- "אלדד פרי נרצח בעת שהוציא עלוני קודש לחלוקה מג'יפ המרצדס שלו". זה מביא אותי לשלוש שאלות: למה שליחי מצווה ניזוקים? למה לפושט רגל כמוהו היה ג'יפ מרצדס? על השאלה למה נרצח הקדשתי מאמר שלם אמש.
- "שוב ושוב מרצים מסולקים רק משום שאיזה סטודנט רדיקלי יוזם קמפיין נגד המרצה שדעותיו חורגות משורת המקהלה". בעשר השנים שהרציתי באקדמיה לימדתי ב-12 חוגים ומסגרות בכמה אוניברסיטאות בישראל ובחו"ל. ב-10 מהם קיבלתי את ההערכות הכי גבוהות ואף זכיתי לתואר המרצה המצטיין. ב-2 אוניברסיטאות ניאו ליברליות ניהל נגדי סטודנט רדיקלי זר (הרציתי באנגלית) קמפיין כי השקפותי ה"חברתיות" עוררו את זעמו, בהיותי המרצה היחידי באותם מוסדות שחרג משורת המקהלה, עמד על זכויותיהם של בעלי מניות המיעוט כנגד בעלי השליטה, וכפר באכסיומה של מילטון פרידמן שהמטרה היחידה של החברה היא למכסם את הרווח. בין הטיעונים שהועלו נגדי - "אני לא משלם כל כך הרבה כסף בשביל לשמוע דעות סוציאליסטיות כאלה", "בספרים שלו באנגלית יש הרבה שגיאות דקדוק", "המטרה שלי להצליח בעסקים, לא לשמוע הטפות על צדק חברתי", "הטייקונים מניעים את הכלכלה, ככל שירוויחו יותר זה יחלחל יותר לעניים. עולם העסקים אינו לשכת סעד. כל עוד חברה עסקית לא עוברת על החוק היא יכולה לעשות הכל ובעיקר לדאוג לבעלי השליטה שהשקיעו את מיטב כספם, לתכנן ולשלם מינימום מס או בכלל לא, להתמנף במקסימום, למנוע התארגנות עובדים, האקולוגיה, אחריות חברתית והקהילה הן לא עניינה של החברה העסקית, מי שרוצה יתרום להן מכספו אך לא על חשבון בעלי המניות". למותר לציין שהם ניצחו ואני סולקתי ממוסדות אלה עם השכר השמן. אך הגעתי לפיסגת שאיפותיי כשהצלחתי להשפיע על אלפים - מזרחים, עולים רוסים, ערבים, חובלים, נשים, עובדים שלמדו לב.א., לא בדיוק עשירון עליון.
- עם כל הפירגון והאמפתיה, אני מאמין שהילדים, הנוער והצעירים ייהנו הרבה יותר מקריאת ספרי מופת מאשר ממשחקי מחשב, טיקטוק ואינסטגרם. אני סבור ששרה בכירה בישראל צריכה לשלוט באנגלית ברמת שפת אם כמו כל בוגר תיכון בישראל. אין לזה כל קשר עם כבודה של העברית, כי ישראל היא חלק מהכפר הגלובלי ששפת הדיבור בו אנגלית. כשמוניתי לסמנכ"ל מכירות של חברה גדולה, דבר ראשון שעשיתי הוא לקחת שיעורים פרטיים ממורה אנגלו-סכסית לשיפור המבטא והדקדוק שלי, למרות שבהשוואה לרוב המנהלים הישראלים שלטתי היטב באנגלית, קיבלתי MBA מאוניברסיטה אירופית יוקרתית, אך הייתי סבור שאין זה מספיק. ואם אני העני ממעש (אשתי לא אוהבת שאני "ממעיט מערכי") עשיתי זאת, קל וחומר שרה, חבר כנסת, מנכ"ל משרד ממשלתי ושגריר.
- "אנחנו מעצמת צפרות וגן עדן לציפורים. אבל תשומת הלב נתונה בעיקר לעופות הגדולים. המסה הגדולה של הנדידה מורכבת ממגוון גדול מאוד של ציפורים קטנות, בעיקר ציפורי שיר, בינוניות וגם מינים גדולים יותר". ואני תוהה, מדוע שישראל לא תהיה גם גן עדן לבני אדם, לא רק ציפורים, בני אדם מגוונים, הקטנים, הבינונים ולא רק הגדולים, שכולם משחרים לפיתחם- המחוקק, הממשלה, פקידי הממשל. מגיע גם לציפורים הקטנות לשיר ולשמוח.
- אם התחלתי עם הרצח של אלדד פרי אסיים בסיפור: במגרש חניה מתכונן זקן להחנות את ריכבו כאשר צעירה משתחלת ברגע האחרון וגונבת לו את החניה. כשהזקן מתרעם על כך לועגת לו הצעירה ועונה לו כי זה בגלל שהיא צעירה ומהירה והוא זקן ואיטי. הזקן נכנס למכוניתו ומוחץ את ריכבה של הצעירה. כשהצעירה מזדעקת על מה שעשה למכוניתה הוא מסביר לה כי זה בגלל שהוא מיליונר ויכול להרשת לעצמו להתנקם. כך, בל יתפלא הזורע רוח שיקצור סופה, על דאטפת אטפוך, ויהיה מאן דהוא שיחליט לשבור את הכלים! אך אין להסיק מכך שאני מטיף לאלימות וללקיחת החוק לידיים - בדיוק ההפך. אם המחוקק והממשלה, אם העסקים והחברה לא רוצים להגיע לאנרכיה ולהתמוטטות הכלכלה, עליהם לאמץ את עקרונות הקפיטליזם ההומני שאני מצודד בהם כמו רבים וטובים, על-פי המודל הסקנדינבי. אני חסיד דרך הביניים, אבולוציה במקום רבולוציה, קידמה במקום פונדמנטליזם. אנחנו חיים על זמן שאול, בלי עונשים ראויים לפושטי רגל ועושקי מחזיקי העניין בחברה - בעלי מניות מיעוט, לקוחות, ספקים, נושים, עובדים, קהילה, מדינה ואקולוגיה, עם מתן פרס לספקולנטים, בלי אכיפה ועם מתן יד חופשית לשוק להשתולל, קרי למונופולים ולעריצות החזקים על חשבון חלשים, עם ריבית לא כלכלית של אפס, בועות ענק בבורסות ובנדל"ן, שוחד חוקי ולא חוקי, הידרדרות אתית ללא תקדים, שלטון הפונדמנטליזם והניאו ליברליזם. אם רוצים להציל את הכלכלה, העסקים, הדמוקרטיה, החברה וכדור-הארץ יש לאתחל הכל מחדש, אם אנו חפצי חיים!
