בית המשפט דחה (ד', 16.01.08) תביעת רשלנות מקצועית שהוגשה על-ידי לקוחות נגד עורך דינם. בית המשפט קבע כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין מחדלו של עורך הדין ובין הנזק שנגרם לתובעים.
התובעים טענו כי היו בעלי רכב פרטי מסוג וולוו, אשר נפגע בתאונת דרכים, שעה שהיה נהוג בידי אדם בשם טירן אהרון. תוך כדי התאונה, פגע רכבם ברכב מסוג פורד וגרם לפורד נזקים וגם לרכב הוולוו נגרמו נזקים.
התובעים טוענים כי הם מסרו לנתבע, עורך דין במקצועו, את הטיפול בתביעתם נגד מבטחת הרכב, חתמו על ייפוי כוח ואף מסרו מסמכים נוספים לטיפול הנתבע. אך מסיבה שאינה ברורה להם הנתבע לא הגיש תביעה בזמן ומשך אותם הלוך ושוב, ואף כשביקשו לקבל בחזרה את כל המסמכים שנמסרו לו, הוא לא מסר להם את המסמכים. התובעים טוענים כי בגין אי הגשת התביעה על-ידי התובע, נגד חברת הביטוח, נגרם להם נזק בסך של כ-30,000 ש"ח.
הנתבע טען כי התובעים לא מסרו לו לטיפול את תביעתם נגד המבטחת, על נזקי הוולוו, אלא רק פנו אליו כדי לקבל את שירותיו והוא בחר שלא לקבל את הטיפול ואת הייצוג. לטענתו, הוא רק פנה לסוכן הביטוח של התובעים כדי לברר מספר פרטים, אך הקשר בינו לבין התובעים לא התגבש לכדי קבלת הייצוג וקבלת מסמכים.
בית המשפט קבע כי בתמליל השיחה אין בפי הנתבע ולו טענה אחת, כי הוא לא קיבל מידי התובעים חומר לצורך טיפול משפטי וניתן להניח שאכן התובעים מסרו לנתבע, כטענתם, את החומר שהיה ברשותם וגם חתמו על ייפוי כוח לצורך הגשת התביעה.
לדעת בית המשפט, התובעים הניחו את התשתית לטענתם, כי הם מסרו לנתבע את הטיפול בתביעה, בקשר לנזקי הוולוו, ואף מסרו לו לצורך כך מסמכים כלשהם. משהגיע הנתבע, לטענתו, למסקנה כי אין בידו לטפל בתביעה, מחמת כך שהוא סבור כי אין לתובעים עילת תביעה, ובהיות הנתבע מודע או היה עליו להיות מודע לכך כי תקופת ההתיישנות בתביעות המבוססות על חוזה ביטוח הינה שלוש שנים, היה עליו לזמן את לקוחותיו, למסור להם בחזרה את כל החומר, וליידע אותם על המצב המשפטי בעניין תקופת ההתיישנות.
משלא עשה כן, ביצע הנתבע כלפי התובעים את עוולת הרשלנות. אי הגשת תביעה במועד מהווה רשלנות מצד עורך הדין. תביעה נגד עורך דין, אם היא מבוססת על הסכם שירות, הרי משהופר ההסכם ומשנגרם ללקוח נזק בגין מעשה או מחדל רשלניים של עורך הדין, עומדת לנפגע הזכות לתבוע פיצויים על הנזק שנגרם. התביעה במקרה זה אינה מוגבלת אך לתחום דיני החוזים, אלא ללקוח קיימת הזכות גם לבסס תביעה על דיני הנזיקין, ומשמדובר במעשה או מחדל רשלניים, הרי שתביעה זו מתבססת על הוראות סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין.
הבסיס העיקרי לחובת עורך הדין כלפי לקוחו הוא ההסכם שביניהם. החובה המוטלת על עורך הדין הינה למיומנות משפטית רגילה, וכן, הימנעות ממעשים ו/או מחדלים אשר עורך דין סביר ונבון היה נשמר מפניהם באותן נסיבות. על-מנת לזכות בטענתם, היה על התובעים להוכיח כי אילו הוגשה התביעה על-ידי הנתבע או על-ידי עורך דין אחר, היו התובעים זוכים בתביעתם נגד מבטחת רכבם.
הנתבע התרשל בכך שלא הגיש את התביעה בשם התובעים לבית המשפט בזמן, ואף לא החזיר להם את המסמכים שנמסרו, תוך הסבר לגבי תקופת ההתיישנות בתביעות המתבססות על חוזה ביטוח. בכך כשל בעוולת הרשלנות וגם הפרת חוזה כלפי התובעים. מאידך, התובעים לא הצליחו להוכיח כי נגרם להם נזק, ולא הצליחו להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזק, לבין מחדלו של הנתבע.