2. עוד הבדל דרמטי: אחת המשוכות הגדולות ביותר שתוכנית במגזר הערבי צריכה לעבור היא "תוכנית איחוד וחלוקה". מאחר שמדובר בקרקעות פרטיות שלא פעם שייכות לבעלים רבים נדרשת תוכנית איחוד וחלוקה שתחלק מחדש את מפת הבעלויות באזור, תקצה שטחי ציבור וכו'. זה אירוע מורכב שדורש הסכמות ולא פעם כרוך במאבקים וניגודי אינטרסים בין הבעלים השונים ובין האינטרסים שלהם לאינטרסים תכנוניים של שטחי ציבור ותשתיות. בחוק הקודם, מאחר שמדובר היה לאחר החלטה על הפקדה, השלב הזה כבר בוצע. לכלל הבעלים היה תמריץ לוותר ולהגיע להבנות כי בלי זה אין להם חשמל ומים וטלפון. בחוק החדש אפשר לחבר את המבנים לחשמל עוד לפני איחוד וחלוקה (הפעם זה נכתב אפילו במפורש במתווה שצורף לחוק), באופן שיעקר את המוטיבציה של בעלי הקרקע להתפשר ולהסכים לאיחוד וחלוקה. יש להם כבר חשמל, מים וטלפון ואין להם שום אינטרס לוותר ולאפשר את קידום התוכנית מעבר לשלב ההגשה שלה.
3. החוק ממש לא יחול רק על תוכניות שמוגשות על-ידי המדינה. יש בחוק סעיף שלם עם חלופה של הגשת תוכנית בידי רשות מקומית או יזם פרטי (סעיף 1(ב)(2)). או שאורבך לא קרא את החוק או שהוא משקר במצח נחושה.
4. הסמכות שנשארה בחוק בידי שרת הפנים היא פורמלית לחלוטין. בלוחות הזמנים הקצרים שנקבעו להמלצת הוועדה המחוזית ולהחלטת השרה אין כמעט סיכוי שהיא תוכל לקבל אלפי החלטות מקצועיות ומנומקות שיעמדו במבחן בג"ץ. כחלק מהמעבר למחנה השמאל אורבך מגחיך את החשש שלי מבג"ץ וטוען שאני "שוטה" בניסיון להתנבא מה יהיו תוצאות התערבות בג"ץ. אחרי שאורבך הגדיר ביום שישי את התלות שלהם בתומכי הטרור האנטי ציוניים בתנועה האיסלאמית "כמעט חזון אחרית הימים", עכשיו הוא כבר בחזון אחרית הימים ממש, בעולם שבו לא צריך לחשוש מפסיקות בג"ץ ולהתעלם מהם... וליד טאהא לא טיפש. הוא יודע שבג"ץ יפסוק שעל-רקע הכוונה המאוד ברורה של החוק לאפשר חיבורי חשמל החלטה של שרת הפנים שלא לאשר בקשות היא "לא סבירה" ותיפסל. בית המשפט לא יאשר החלטה שלא נסמכת על תשתית עובדתית מקצועית רצינית, ובלוחות הזמנים הבלתי אפשריים שטאהא דרש לא תהיה חוות דעת מקצועית כזו של גורמי התכנון. אבל אורבך בחלומות על חזון אחרית הימים אז מי אני שאעיר אותו מחלומותיו... שקד תוצף באלפי בקשות ואם תסרב להן ללא שהחלטתה תיתמך בחוו"ד מקצועית של וועדות התכנון החלטה תיפסל.
5. הערבות שיידרש המחזיק במבנה להפקיד כדי להתחבר לחשמל נמוכה בהרבה מהעלות שתהיה כרוכה בהגשת בקשה להיתר. למה לשלם על אדריכל ומהנדס, לבצע שינויים בנכס כדי להתאים אותו להוראות התוכנית ולשלם אח"כ ארנונה על נכס רשום אם אפשר לשלם את חילוט הערבות שהיא רק בגובה אגרות והיטלים ולהישאר עם חשמל, מים וטלפון?! בניגוד לכל היגיון אין בחוק אפילו קביעה כי אם לא תוגש בקשה להיתר חיבור החשמל ינותק. דרשנו את זה בוועדה, טאהא התנגד ואיילת נכנעה...
6. החוק יחול גם יחול בחלק גדול מהפזורה הבדואית. בכל מקום שבו ישנה תוכנית מתאר או תוכנית כוללנית (פרוצדורה מקילה שקיימת רק במגזר הערבי) או במקומות שבהן יוגשו על-ידי המדינה תוכניות מפורטות (מדובר בתנאים חלופיים ולא מצטברים).
בקיצור, זה ממש לא חוק תומך הסדרה. הכי הפוך שיש. זה חוק תומך אנרכיה שמשמיד את מעט התמריצים שעוד היו לעברייני הבנייה לקדם הסדרה. מרגע שתוגש תוכנית ויחוברו חשמל ומים וטלפון ואינטרנט לאף אחד מהעבריינים לא יהיה אינטרס לשתף פעולה עם קידום התכנון ולעשות את הוויתורים הדרושים לשם כך. לא בתוכניות איחוד וחלוקה ולא בהתאמות הנדרשות במסגרת בקשות להיתר בנייה.
וזו כבר שיטה אצל ימינה: כמו בכשרות והגיור, שקד ואורבך בונים על זה שמדובר בנושא סבוך עם הרבה פרטים שאתם לא בקיאים בהם ולכן הם משקרים לכם ומפיצים סיסמאות חסרות קשר למציאות.
החוק הזה הוא כניעה לדרישות הזויות של רע"ם, פרס ותמריץ לעברייני הבנייה במגזר הערבי להמשיך ולהשתלט על עוד ועוד שטחים בנגב, בגליל ובמשולש, וחסם משמעותי בתכנון והסדרה.
ועוד לא דיברנו על חלוצי ההתיישבות הצעירה שיקפאו מקור גם בחורף הזה כי להם אין את וליד טאהא שיתעקש ויאיים בשבילם במשבר קואליציוני.
