1.תוכניות הלימודים - התגובות ממשלת בריטניה - הממשלה החליטה להפסיק את המימון למשכורות לפקידי משרד החינוך הפלשתיני על כתיבת ספרי הלימוד ברשות בעקבות
ממצאי הדוח של האיחוד האירופי על תוכנית הלימודים הפלשתינית. הטענה היא שבניגוד לדוח מתברר שיש אנטישמיות והסתה בספרי הלימוד הפלשתינים ובספרי הלימוד הפלשתינים החדשים שפורסמו בשנים האחרונות גם במקצועות המדעים והמתמטיקה. כמו-כן, נמחקו כמעט לחלוטין כל הפרקים שלימדו על שיחות השלום עם ישראל שהיו קיימים בעבר. בחמש השנים האחרונות הוציאה ממשלת בריטניה קרוב ל-137 מיליון דולר על משכורות הפקידים המעורבים בתהליך היישום של תוכנית הלימודים ברשות הפלשתינית.
הפרלמנט הנורבגי החליט על קיצוץ של למעלה מ-11 מיליון שקל מתקציב הסיוע לרמאללה בגלל תכנים אנטישמיים והסתה לאלימות בספרי הלימוד הפלשתינים. הפרלמנט האירופי החליט על הפסקת מימון מערכת החינוך הפלשתינית. האיחוד האירופי הודיע בתגובה על מנוי מכון בינלאומי, שיערוך דוח "עצמאי ואובייקטיבי". האיחוד האירופי יזם 3 דיונים פומביים בהם הודו בכירים באיחוד האחראים לכספי הסיוע לפלשתינים שבספרי הלימוד של הרשות יש תכנים "בעייתיים מאוד שמעוררים דאגה רבה ורצינית", וכוללים אנטישמיות, הסתה לאלימות והאדרה של מעשי טרור. בוועדת ביקורת התקציב, יחסי חוץ והחינוך של הפרלמנט האירופי דנו בנושא.
מנכ"ל המנהלת של האיחוד האירופי, מאצ'יי פופובסקי, אישר בדיון המשותף של ועדות הבקרה התקציבית ויחסי החוץ בפרלמנט כי התבקש לשוחח עם ראש הממשלה הפלשתיני, בנוגע לתכנים הבעייתיים בתוכניות הלימודים. פופבסקי גם כתב לו מכתב וביקש ממנו לפעול מיד, להפסיק להשתמש בספרים שבהם יש תוכן בעייתי ולדווח על התקדמות בנושא כעדיפות עליונה לנציבות האירופית כולה.
בדיון של קבוצת העבודה של הפרלמנט האירופי נגד אנטישמיות, הצהירה האחראית על המזרח התיכון במנהלת הנציבות האירופית, המנכ"לית הנריקה טראוטמן, כי ספרי לימוד של הרשות הפלשתינית הם בלתי נסבלים בצורתם הנוכחית ויש הכרח בשינויים בתוכנית הלימודים כדי להבטיח רפורמה. אבל, עד היום, למרות הפניות מצד האיחוד האירופי, לא נעשו שינויים בתוכניות הלימודים. אבל, מענקי המערב לרשות הפלשתינית נמשכים וגם הנשיא ביידן חידש את תשלום המענקים שבוטל בימי טראמפ. [הערה: עדיין לא מצאתי את הנתונים לגבי המענקים ל-2020 ו-2021. אדווח על כך לכשאמצא אותם].
2.מועצת האו"ם לזכויות אדם הרכב מועצת האו"ם לזכויות אדם נקבע על-ידי העצרת הכללית על-פי חלוקה גאוגרפית. כתוצאה מכך יש רוב למדינות אסיה ואפריקה בעוד שלמדינות מערב אירופה יש 7 נציגים בלבד. המועצה מקדישה למחקרים וגינויים נגד ישראל את חלק הארי של דיוניה:
בין 2006 ל-2011 למעלה מ-50% מוועדות החקירה שהקימה המועצה עסקו בישראל.
ב-2012 התקבלו במועצה 91 החלטות ו-39 מתוכן היו נגד ישראל.
ב-2020 95 החלטות התקבלו נגד ישראל לעומת 192 נגד כל שאר מדינות העולם.
ב-2021 בין המדינות שתמכו בהצבעה נגד ישראל היו גם ידידות של ישראל, ובהן גרמניה, הולנד, יפן, דנמרק, צרפת, איטליה, פולין, קוריאה ועוד. המדינות שהתנגדו הן אוסטריה, ברזיל, בולגריה, קמרון, מלאווי וטוגו. בין המדינות שנמנעו: בריטניה, הודו, צ'כיה, הפיליפינים, אוקראינה, נפאל, איי מרשל ואיי בהאמה.
התגובות להתרכזות המועצה בגינויים לישראל - ה
קולונל הבריטי
ריצ'רד קאמפ ביקר את מועצת זכויות האדם ואמר שהיא מעודדת טרור ומשמשת ככלי בידי החמאס על-ידי גינוי בלתי מוצדק של ישראל, ואי גינוי של אלימות החמאס.
ב 2017 הצטרפה לביקורת גם הממלכה המאוחדת (בריטניה) וגינתה את המועצה על ההטיה וחוסר הפרופורציות שלה נגד ישראל ועל סירובה לגנות את הטרור הפלשתיני. היא איימה שאם ההטיה תימשך היא תצטרף לארה"ב ותצביע אוטומטית נגד כל ההחלטות המגנות את ישראל.
ביוני 2018 הודיעה ארה"ב על פרישתה ממועצת זכויות האדם בשל יחסה המוטה כנגד ישראל. אבל,בפברואר 2021 הודיע מזכיר המדינה של ארה"ב אנתוני בלינקן על שובה של ארה"ב למועצה.
בקיצור, לא כל מדינות המערב מוחות על העדר הפרופורציה בהחלטות נגד ישראל לעומת מדינות אחרות. המחאות של חלק ממדינות המערב אינן יעילות מכיוון שהן אינן מטפלות בשורש הבעיה שהוא מינוי מדינות בהן יש הפרות חמורות של זכויות אדם, ללא בדיקה. למשל, ב-2010 נבחרה לוב כחברה במועצה, למרות הפרות חמורות של זכויות אדם. ב-2011 בעקבות טבח של מאות אזרחים במהומות שהתחוללו במדינה, דרשה ארה"ב להוציא את לוב מהמועצה, ולמחרת התפטרו נציגי לוב מהמועצה