העונש המירבי על הסחר בנשים הוא 40 שנות מאסר, אישום נוסף נושא עונש של עשר שנים, וכל אחת משלוש ההרשעות בקשירת קשר – עונש מירבי של חמש שנות מאסר. בתי המשפט בארה"ב אינם מהססים לגזור עונשים מצטברים, גם כאשר המשמעות בפועל היא מאסר עולם או קרוב לכך. בפני מקסוול תלוי ועומד כתב אישום נוסף, באותו בית משפט, על שתי עדויות שקר שלטענת התביעה מסרה ב-2016 במסגרת תביעות אזרחיות נגד אפשטיין. ארבע נשים העידו נגד מקסוול – שתיים באנונימיות, אחת בשם חלקי ורק אחת בשם מלא, כדי להגן על הקורבנות שכאמור היו קטינות בשעת מעשה. התביעה ויתרה על עדות נוספות כדי לזרז את ההליכים. שתיים מן הנשים העידו, כי היו בנות 14 בלבד כאשר אפשטיין החל לקיים עימן מגעים מיניים. אחת מהן סיפרה שמקסוול נכחה בחלק מן המקרים, ואילו האחרת אמרה שמקסוול פגעה בה מינית בעצמה. שתי עדות תיארו את מקסוול כסוג של מנטורית ואחות גדולה, אשר נטלה אותן לקניות ולקולנוע; התביעה טענה, כי היה זה חלק ממהלך מתוכנן לרכוש את אמונן. לאחר מכן היא שכנעה אותן להעניק לאפשטיין עיסויים מיניים, מה שהוביל לעיתים לשנים של ניצול מיני. למרות שחבר המושבעים אינו מנמק את פסקי דינו, הרשעתה של מקסוול מהווה בפועל דחייה של קו ההגנה שלה. היא טענה, שהאישומים נגדה מבוססים על ראיות קלושות, על העוינות של הפרקליטות כלפי אפשטיין ועל עדויות בלתי עקביות של נשים שקיבלו תשלום תמורת הפללתה. ההגנה ניסתה לעורר ספק במהימנות העדויות של הקורבנות, טענה שמקסוול לא הייתה מקורבת לאפשטיין כפי שהוצגה והעלתה טענות נגד אופן ניהול החקירה.

העדה היחידה ששמה המלא נחשף הייתה איימי פרמר, בעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה חינוכית. העדה "ג'יין" היא שחקנית באופרות סבון, והעדה "קייט" – דוגמנית בריטית. העדה הרביעית, קרולין, סיפרה כיצד נשרה מבית הספר, התמכרה לסמים והותקפה מינית בידי סבה מאז שהייתה בת ארבע. לעדות היה גורם משותף אחד ויחיד: גיליין מקסוול. "ג'יין" סיפרה כיצד מקסוול פנתה אליה, ואפשטיין אחריה, כאשר אכלה גלידה עם חבריה בהיותה בת 14 במחנה קיץ לאמנות במישיגן. הנערה הוזמנה לאחוזתו של אפשטיין בפאלם ביץ' (פלורידה) וכך החלו שנים של ניצול מיני. קרוליין סיפרה, כי כאשר הייתה בת 14, חברה של בן-זוגה שאלה אותה האם היא רוצה לקבל כסף תמורת עיסויים לאפשטיין. מקסוול פגשה אותן בכניסה לביתו של אפשטיין בפאלם ביץ', ובשנים הבאות הוזמנה קרולין פעמיים-שלוש בשבוע להעניק לאפשטיין עיסוי מיני; לדבריה, מקסוול תמיד הייתה בבית כאשר היא נכנסה אליו דרך המטבח. עדותה של קרולין היא שהובילה להרשעתה של מקסוול בעבירת הסחר בקטינה למטרות מין. שני עדים נוספים היו לארי ויסוסקי ודייוויד רוג'רס, טייסים במטוסים הפרטיים של אפשטיין. הם העידו, כי למקסוול היה מעמד מיוחד בין עובדיו של אפשטיין ונחשבה ל"מספר שתיים" אחרי אפשטיין עצמו. מקסוול עצמה בחרה שלא להעיד, אך עורכי דינה ניסו לערער את מהימנות עדי התביעה וטענו שאיש מהם לא ראה בפועל את המעשים המיניים.