בימים אלה מתנהלת בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב (בת-ים), תביעת גמלאי משרד התקשורת נגד המדינה, בדרישה שמשרד התקשורת ישמור עימם על קשר ולא יעבירם לטיפול "עמותת גמלאי הדואר" (פ"ה 8550-04-20).
הגמלאים מסתמכים על הוראות תקנון שירות המדינה (תקשי"ר) הקובע במפורש, כי "גמלאי המשרד הם חלק בלתי נפרד מאוכלוסיית המשרד. הטיפול בשמירת הקשר עם גמלאי המשרד ייעשה בשיתופם הפעיל של הגמלאים באמצעותו של עובד הרווחה במשרד".
בבסיס העיקרון הנ"ל עומדת התפיסה החברתית, המגלמת אחריות בין דורית של ציבור העובדים, תוך כיבוד ההיסטוריה התעסוקתית של כל גמלאי/ת ושמירת הקשר בינו, לבין המשרד הממשלתי בו שירת עשרות שנים. כזכור, בעבר הרחוק משרד התקשורת, כלל בתוכו את שירותי הדואר ושירותי הבזק, אולם עם הקמת חברת הבזק ורשות הדואר בשנת 1987, נותר משרד התקשורת כמשרד רגולטורי, וגמלאיו הוותיקים, עברו ל"עמותת גמלאי הדואר", עימם עבדו כל השנים.
השאלה הינה לגבי גמלאי משרד התקשורת במתכונתו הנוכחית, אשר הינם חסרי זיקה מקצועית לעובדי חברת דואר ישראל. יתרה מכך, חלקם אף עוסקים בפיקוח על חברת הדואר, דבר המעורר שאלה משפטית נוספת וכבדת משקל, בנוגע ליכולת לרכוש שירותי שמירת קשר עם גמלאי המשרד, מחברה המפוקחת ע"י המשרד.
תחילה התנהל התיק כסכסוך עבודה נקודתי, בין גמלאי משרד התקשורת להנהלת המשרד, כאשר בית הדין אף ניסה למצוא מתווה מוסכם, אשר ייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית, אולם בהמשך ביקשה המדינה לשנות את טיעוניה ובכתב ההגנה המתוקן שהגישה, העלתה לראשונה טענה עקרונית, לפיה אין חובה שמשרד ממשלתי ישמור על קשר עם גמלאיו, והקשר עימם יכול להתבצע באמצעות צד ג'. למעשה, משמעות עמדת המדינה החדשה הנ"ל, הינה הפרטה של שירותי שמירת הקשר בין המשרד הממשלתי, לבין גמלאיו, ומתן הרשאה לכל משרד ממשלתי להעביר את שמירת הקשר עם גמלאיו, לטיפול גורם אחר.
מעבר לכך שהדברים מתנגשים חזיתית עם הוראות התקשי"ר הנ"ל, הרואות בגמלאים "חלק מאוכלוסיית המשרד", קיים חשש ממשי, כי עמדה זו של המדינה, תהווה "מדרון חלקלק", ומשרדי ממשלה נוספים ינצלו את המצב, כדי "להיפטר" מהצורך לשמור על קשר עם גמלאיהם. יתרה מכך, גם העובדים הפעילים כיום בשירות המדינה וחשים תחושת שליחות ומשפחתיות, מביטים כיצד מטפל המשרד בגמלאיו ולמדים מכך על הצפוי להם כאשר יפרשו לגמלאות, ואולי אף, חלילה, ישתכנעו שהשירות הציבורי הינו "רק" מקום עבודה.
ויודגש, כי מעבר להיבט המוסרי, סוגיית שמירת הקשר עם גמלאי שירות המדינה, מערבת בתוכה גם היבט כספי משמעותי שכן, בהתאם לכללי התקשי"ר, המדינה מממנת השתתפות של הגמלאים בפעילות רווחה, כגון: טיולים, הרצאות וכו'. לסיכום, בין אם בית הדין לעבודה יפסוק לטובת גמלאי משרד התקשורת ובין אם יפסוק לרעתם, נראה כי לפסיקה תהיינה השלכות רוחב מרחיקות לכת, על מערכת יחסי העבודה בארץ ועל אופן שמירת הקשר, בין משרדי הממשלה, לבין גמלאי שירות המדינה.