור הזה? השבוע נזף היועהמ"ש מנדלבליט ברב הראשי לאו, על שמינה את גיסו לתפקיד בכיר: המינוי נגוע "בניגוד עניינים מובהק", טען מנדלבליט במכתבו לרב הראשי. אבל בפרשת מינוייהם הבכירים, הזועקים לשמיים בנפוטיזיותם, שתוארו לעיל, לא הבחין מנדלבליט בשום ניגוד עניינים, בטח לא בהשתלטות עויינת. ועכשיו רק נסו לדמיין מה היה קורה במקומותינו, אילו מינה נתניהו את בנו יקירו לתפקיד מקביל לשר, שבצידו שכר של 51,000 שקל. מוסדי תבל היו מזדעזעים, ארץ רעשה גם שמים נטפו, מול 'מגה-שחיתות' שכזו.