השופטת: רונית פוזננסקי-כץ, בית משפט השלום בתל אביב

המועד: יום ראשון, 19.9.2021, שעה 09:30

הנושא: תיקים פליליים

סניגורית מדברת עם השופטת רונית פוזננסקי-כץ על המועדים בהם היא יכולה להתייצב בפניה, ובתשובה מקבלת גורם שמשום מה באי הכוח נוטים לשכוח: "יש פה גם נאשמים בסיפור". גם בתיק הבא אי-אפשר להתקדם, בנימוק שהנאשם חולה; הסניגור מבטיח להגיש תעודת מחלה בתוך שבוע ופוזננסקי-כץ מכניסה זאת לפרוטוקול כהוראה. הוא גם מסכים לקיים ישיבת גישור בפני פוזננסקי-כץ, והיא קובעת ישיבה של שעה וחצי לתחילת נובמבר ואף זוכרת לתת הוראות מתאימות לפתיחת חלון באיזוק האלקטרוני בו מצוי הנאשם. נאשם המופיע בהתוועדות חזותית הגיע להסדר טיעון ומבקש לצרף שורה ארוכה של תיקים נגדו, כולל כאלו שבהם טרם הוגש כתב אישום. פוזננסקי-כץ מכתיבה בצורה מסודרת מאוד ובסבלנות רבה את מספרי התיקים ופרטי העבירות. "אז בזה נגמר העניין. אז קדימה, עכשיו אנחנו לגופו של עניין" - היא מתקדמת לטיעונים לעונש. פוזננסקי-כץ אף מכתיבה בשמה של התובעת: "הנאשם הורשע בהסדר טיעון סגור בו הוסכם על עשרה חודשי מאסר. אני מגישה גליון הרשעות קודמות". התובעת טוענת בכמה מילים, פוזננסקי-כץ לוגמת קפה ומשיבה: "תודה רבה". הסניגור מסביר שהאיש הוא דר רחוב ושהעבירות בוצעו בתקופת הקורונה. "אתה רוצה להוסיף משהו?", פונה פוזננסקי-כץ לנאשם ומנחה את איש השב"ס: "תוציא אותו מ-mute". הנאשם: "שנה טובה". פוזננסקי-כץ: "שנה טובה". הנאשם מבטיח שזו הפעם האחרונה שלו ומבקש להפחית חודש מאסר מעונשו כדי שיוכל להשתתף ביום ההולדת העשירי של בנו. פוזננסקי-כץ מסבירה: "אני לא יכולה כרגע לשנות את העונש, כי הוא הוסכם ביניכם. אני מקווה מאוד שביום הולדת 11 שלה אתה תהיה. זה מה שאני יכולה לאחל לך לשנה החדשה". פוזננסקי-כץ משתמשת לגזר הדין בנוסח מוכן, אותו היא כמובן מעדכנת לפי הצורך בטיעוני הצדדים. השורה התחתונה: "בשים לב לדברי הנאשם בדיונים לפנַי, בהם התרשמתי שהנאשם לוקח אחריות על מעשיו ומקווה לפתוח דף חדש עם תום מאסרו", היא מכבדת את ההסדר. פוזננסקי-כץ שמה לב לפרטים: "תשומת לב שלטונות שב"ס, כי הנאשם הודה בשורה של כתבי אישום ויש לנכות [ממאסרו] את כלל הימים [המעצר] מכל התיקים ככל שהיו כאלה". היא גם שואלת האם הרכוש הגנוב הוחזר ושואלת האם הנאשם הפקיד סכום כלשהו במסגרת ההליכים; הצדדים אינם יודעים. "טוב, נעשה משהו סמלי", אומרת פוזננסקי-כץ וקונסת אותו ב-500 שקל. ולבסוף - שוב אותה הקפדה נאה על פרטים: "המזכירות מתבקשת לוודא כי כלל התיקים הקבועים בעניינו של הנאשם בתיקים בהם הורשע - מבוטלים".

איש השב"ס מתערב בדיון

כעת מעדכן דווקא איש השב"ס את פוזננסקי-כץ, כי אין חוות דעת פסיכיאטרית בתיק הבא והוא מתערב אפילו בדיון: "ישלחו אותו לבדיקה, אחרי הדיון אדבר עם הרופאים, יש לו שני דיונים". פוזננסקי-כץ אינה מגיבה על התערבות מוזרה וחריגה זו. בינתיים היא אומרת לתובעת בנושא אחר: "מה שהיה פה בדיון הקודם - זה רק אישה יכולה להבין"? היא גם מתעניינת האם התובעת נמצאת היום לבדה, ואז חוזרת לתיק ומכתיבה בשם הסניגור: "חרף החלטת בית המשפט, לא התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית. אבקש דחייה כדי שניתן יהיה לערוך חוות דעת בעניינו של הנאשם, אני סבור שהדבר נחוץ". מחוסר ברירה, פוזננסקי-כץ דוחה את הדיון ל-19 באוקטובר ושוב שמה לב לפרטים המינהליים: "המזכירות מתבקשת להעביר העתק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי, אשר מתבקש לערוך חוות דעת בעניינו של הנאשם לקראת הדיון הנדחה". פוזננסקי-כץ פונה לסניגור: "הנאשם יובא - בהיוועדות [חזותית]? אתה לא רוצה אותו פיזי? נדמה לי שרצית בדיון הקודם שהוא יבוא, לא?". איש השב"ס שוב מתערב: "גבירתי תשאיר פתוח, הוא [הנאשם] יחליט". פוזננסקי-כץ אומרת לו: "אתה לא מבין מה שהיה, מטורף" - והוא משיב: "נדבר על זה אחר כך". כעת יש כמה דיבורים שלא קשורים לכלום, ואז מתברר שלתביעה יש שתי עמדות עונשיות בשני התיקים שמבקש הנאשם לצרף. פוזננסקי-כץ לסניגור: "זו הבעיה שתמיד מתעוררת, תדבר איתה רגע". הסניגור מעדכן רק כעת את לקוחו בהיוועדות חזותית, והלה שומע לראשונה שההסדר יהיה 23 חודשי מאסר ולא 17 בלבד. הסניגור אומר ללקוחו: "זה עונש סביר מאוד, התובעת צודקת לגבי המתחמים. אתה רוצה לסגור 23 או לחשוב על זה?". זוהי התנהלות פסולה ואף בזיונית: פוזננסקי-כץ הייתה צריכה לשלוח את הנאשם והסניגור לשיחה רצינית, ולא לאפשר עוד שישה חודשי מאסר בשליפה מן המותן ותחת לחץ של זמן. במקום זאת, פוזננסקי-כץ מכתיבה שהתקיים דיון מחוץ לפרוטוקול והסניגור דיווח על הסכמה ל-23 חודשי מאסר. חוסר ההכנה ואף חוסר האכפתיות של הסניגור באים לידי ביטוי כאשר התובעת מדברת על שלילת רשיונו (הלא-קיים!) של מרשו: "לא נכנסתי לרזולוציות כאלה, אבל הוא מסכים". אולי פורמלית מה שהתרחש כאן הוא תקין, אבל מבחינת מראית פני הצדק - ממש לא.

"זה לא 11 חודש"

בין לבין פוזננסקי-כץ מדברת עם הסניגור על תיק אחר, בו הוא ביקש ממנה תיקון וטרם נענה; פוזננסקי-כץ משיבה: "אולי תקלת פגרה". היא מתחילה להכתיב גזר דין, התובעת מבקשת לצאת לשירותים ונענית: "אסיים את גזר הדין ונעשה הפסקה". אבל פוזננסקי-כץ שוב מדברת עם הסניגור, לא ברור על מה. היא משתמשת בנוסח מוכן ומעדכנת אותו: "עצם הבעת הרצון מצד הנאשם להיגמל מדברת בעד עצמה ויש לקוות שהנאשם ימצא את הדרך להשתלב בהליך כזה מבין כותלי הכלא". לזכותו של הסניגור יש לומר, שהוא עומד ליד הדוכן ושם לב לכל פרט בגזר הדין, בעוד התובעת שקועה בענייניה. פוזננסקי-כץ דייקנית כדרכה: יש לנכות את ימי המעצר מכל התיקים, היא מבחינה בין עונשי המאסר על תנאי. "לא מצאתי לנכון להטיל על הנאשם קנס, וזאת בשים לב לטיעוניו של בא-כוח הנאשם - איך אמרת? לא היה נזק כלכלי? - להעדר נזק כספי במעשיו של הנאשם ולאור תקופת המאסר הממושכת ונסיבותיו האישיות". כעת משום מה נזכר השב"ס להכניס לאולם את הנאשם שהדיון בעניינו נדחה בשל העדר חוות דעת פסיכיאטרית. פוזננסקי-כץ מעדכנת אותו בסבלנות ובאנושיות: "נקבל חוות דעת פסיכיאטרית ונתראה בהמשך". האיש טוען שהוא נמצא כבר 11 חודשים בבית המעצר באבו-כביר, ופוזננסקי-כץ מגיבה: "לא יכול להיות שאתה כל כך הרבה זמן שם, אולי טעית בספירה. ביקשתי מהרופא שיראה אותך. גם לדיון הבא יביאו אותך. זה לא 11 חודש. תבדוק את זה עוד פעם, בסדר? אני בודקת את זה. לא יכול להיות להיות שהייתי מסכימה לכל כך הרבה זמן. עכשיו הפסיכיאטר יבדוק אותך ונתראה שוב".

השורה התחתונה: הרבה סבלנות, אנושיות ותשומת לב לפרטים - תכונות שאינן מובנות מאליהן בימים עמוסים של תיקים פליליים. לצד זאת, יש מקום לשים לב לצורה בה הדברים נראים בעיני הנאשמים והמשקיפים מן הצד: האם אין יותר מדי "חברותיות"? מדוע מאושר הסדר שלנאשם הייתה אולי דקה לחשוב עליו? גם זה היבט חשוב של עשיית הצדק.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 8.