המילה "ברוט" פירושה בגרמנית "לחם", אבל דומה שצביקה ברוט, ראש עירית בת ים, אינו מבין שלא ניתן לקדם תוכנית בניין עיר ללא כדאיות כלכלית ליזמים וללא התייחסות לכל תוכנית בניין ערים חדשה כמו לחם גורמה אפוי כהלכה ולא כמו לחם אחיד האפוי בשיטת הסרט הנע.
סיפור ההחמצה הגדולה של העיר בת ים מתחיל מכך שעל-פי חוק התכנון והבנייה משנת 1965 נקבע כי על כל תב"ע (תוכנית בניין ערים) חדשה להיות כלכלית, זאת על-מנת שכדאי יהיה ליזמים לקדם אותה.
ואכן מאז 1965 קודמו ברחבי מדינת ישראל תוכניות ענק דוגמת מגדלי מתחם הבורסה ברמת גן שנבנו החל משנות ה-70 וה-80 במקום מתחם המוסכים, הפחחיות והמסגריות העלוב ומתפורר היה שם בעבר. כך גם קרה במהלך העשור האחרון כשעירית בני ברק שהבינה את הפוטנציאל האדיר של מתחם ה-BBC ובערים רבות נוספות כגון: ראשל"צ והרצליה פיתוח.
כך גם אמורים היו מתחמי התעשיה העתיקים של בת ים להתחדש ולהפוך להיות עשרות מגדלים בעלי שימושים מעורבים, משרדים, דירות, מגורי סטודנטים, דיור מוגן, בתי מלון ומסחר, מה שהיה כבר היום ממתג את עיר החוף הצמודה לתל אביב כאחת המבוקשות ביותר במדינת ישראל.
אולם, וזה אולם גדול, מאז 1997, עת אושרה בי/400, תוכנית המתאר של בת ים, גילו מקבלי ההחלטות בעיר, חוסר מעוף וחוסר הבנה בסיסית של כדאיות כלכלית של היזמים ולא הבינו כי לא ניתן לקדם תב"עות חדשות בהתייחסות גורפת אחידה לכולן, אלא אך ורק על-ידי התייחסות לצרכים ולזכויות ובנייה בכל תוכנית ותוכנית באופן דיפרנציאלי.
קופה מרוקנת
וכך חלפו עברו להן השנים, רמת גן ועוד ערים רבות נוספות הצליחו לקדם מתחמים ותיקים למתחמי עסקים ומגורים משולבים, אולם העיר בת-ים נותרה לה בצד, שעה שמקבלי ההחלטות עדכנו פעם אחר פעם החל מבי/400 וכלה בתוכנית המתוקנת המי יודע כמה, בי/400/6. במשך 15 שנים לבטלה ואף בניין אפילו 1 לא נבנו במסגרת בי/400 לסוגיה.
ואז, במהלך העשור הקודם זכתה בת ים ל"נס חנוכה", אומנם לפרק זמן קצר. היה זה כשראשי עיר הקודמים, שלומי לחיאני ובעקבותיו גם יוסי בכר, הבינו את גודל הפספוס הענק, העניקו לכל תב"ע את הזכויות שלה באופן ספציפי ובאופן הזה קודמו 17 תוכניות ספציפיות ובהתייחס ספציפית לכול מגרש ומגרש שהפכו מתחמים ותיקים למגדלים בעלי עירוב שימושים ההולכים ונבנים בעצם ימים אלה ברחבי העיר אשר הכניסו לקופת העירייה היטלי השבחה בעשרות מיליוני שקלים וכאשר עם בניית כל 17 התוכניות יכנסו לקופת העיר המרוקנת בין 800-600 מיליון שקלים מהיטל השבחה ועוד 350 מיליון שקלים מאגרות בניה ועוד 250 מיליון שקלים מבני ציבור לטובת העירייה.
אולם לא לעולם חוסן. מאז נבחר לפני כשלוש שנים ראש העיר החדש צביקה ברוט, החליטו משום מה בעיר שהתוכנית הקיימת אינה טובה דיה, ואימצו אל חיקם תוכנית חדשה בי/600 שהחזירה בבת אחת את הגלגל עשרות שנים אחורנית - שוב התפיסה הכוללנית המתייחסת אל כל התב"עות כאל לחם אחיד ותוקעת כיום 10 תוכניות ענק שיכלו לקדם מאות אלפי מ"ר לעסקים ומסחר ועוד מאות רבות של דירות, בתי מלון בוטיקים, דיור מוגן ושימושים נוספים חשובים אחרים.
ובמילים אחרות, דווקא בעיתוי הכי מוצלח מבחינת העיר בת ים, שעה שהולך ומושלם בשיא המרץ הקו האדום של הרכבת הקלה שיחבר אותה לתל אביב בנסיעה של 10 דקות, מחמיצה העיר את ההזדמנות להפוך למרכז עסקים, תיירות ומגורים, כל זאת בגלל התחכמות שלא לעניין של פקידים שאינם מבינים דבר וחצי דבר בכדאיות כלכלית של פרויקטים. כך בוועדה המקומית וכך בהתייחסות של הוועדה המחוזית בזלזול כלפי עיריית בת-ים.
אדגיש כי הדוגמה של הפקידות הבת ימית שאינה מבינה את הצרכים שלנו, היזמים, איננה לצערי הרב יחידה במינה וישנן עוד כהנה וכהנה דוגמאות ברחבי מדינת ישראל לאטימות פקידותית ערלת לב שפוגעת בסופו של דבר לא רק ביזמים, אלא בשוק הדיור כולו. ובקופת העיר ובכסף שהיה אמור להיכנס לקופת העירייה לטובת האזרחים. הגיע הזמן לשנות את הדיסקט וגם להתניע ראשי ערים שאינם מבינים כי בסופו של דבר התחכמות המיותרת הזו הינה בבחינת "לירות בתוך הנגמ"ש". והמבין יבין.
