העיר בני ברק, עיר ואם בישראל, מתמקמת בצפיפות רבה על פני שטח של 7,300 דונם. ה"חווה של אורי", חוות בודדים, שהתמקמה בלב שמורת אום זוקא בצפון בקעת הירדן חולשת על שטח הכפול מהעיר בני ברק בשפלת החוף. "החווה של אורי" נטלה על עצמה את הזכות למנוע מקהילות פלשתיניות להיכנס לתחום של 14,000 דונם. כבר אמרנו פי שתיים משטחה של העיר בני ברק, המיושבת בצפיפות רבה מאד.
את הזכות לנהל את החיים של התושבים הפלשתינים ביהודה ובשומרון נטלו על עצמם המתנחלים. צבי בר יוסף כבר שלוש שנים מאז שהקים את ההתנחלות חלמיש, חוות בודדים, מונע בעזרת "מתנדבים" רבים מחקלאים פלשתינים מהכפרים אום ספא, כפר כובר וכפר ג'ביא להגיע ל-2,500 דונם של אדמותיהם, שהן אדמות חקלאיות בבעלות פלשתינית.
פשוט בעזרת צעירים "מתנדבים" מונעים וחוסמים לחלוטין אפשרות של גישת חקלאים פלשתינים לאלפי דונם של אדמותיהם, אותן עיבדו בעבר, עליהן רעו את עדריהן ומסקו את זיתיהם. בתקופת המסיק האחרונה היינו עדים לגלי התנפלות ברוטאלית ואכזרית של מתנחלים על המוסקים ועל מתנדבים ישראלים שבאו לסייע למוסקים. למרבה הצער, גילויי האלימות הפיזית הקשה צברה תאוצה בימים האחרונים והתוצאות בשטח הן קשות מאד.
אני מבין, שהמדינה משתלטת על קרקעות בדרכים גלויות ורשמיות, שהוכשרו על-ידי מערכות המשפט. במקרה זה ביקורתי תחומה ב-ד' אמות של הערכה רבה ומתן כבוד למערכת המשפטית במדינת ישראל. מה שנותר לי, רק להביע את מורת רוחי בהבעת חילוקי הדעות, שיש לי עם פסקי הדין, ולנהל ויכוח ענייני על הסכנה הצפויה לעתידנו, כשאנחנו עולים על שרטון, עליו זעק מתוך כאב על עוול מוסרי הנביא: "הוֹי מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת, שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם" (ישעיה, פרק ה', פסוק ח') ומסיים בהתרסה קשה כלפי גוזלי הקרקעות, שעליהם להתבייש במעשיהם, כאילו "יְשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ".
אך במקרה שלפנינו המתנחלים ללא כל מערכת משפטית, אלא תוך כדי יצירת עובדות בשטח באלימות קשה השתלטו על שטחים המסתכמים בכ-30,000 דונם. על בנייה בלתי חוקית, שמסתכמת בכמה מאות דונם בנגב, אנחנו עדים להסתערות - "הבדואים גונבים את כל הנגב". אך קול דממה דקה נשמעת, שמספר מועט של מתנחלים משלט על שטחים בסדר גודל של קריית ביאליק.
קשה להשלים לנוכח הדממה שהתנחלויות עלי ושילה הקיימות באזורים, שלעתים נראה, שאין דִּין ואין דַּיָּן בהן, השתלטו על שטח הכולל 26,500 דונם מצפון מזרח לרמאללה ואילו תקוע-נוקדים שמדרום מערב לעיר בית לחם נטלו רק 10,000 דונם כמעט כמו כל שטחה של העיר לוד המתקרבת ל-12,000 דונם. המתנחלים במעשי ההשתוללות של גוזלי קרקעות נראים בעיני, כפי שהציג הנביא ישעיה בפרק ה' פסוק ב', שהם קיוו "לַעֲשׁוֹת עֲנָבִים" אך אחרי מעשה נפשע של גזלת קרקע מבעליהם החוקיים, התוצאה המיוחלת - "וַיַּעַשׁ בְּאוּשִׁים". והבאושים מתבטאים בהתנהגות הבלתי מוסרית והפגיעה הקשה של המתנחלים בעולם הערכים המוסרי, המונח אחר כבוד רב בארון הספרים היהודי.
