מנהיגי 20G – המשקים הגדולים ביותר בעולם – הסכימו בפסגתם ברומא (שבת, 30.10.21) להטיל מס חברות גלובלי מינימלי בשיעור של 15%. זהו שלב נוסף וחשוב במיוחד בדרך להטלת מס שכזה, שמטרתו למנוע מחברות רב-לאומיות – ובראשן ענקיות ההיי-טק – להימנע ממיסים של ממש (ולעיתים ממיסים בכלל) על רווחיהן באמצעות שימוש במקלטי מס.
חברות G20 הן: אוסטרליה, איטליה, אינדונזיה, ארגנטינה, ארה"ב, ברזיל, בריטניה, גרמניה, האיחוד האירופי, הודו, דרום אפריקה, טורקיה, מקסיקו, סין, סעודיה, צרפת, קוריאה הדרומית, קנדה ורוסיה. הן בעלות קרוב ל-90% מן התוצר העולמי, 75%-80% מן הסחר העולמי, כשני שלישים מאוכלוסיית העולם וכמחצית משטחי הקרקע בכדור-הארץ.
המו"מ על המס הגלובלי, המתנהל בחסות ארגון OECD, נמשך שנים רבות וקיבל תאוצה עם כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן. ביידן רואה בו מכשיר חשוב במיוחד להגדלת הכנסות הממשל האמריקני, שכן כמעט כל החברות בהן מדובר הן אמריקניות. ביידן זקוק להכנסות נוספות במאות מיליארדי דולרים לשנה כדי לממן את תוכניות הענק שלו, המסתכמות בטריליוני דולרים, להשקעה בתשתיות, בשינויי האקלים וברווחה. להערכת OECD, המס המתוכנן יניב לממשלות 150 מיליארד דולר בשנה.
בביתו פנימה מתקשה ביידן להעלות את מס החברות כפי שתכנן. הנשיא דונלד טראמפ הפחית אותו בשנת 2017 מ-35% ל-21%, וביידן מבקש להעלותו ל-28%. אולם, התנגדות הסנאטור ג'ו מנחין – לשון המאזניים בסנאט – מעמידה בספק רב את ההיתכנות של צעד זה. בעקבות זאת, הודיע ביידן לפני צאתו לאירופה על תוכנית חילופית הכוללת את מס החברות הגלובלי בשיעור 15% על הכנסות החברות האמריקניות בחו"ל, ולצידו מס על הרווחים המיוחסים לבעלי המניות עליהם מדווחות החברות האמריקניות הגדולות.
הממשל מעריך, כי צעדים אלו – לצד תיקונים נוספים במיסוי על הפעילות בחו"ל של חברות אמריקניות – יכניסו לאוצר 350 מיליארד דולר בעשור הקרוב. הדמוקרטים בסנאט המשיכו בסוף השבוע את נסיונותיהם להגיע להסכמה כבר בימים הקרובים על תוכנית ההשקעות באקלים וברווחה, אותה קיצץ ביידן מ-3.2 טריליון דולר ל-1.75 טריליון דולר. לביידן חשוב במיוחד להציג צעדים נוספים בתחום האקלים במקביל לפסגת גלזגו בנושא זה, הנפתחת מחר.
לפני שלושה שבועות הודיע OECD, כי 139 הצטרפו להסכם המס הגלובלי; מדינות אלו מהוות 90% מן התוצר העולמי. ההסכם קובע עוד, כי מיסוי החברות הרב-לאומיות ייעשה במדינות בהן נוצרים רווחיהן המהותיים, אפילו ללא נוכחות פיזית. זהו שינוי רב-חשיבות, שמטרתו להתמודד עם כלכלת עידן האינטרנט, בה ענקי ההיי-טק מוכרים את שירותיהם בכל העולם למרות שאין להם משרדים, מחסנים או חנויות במדינות רבות. הדבר נכון הן לגבי חברות המעניקות שירותים וירטואליים (כמו גוגל ופייסבוק) והן לחברות המוכרות מוצרים פיזיים באמצעות הדואר או סוכנים מקומיים (כמו אמזון ואפל). חלק זה של ההסכם יחול על חברות בעלי שולי רווח של 10% לפחות ומכירות עולמיות שמעל 20 מיליארד אירו.
כיום קיימים ברחבי העולם מקלטי מס, בהם שיעור מס החברות הוא נמוך מאוד ולעיתים אף אפס. מדובר הן במדינות מבוססות כמו אירלנד וקפריסין, והן במדינות אקזוטיות כמו איי הבתולה הבריטיים ואיי קיימן. חברות רב-לאומיות רושמות בצורה פיקטיבית את מטותיהן במדינות אלו, במקום במדינות בהן מצויים הנהלותיהן, מעבירות חלק משמעותי מרווחיהן ל"מטות" אלו וכך נמנעות מתשלום מס אמת במדינות בהן הן פועלות. החודש הצטרפו להסכם מספר מדינות שסירבו עד כה לעשות זאת - משום שהן עצמן מהוות מקלטי מס ברמה זו או אחרת - ובהן אירלנד, הונגריה ואסטוניה.