לא אחת כתבתי על שרת הפנים הנוכחית, אילת שקד. טענתי בעבר ואני עומד על דעתי שהשרה מייצגת נאמנה את האידיאולוגיה הפשיסטית, הא-דמוקרטית והפופוליסטית המוכרת לנו היטב. היא מהווה סכנה ממשית לקיומה של הממשלה הנוכחית כי חלומה הרטוב הוא הגשמת האידיאולוגיה המזוויעה שלה יחד עם חבריה הקרובים, הן בכנסת והן מחוצה לה.
שיחותיה של שקד שהוקלטו ופורסמו באשר ליאיר לפיד רק מחזקות את עמדתי שהפוליטיקאית אילת שקד מחפשת כל דרך לפרק את הממשלה. הסיבה הפוליטית היא הבנתה שבקרב בוחריה המעטים ממילא, היא איבדה את כל הקרדיט. המקום היחידי שבו יחבקו אותה למרות כל הביקורת כלפיה הוא הליכוד, בו היא תוכל להיבחר. היא תחשב בחוזרת הביתה, כחוזרת בתשובה. והאמת היא שהיא ממש מתאימה להנהגה הנוכחית של הליכוד המשדרת שנאה יוקדת כלפי כל אדם או קבוצה שונים, כלפי הדמוקרטיה והליברליזם. אם היום הליכוד נמצאת בשפל המדרגה, מכל הבחינות, אך במיוחד גלריית ה"בכירים" המתאפיינת בגסות רוח, בשפת ביבים, בחוסר בושה, הרי ששקד בהחלט תוסיף ערף מוסף לשפל שבו הגיעה מפלגת הליכוד ונספחיה במפלגות אחרות.
הממשלה הנוכחית היא לצנינים בעיני מרבית כלי התקשורת, במיוחד ערוצי הטלוויזיה. קברניטי כלי התקשורת אינם משלימים עם העובדה שלא הצליחו להקים ממשלה אחרת, התואמת את דעתם. מרבית כלי התקשורת הגיעו לא רק לשפל המדרגה אלא גם לשפלות.
ביקורת על הממשלה מצד התקשורת היא נשמת הדמוקרטיה. מאידך העיסוק של התקשורת בטפל, בבלתי ענייני, בתחזיות מופרכות מן היסוד, ומה לא, הפכו אותה לבלתי רלוונטית בעליל, וגם שפלה. מתי מעט הם העיתונאים ההגונים, המקצוענים ונקיי הכפיים. במצב נתון זה לא פלא שכל יום הציבור מופצץ בגוזמאות, ב"ידיעות" שאינן שוות כלום. כל יום שעובר והממשלה הנוכחית מתקיימת, התקשורת מאבדת עוד ועוד מערכה כי היא מוכיחה שבין פרשנויותיה ומומחיותה לבין המציאות קיים פער אדיר. שנות שלטונו של נתניהו נתנו מזמן את אותותיהן, אך כיום המורסה עולה מעלה מעלה.