השבוע תתקוף רוסיה את אוקראינה – היה הרושם שנוצר בעיני מי שעקבו אחרי ריכוז הכוחות בגבול בין המדינות. אבל הימים האחרונים מצביעים על רצונו של ולדימיר פוטין לסגת מפי התהום – או לפחות שהוא פחות החלטי. אז האם תהיה מלחמה? פוטין ממשיך להותיר את העולם לנחש, קובע אקונומיסט.
משרד ההגנה הרוסי הודיע אתמול (15.2.22) על הסגת חלק מן הכוחות, לאחר ששר החוץ, סרגיי לברוב, אמר שעדיין יש מקום למו"מ עם המערב, במיוחד בסוגיית הפיקוח על הנשק. זה נראה כסימן להפחתת ההסלמה אותה דרש המערב. היו שקיוו, כי רוסיה ממצמצת לאחר שגילתה מולה חזית נחושה של נאט"ו ושותפיה לקראת הטלת עיצומים כבדים עליה. הרושם התחזק כאשר הדוּמָה, הפרלמנט הרוסי, אישר ברוב מוחץ קריאה לפוטין להכיר בשני מחוזות בדלניים באוקראינה – דונצק ולוהסק – כמדינות עצמאיות, מהלך שמשמעותו כמעט סיפוח שלהם; היו שטענו, כי החלטה זו תאפשר לפוטין להכריז על ניצחון ולסגת.
אבל הערפל הדיפלומטי לא התפוגג. במסיבת עיתונאים עם הקנצלר אולף שולץ רמז פוטין, כי לא יאמץ את ההחלטה – לפחות בינתיים. לדבריו, מעשיה של אוקראינה בשני המחוזות משקפים רצח עם – טענה מגוחכת בעליל. לדבריו, על אוקראינה לכבד את הסכמי מינסק מ-2014 ו-2015 שנועדו לשים קץ למלחמה במזרחה [הפרשנות הרוסית להסכמים אלו מעניקה לבדלנים השפעה רבה על מדיניות החוץ האוקראינית].
מזכ"ל נאט"ו, ינס שטולטנברג, אמר כי הנכונות הרוסית להידבר "נותנת בסיס לאופטימיות זהירה", אך הדגיש שאין סימנים להפחתת המתיחות. להפך, אומרים מקורות מערביים: רוסיה ממשיכה בבניית הכוחות למרות שכמה יחידות נעו מאזור הגבול. מתקפה רוסית על אוקראינה "היא עדיין בסבירות גבוהה", אמר הנשיא ג'ו ביידן. שר החוץ האוקראיני, דמיטרי קולבה, היה ספקן גם הוא: "איננו מאמינים למה שאנחנו שומעים אלא למה שאנחנו רואים". מקורות מערביים מדגישים, כי רוסיה יכולה לשמר את האיום במשך שבועות אם לא חודשים, וכי פוטין שומר לעצמו את כל האפשרויות פתוחות.
הסכמי מינסק מחייבים את אוקראינה להעניק "מעמד מיוחד" לשני המחוזות הבדלניים. הם גם קובעים הסגה של נשק כבד, ביזור הממשל, בחירות חופשיות, חנינות והשבת השליטה בגבול לידי קייב. ההסכמים שמרו על השלום באזור מאז 2015, אבל הם עמומים ומעולם לא יושמו במלואם. רבים בקייב היו רוצים להיפטר מהם, בטענה שמדובר ביצירת סוס טרויאני שיאפשר לרוסיה לשלוט באוקראינה ולמנוע את התקרבותה למערב.
להכרה רוסית במדינות הפורשות עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת, מסביר אקונומיסט. היא תסלול את הדרך להצבת כוחות רוסיים במזרח אוקראינה, ככלי להרחבת הבדלנות לחלקים אחרים של המדינה. אבל הפרת הריבונות האוקראינית תעניק לממשלתה עילה לביטול ההסכמים שבעיניה אינם הוגנים והוצאו ממנה באיומי אקדח, מה שמסביר את היסוסיו של פוטין.
בינתיים המתיחות הגוברת והחשש מפלישה פוגעים קשות בכלכלתה של אוקראינה. הנשיא ולדימיר זלנסקי העריך, כי ייתכן שממשלתו תצטרך להוציא 5 מיליארד דולר לייצוב המשק. שלשום היא נאלצה להעמיד ערבות של 600 מיליון דולר כדי להמשיך את הטיסות למדינה, לאחר שחברות הביטוח העיקריות סירבו לבטח אותן. ידיעות על פינוי שגרירויות מערביות מקייב, ובראשן שגרירות ארה"ב, מגבירות את העצבנות בקרב האוכלוסייה, אם כי אין פניקה נרחבת. האוקראינים ממשיכים את חייהם ותקועים איפשהו בין האמת לתרחישים. התנהגותם מזכירה את התגובה בקייב לאסון צ'רנוביל ב-1986, אומר הפרשן הפוליטי ולדימיר פסנקו: "היו שהמשיכו לשחק כדורגל, ואחרים הסתגרו בבית וקרצפו את עצמם ללא הרף".