רבות דובר על פועלו של מרדכי בן פורת בהקשר של עליית יהודי עירק. אני מבקש לספר על פועלו המדיני הקשור בניסיונות לפתור את סוגיית הפליטים הפלשתינים.
בשנת 1984, עוד בהיות שר בממשלה, פרסם בן פורת ספרון הדן בסוגיית הפלשתינים. הכותרת הייתה "האמנם פליטים לנצח"? בספרון הוא התמודד עם טענות זכות השיבה ודרש לפרק את מחנות הפליטים, כולל את ארגון אונרא, וליישב את הפליטים מחוץ למחנות. רק בדרך זאת, הוא טען, ניתן למנוע היותם של הפליטים הפלשתינים כ"פליטים לנצח".
בן פורת טען כי בעיית הפליטים איננה הומניטרית אלא היא יציר כפיה של מדיניות בינלאומית שגויה, ארגון המזין את עצמו, שהפך לגורם קבע שבמקום לעסוק במתן שירותים הפך מכשיר בידי הפלשתינים ואש"ף כנגד מדינת ישראל, מכשיר המנציח את מעמדם הפוליטי של הפליטים.
בימי ממשלת בגין הגיש השר בן פןרת תוכנית לממשלה ובה צעדים מעשיים ליישוב הפליטים. נפגשתי עם בן פוןרת לפני מספר חודשים בביתו באור יהודה ושוחחנו על בעיית הפליטים. הוא שלף מאחת המגירות את התוכנית שהגיש בזמנו לממשלת בגין ואמר בקול עצוב "לו היו שומעים לי, לו היו מיישמים את התוכנית היום כבר לא הייתה קיימת בעיית הפליטים".
בסוף שנת 1983 ביקר מרדכי בן פורת במחנות הפליטים בגדה. בין השאר הוא הגיע גם למחנה דהיישה וקרא לפרק את המחנה. ההצעות שלו לא זכו לתמיכה ציבורית והפליטים ממשיכים עד היום להתגורר במחנות בתנאים גרועים והיום כבר לא נראה שניתן יהיה בקלות לפתור את הבעיה. דווקא בימים אלה ובמחנה הפליטים דהיישה כפי שראינו בחגיגות ליום הפתח, ילדים קטנים, בני הדור הרביעי והחמישי לפליטים, חולמים על שיבה לכפרים ולבתים בהם התגוררו אבותיהם. הם ממשיכים לקבל את החינוך לזכות השיבה ולמאבק מזוין כדי להשיגו.
עלות התוכנית של בן פורת לשיקום הפליטים הייתה ב-1984 כשני מיליארד דולר, והיא נועדה להעניק לפליט את הרגשת הקביעות במקום מגוריו. כיום תוכנית כזאת היא בסדר גודל כספי הרבה יותר גדול, אבל בהחלט ניתנת ליישום. צריך רק את האומץ המדיני שהיה למרדכי בן פורת.
מרדכי בן פורת חשב לטובת מדינית ישראל. חבל שהיום אין בממשלה עוד מרדכי בן פורת שמבין כי למען האינטרסים של מדינת ישראל - הגיע הזמן לחזור לתוכניות אותם הטווה בן פורת כדי לפתור את בעיית הפליטים, שהינה לא רק בעיה אנושית אלא גם חממה לטרור, שנאה וחסם לכל הסדר מדיני עתידי. יהיה זכרו ברוך.