פרשת ולדר התפתחה למחוזות נוספים ובעקבות זאת מתבקש דיון נוקב ובירור אמתי של סוגיה חשובה. השאלה היא כעת לגבי תלמידי חכמים, מעמדם, תפקודם, טעויות אותן הם עושים ודרך הטיפול בהן.
הכל עוקבים אחר הפרשה. כבוד הרב טאו השתלח, לא פחות, בכבוד הרב שמואל אליהו, טען כלפיו טענות חסרות שחר, הלבין פניו ברבים ואף ביזה אותו. כל זה בהתבסס על תיאוריה לא מבוססת לפיה החונטה המשפטית רצתה לחסל את ולדר בשל ביקורתו של זה האחרון עליה.
לצורך הדיון בלבד נניח לרגע שזה אכן רצון החונטה וכי עיתונאי מהארץ אכן שיתף פעולה וירה את יריית הפתיחה שנועדה לחסל את ולדר. אז מה? מה הקשר בין האמור עד כאן לבין פעילותו האמיצה, הכנה, העקבית, הרצויה והמבורכת של כבוד הרב שמואל בעניין זה, כמו גם בעניינים רבים הדומים באופיים לעניין הנדון?
במקרה דנן הרב שמואל שמע עדויות רבות, נפגש עם עשרים ושתיים קורבנות, חקר ובדק, שמע עדויות וראה תיעוד (על-פי מה שפורסם בכלל אלה מסמכים, תמונות והקלטות). לאחר כל זה ובמטרה להציל נפשות בישראל לבל תפגענה עוד ממעשיו הרעים של החוטא – נתן פרסום לדברים.
או אז מצא הרב טאו לנכון לומר על הרב שמואל כי הוא סובל ממקארתיזם, הדברים מצוצים מהאצבע, הכל שקר וכזב וכי אין להאמין לרב שמואל! הדברים קשים וחמורים, עושים עוול גדול לרב שמואל הפועל בעניינים אלה במסירות נפש ולאורך שנים, פוגעים פגיעה אנושה בתלמידיו, באלפי רבבות יהודים הסומכים עליו ונותנים בו אמון ומהווים לשון הרע ודיבה חמורים ביותר, בעיקר כאשר מדובר על תלמיד חכם.
זאת וגם זאת – דבריו הקשים של הרב טאו דוחקים את הקורבנות של המנוול אל מחשכי הסבל, גודעים את תקוותם להישמע ולהירפא, מוסיפים מכאוב על מכאוביהן ומקשים מאוד על שיקומן.
זאת יש לומר, ולא מן השפה אל החוץ – הרב טאו תלמיד חכם גדול, אלפים ורבבות חוסים תחת בית מדרשו, שומעים לו ולומדים ממנו. מכאן שהדברים הקשים וחסרי השחר בהם חטא ואותם אמר פוגעים במישרין גם ברבבות תלמידיו, גם בבית מדרשו, גם בכבודה של תורה וגם בכבוד הרב טאו בעצמו.
וראו אצילות נפש מהי – למרות שהרב טעה, הכפיש, הוציא דיבה ואף חטא לאמת הפשוטה – מצא הרב שמואל אליהו לנכון לכבוש את גאוותו ובענווה גדולה עלה לרגל אל הרב טאו על-מנת להציג בפניו החומרים הקשים אותם גילה ועל סמכם אמר את דבריו בסוגיה. וראה זה פלא, תוצאת הפגישה הייתה תמונה משותפת של הרב טאו ביחד עם הרב שמואל כשמעליה מתנוססת הכותרת – "יושרו ההדורים".
מצטער אני צער רב וגדול ומהתרשמותי הצער והכאב משותפים לרבים, רבים מאוד בעם ישראל. לאחר שקרה כל שתואר לעיל, אין די ב"יושרו ההדורים". זוהי יציאה אומללה ואולי אף מבישה ממצב דברים מוטעה ושגוי שלא היה צריך לבוא לעולם. לחטא שתואר אחראי באופן בלעדי הרב טאו והאחריות לבער את הרע הזה, להשיב שלום במחננו, לחזור בו ואף למצוא דרך מכובדת להתנצל (לא רק בפני הרב אליהו אלא בפני כולי עלמא) – מוטלת כולה על כתפי הרב.
עוד לא מאוחר. יש תשובה בעולם. אם הרב טאו יעשה המצופה ממנו בדרכי נועם, בכנות ובחרטה אמתית יהא זה לכבודה של תורה, לכבוד רבבות תלמידי התורה בארצנו הקדושה וגם לכבודו של הרב טאו בעצמו. עוד לא מאוחר, יש תשובה בעולם.
