סין מן הסתם מבצעת בישראל ריגול טכנולוגי

ביולי 2021 פרסם מכון המחקר האמריקני CSIS דוח על דפוסי פעולה ושיטות ריגול של המודיעין הסיני בארה"ב. הדוח מתייחס לכ-160 אירועי ריגול שהתרחשו בשנים 2021-2000 ושפרטיהם פורסמו בפומבי. הדוח אינו מתייחס לאירועי ריגול נוספים נגד מטרות ויעדים אמריקנים מחוץ לגבולות ארה"ב, וגם לא ל-1,200 מקרים לכאורה, שנחשדו כגניבת "קניין רוחני" מארה"ב. בפתח הדוח מודגשת מגמת עליה משמעותית בהיקף פעולות הריגול בארה"ב מאז 2010, כאשר 76% מהמקרים תועדו בעשור שלאחר מכן ורק כרבע בעשור הקודם. עלייה זו התרחשה לאחר מינויו של שי ג'ינפינג לתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של סין, בשנת 2013, שאחריה תועדו 84 אירועים. יעדי הריגול ושיטותיו היו מגוונים. חלק עיקרי מהפעולות כוון ליעדי שלטון, ובהם הבית הלבן, גופי ממשל (משרד החוץ, משרד המסחר, משרד ההגנה, המשרד לביטחון פנים, משרד האנרגיה ומשרד העבודה), זרועות צבא, סוכנויות מודיעין (CIA, FBI, DIA) ומינהל האווירונאוטיקה והחלל (נאסא), וכן לתעשיות ביטחוניות מובילות (לוקהיד-מרטין, בואינג, ריית'און). 34% מפעולות הריגול נועדו להשגת טכנולוגיה צבאית, 51% להשגת טכנולוגיה לשימושים אזרחיים ו-15% הנותרים להשגת מידע על סוכנויות ממשל ופוליטיקאים. הדוח מדגיש גם את המאמץ המודיעיני מול יעדים אזרחיים (51% מהאירועים שתועדו), ביניהם: ענף ההיי-טק, אנרגיה, ענפי הרכב והצבע, אוניברסיטאות ומכוני מחקר, תעופה, בריאות, תקשורת, עיתונות, ולבסוף, אישים פוליטיים (מועמדים לנשיאות ולסנאט ופוליטיקאים). הדוח מלמד, כי המודיעין הסיני נקט שיטות פעולה מגוונות להשגת יעדיו בארה"ב. ביניהן בלט מאמץ לגייס ולהפעיל גורמי ממשל, תעשיה ואקדמיה, לאיסוף והשגת מידע. חלק מהמעורבים היו מודעים בתחילת המגעים לפעילות הריגול שביצעו ולמשמעויותיה, בעוד אחרים גויסו למשימה תוך שיטוי והונאה, ו"דורדרו" בהדרגה. המודיעין הסיני ניצל את אפשרויות שיתוף הפעולה במגזרים העסקי והאזרחי להקמת מיזמים וחברות בבעלות משותפת אמריקנית-סינית, לצורך גישה לידע בעל ערך ולהשפעה. שיטה עיקרית נוספת הייתה תקיפת יעדים במרחב הסייבר והשגת גישה לרשתות מחשוב, למאגרי מידע, לתוכניות פיתוח והצטיידות ולפרויקטים מסווגים. מרבית הנאשמים באירועי הריגול שנסקרו בדוח היו אזרחי סין (74%), מהם 42% עובדי מדינה או משרתי צבא, ו-32% ללא שיוך ארגוני לממשל ולצבא. 26% מהנאשמים בריגול ובסיוע לסין היו אזרחי ארה"ב.

ישראל נתפשת על-ידי סין כמעצמה טכנולוגית מובילה. ליכולותיה המתקדמות בטכנולוגיה עילית, בסייבר, ברפואה, בחקלאות ועוד יש פוטנציאל תרומה טכנולוגית כמעט לכל תחום של תוכניות התעצמותה של סין. לפיכך, סביר מאוד שמאמצי ריגול של סין מתקיימים גם בישראל, כבמדינות אחרות בעלות ערך עבורה. ישראל היא אפוא מקור אטרקטיבי לטכנולוגיות הדרושות לסין, כפי שמבטאת במפורש "השותפות הכוללת לחדשנות" שנחתמה בין המדינות ב-2017. לצד הפעילות הגלויה והמוסכמת, סביר שגם בישראל פועלים גופי המודיעין של סין להשגת יעדיה בדרכים אחרות. בדומה למדווח מארה"ב, אין לשלול, כי גם משרדי ממשלה, תעשיות ביטחוניות וחברות אזרחיות בישראל הותקפו בשירות התכלית המודיעינית של סין. סביר גם, כי מוקד עניין מהותי בעיני המודיעין הסיני הוא מערכת הקשרים המסועפת בין ישראל לבעלת בריתה, ארה"ב. מערכת הביטחון וצה"ל הם יעד סביר מאוד למאמצי מודיעין של סין, הן כשלעצמם והן לאור זיקותיהם העמוקות למקביליהם בארה"ב, יריבתה העיקרית של סין. היעדים למאמצים כוללים בוודאי מערכות אמל"ח עיקריות בישראל, המפותחות בשיתוף פעולה עם ארה"ב או מתוצרתה, כאשר לחלק מהתעשיות הישראליות חברות-בנות בארה"ב, ואחרות מייצרות רכיבים המשולבים במערכות נשק אמריקניות. סביר שגם טכנולוגיה צבאית ישראלית מתקדמת המיוצאת לחו"ל היא יעד לפעילות מודיעין סינית, כולל בשטח המדינות שרכשו אותה. כבמדינות מתקדמות אחרות, סביר שגם בישראל מהווה האקדמיה, לה שיתופי פעולה רבים עם מערכת הביטחון מצד אחד, ועם מוסדות בסין, לרבות בתחומי המחקר וחילופי חוקרים, מצד שני, יעד אטרקטיבי עבור המודיעין הסיני. זאת, בזכות הגישה הקלה יחסית שהיא מאפשרת לרשתות מידע, מחקרים, חוקרים מובילים ובעלי תפקידים, ובייחוד אלה המעורבים במחקר ופיתוח ביטחוני. על-פי שיטות איסוף המודיעין שתועדו בארה"ב נראה, כי ישראל חשופה ביותר לתקיפות במרחב הסייבר, שתכליתן גניבת ידע. זאת, בשל השימוש הנרחב בישראל בתשתיות מחשוב, מידע ותקשורת, וכן מהקלות היחסית של השגת נגישות מרחוק, בסיכון נמוך לתוקפים. עם זאת, אפשר להעריך, כי ריגול המבוסס על אזרחים סיניים פחות נפוץ בישראל מאשר בארה"ב, שבה היקף רחב של אזרחי סין (לומדים, מלמדים ועובדים), לצד קהילה גדולה של אמריקנים ממוצא סיני, שהיא יעד ברור של מאמצי סין. לאורך שנים נמנעת ישראל הרשמית מלהפנות אצבע מאשימה כלפי סין או מעצמות אחרות על ריגול בשטחה. המידע הציבורי לגבי מאמציה המודיעיניים של סין בישראל נשען על-פי רוב על פרסומים ממקורות מסחריים וזרים. באוגוסט חשפה חברת הסייבר הבינלאומית FireEye, כי עשרות גופים פרטיים וממשלתיים בישראל ממגזרים מגוונים היו נתונים למתקפת סייבר מתואמת על-ידי קבוצת תקיפה, שמקורה בסבירות גבוהה בסין, לשם ריגול טכנולוגי, עסקי ותעשייתי. החברה ציינה בהודעתה, כי האירוע נחקר בשיתוף הרשויות בישראל, אולם מקורות ישראלים רשמיים לא התייחסו לאירוע ולהשלכותיו. דוח CSIS אינו עוסק ישירות בהשקעות זרות, אולם גם הן עלולות לשמש פלטפורמה להשגת טכנולוגיה ולריגול באמצעות מעורבות בהקמה, ובעיקר בהפעלה של מיזמי תשתית מתקדמים ומרושתים. הוועדה לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות, שהוקמה מתוקף החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מאוקטובר 2019, נועדה לתת מענה גם לאיום מודיעיני כזה, אך סמכויותיה הוגבלו לתחומים הכפופים לרגולציה, והיא איננה רשאית לבחון השלכות ביטחוניות בהשקעות זרות בסקטור הפרטי.

סין אינה אויב של ישראל ולקשרי הכלכלה עימה יתרונות חשובים עבורנו. עם זאת, סין חותרת במוצהר להפוך למעצמה העולמית המובילה, והיא מנהלת מאמצים נרחבים להשגת הטכנולוגיות הדרושות לה לשם כך בדרכים לגיטימיות יותר ופחות. שיטות הפעולה ויכולות המודיעין והריגול של סין, כפי שהן מתועדות בחו"ל, מציבות אתגר ניכר גם בפני ישראל, כיעד אטרקטיבי וכמקור לטכנולוגיה מתקדמת. יש אינדיקציות פומביות ממשיות אך מועטות בלבד לריגול סיני בישראל, אך סביר שקהילת המודיעין בארץ רואה תמונה רחבה ועמוקה יותר. כהנחת עבודה נכון לשער, כי מאמצי סין בישראל לקידום יעדיה הכלכליים והטכנולוגיים, דומים לאלה שהיא מפעילה במדינות מתקדמות אחרות, וכי הם מתבצעים בדפוסי פעולה דומים, בהתאמות מקומיות. לאור לקחי מדינות אחרות, ניתן להעריך את האתגר לישראל, את מידת החשיפה לו, ואת המענה המתחייב. האיום המודיעיני על המערכת הביטחונית-תעשייתית, בדגש על קשריה עם ארה"ב, משמעותי במיוחד, ומחייב שמירה והקפדה על רמת המענה הגבוהה הקיימת, תוך שיתוף פעולה ותיאום הדוק עם גופי הביטחון בארה"ב. לצד זאת, חשוב להגביר את חוסנם של מערכי הממשלה, התעשיה האזרחית והאקדמיה מפני פעילות מודיעין זרה, הכרוכה בסיכונים אסטרטגיים וביטחוניים ובאבדן טכנולוגיה והון רוחני, לצד נזקים עסקיים וכלכליים. צעד ראשון והכרחי להתמודדות עם האתגר הוא הגברת המודעות לסיכון ומשמעויותיו. ראשית חכמה, נכון להתבונן וללמוד מניסיונם של אחרים בעולם על אודות השיטות ואמצעי המודיעין שמפעילה סין להשגת יעדיה, ועל דרכי מענה לצמצום פגיעתם. רק בניהול סיכונים אחראי ומקצועי תוכל ישראל להמשיך ולקדם יחסים פוריים ובטוחים עם סין, ולחזק את יחסיה האסטרטגיים עם ארה"ב.