|
הארגון מנסה לשקם את מעמדו בלבנון
|
|
|
|
|
|
ביקורת פנימית קשה [צילום: חוסיין מאלה, AP]
|
|
|
נכון הוא שהתעצמותו הצבאית של חיזבאללה נמשכת, אך נראה, כי האצת המאמץ התודעתי בהקשר זה נובעת דווקא ממצוקת הארגון, בעיקר נוכח הביקורת הגוברת עליו במערכת הפנימית, ככל שהולכות ומתקרבות הבחירות לפרלמנט, המתוכננות כרגע ל-15 במאי. משתלבים במאמץ זה, בנוסף למהלך הראווה באמצעות הטיסן, פרסומים של הארגון ופעילותו במדיה החברתית, כולל סרטונים המציגים את יכולותיו המיוחדות (לאחרונה הופץ למשל סרטון על יחידת "האלפיניסטים" של הארגון).
מטרתו של מאמץ זה היא כפולה: להרתיע את ישראל ממהלכים צבאיים נגדו בזמן שלבנון והארגון נמצאים בשיא חולשתם והמערכת הבינלאומית עסוקה במלחמה באוקראינה, ובמקביל לשקם את דימויו ומעמדו מול הציבור הלבנוני, ככוח היחיד היכול לשמש כ"מגן לבנון" מול ישראל, ארצות הברית ושותפותיה החדשות של ישראל בעקבות הסכמי אברהם.
הביקורת הפנימית בלבנון נגד חיזבאללה מתייחסת לחלקו של הארגון בקריסתה הכלכלית של המדינה, משום שהשתלבותו בממשלה מונעת קבלת סיוע מהמערב; להתנהלותו, יחד עם שותפיו, שגרמה לשיתוקה של המערכת הפוליטית הלבנונית; לאחריותו לאסון הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020 ומאמציו לשבש את חקירת האירוע - בניגוד לדרישות הציבור הרחב להעמיד לדין את האשמים ולהעניק פיצויים לנפגעים; למהלכיו מול ישראל, העלולים לגרור את לבנון לעימותים צבאיים מיותרים; לקשריו עם אירן ותרומתו להרחבת השפעתה בלבנון; ולמעורבותו בעימותים מחוץ ללבנון בשירות האינטרסים האירניים.
בארגון קיים חשש, כי הביקורת תתורגם לפגיעה במעמדו הפוליטי, שתומחש בתוצאות הבחירות, ולקראתן הוא חרת על דגלו את הסיסמה "נישאר, נגן ונבנה" (קרי, אנחנו כאן כדי להישאר, מגינים על לבנון וגם פועלים לשיקומה ובנייתה). בה בעת ניכר, כי הארגון מעוניין בדחיית מועד הבחירות וסביר כי יפעל לדחייתן בכל דרך אפשרית, כל עוד לא ייתפס כאשם בכך, ואם הבחירות ייערכו כמתוכנן - צפוי שינסה להשפיע על תוצאותיהן. זאת למרות ההכחשות הפומביות מצד גורמי חיזבאללה, הטוענים, כי הארגון מעוניין בקיומן בזמן ומאשימים את מתנגדיו בניסיונות לבטלן.
|
|
נאלץ לשמור על ריסון מול ישראל
|
|
|
|
|
|
אין באמת "משוואות הרתעה" [צילום: מוחמד זעתארי, AP]
|
|
|
במקביל למערכה התודעתית נגד ישראל, ניכר, כי סבך האילוצים הפנימיים שבהם נתון חיזבאללה גוזר על הארגון ריסון מולה בתחום הצבאי. בשנה האחרונה נמנע הארגון מליזום פעילות, העלולה להביאו לכדי עימות עם צה"ל. כך, במהלך מבצע שומר החומות (מאי 2022), חיזבאללה נמנע מכל מעורבות ישירה בירי הרקטות הספוראדי לשטח ישראל שבוצע על-ידי פלגים פלשתינים. כמו-כן, חיזבאללה מתקשה לשמר הלכה למעשה את משוואות ההרתעה בינו לבין ישראל, אשר נסראללה נוהג להאדיר בנאומיו.
משוואת ההרתעה הראשונה עליה מדבר נסראללה נוגעת להימנעותה מזה שנים של ישראל – התוקפת באופן נרחב בסוריה במסגרת פעילות המב"מ (המערכה בין המלחמות) - מלתקוף ישירות בלבנון. זאת בשל חשש מהידרדרות לעימות אלים מול חיזבאללה, שהבטיח, כי יגיב על כל מהלך כזה באירוע אלים לאורך הגבול. תגובתו המרוסנת ביותר של הארגון בעקבות תקיפת מטוסי צה"ל באוגוסט 2021 בעקבות ירי שיוחס שוב לגורמים פלשתינים, חשפה את הקושי לשמר משוואה זו.
חיזבאללה נכשל בניסיונותיו בשנים האחרונות לבסס משוואה חדשה, עליה התרברב נסראללה בנאומיו ולפיה ייפגע חייל ישראל בעקבות כל פגיעה בפעיל חיזבאללה בהתקפות הישראליות בסוריה. עד כה הארגון נמנע מלשוב ולפעול ולא נקם את מותם של שניים מפעיליו: האחד בעקבות התקפה אווירית שיוחסה לצה"ל (יולי 2019) והשני בהפגנות שיזם הארגון לאורך הגדר בגבול הלבנוני במהלך שומר החומות.
לאחרונה נסראללה מנסה לייצר לכאורה משוואת הרתעה חדשה מול ישראל במרחב האווירי על-ידי שיגור רחפנים/טיסנים, שאין בהם כדי לגרום נזק של ממש, בצד התרברבות לגבי הכטב"מים ומערכות ההגנה האווירית שבידי חיזבאללה. מאמצים אלה נדונו לכישלון נוכח עליונותו של חיל-האוויר הישראלי במרחב הישראלי כמו גם בזה הלבנוני ויכולתו להשתמש בה בעת הצורך.
|
|
להתארגן מול הכטב"מים התוקפים
|
|
|
|
|
|
ישיג תוצאות הפוכות [עבד אל-רחים חטיב, פלאש 90]
|
|
|
עם זאת, אין להתעלם מהאתגר החדש שמייצרים לישראל הכטב"מים שבידי חיזבאללה. אך את האתגר האמיתי אין מהווים הטיסנים/רחפנים הקטנים, דוגמת זה שחדר לאחרונה לישראל, אלא הכטב"מים התוקפים. חיזבאללה מנסה לשגר רחפנים קטנים כבר קרוב ל-20 שנה וביתר אינטנסיביות בשנים האחרונות. קשה ליירטם בשל חתימתם הנמוכה, אך גם יכולתם לגרום נזק פיזי משמעותי מצומצמת מאוד (על-פי הודעת דובר צה"ל, הטיסן אותר ועקבו אחרי מעופו, אך לא הצליחו ליירטו טרם שובו ללבנון) ושיגורם נועד בעיקר לאיסוף מודיעין והפגנת יכולות.
מנגד, על ישראל להיערך מול האיום החמור יותר של הכטב"מים התוקפים, הנמצאים בידי חיזבאללה ובידי שאר גורמי "הציר השיעי", בסוריה, בעירק ובתימן, וכן ברצועת עזה, שאירן מסייעת בציודם ובאימון בהפעלתם, דוגמת אלה בהם השתמשו החות'ים בתקיפת מתקני הנפט של ארמקו בסעודיה בספטמבר 2019.
הפגנת הביטחון העצמי המופרז במישור הפומבי, כפי שניכר ביתר שאת בנאומיו האחרונים של נסראללה, תוך הדגשת כישלון הסיכול הישראלי למנוע אספקת נשק איכותי מאירן, וכן השתבחותו ביכולת הייצור העצמית של אמצעי לחימה מדויקים על-ידי חיזבאללה, לצד הערכת החסר של יכולות ישראל ונחישותה לפגוע במערך הלחימה המדויק שלו - בין שהם אותנטיים ובין שנועדו לצרכי הרתעה - עלולים לגבות מחיזבאללה וגם מלבנון מחיר כבד. זאת, אם ישראל תגיע למסקנה, כי יכולות הארגון וכוונותיו מהווים איום אסטרטגי מהותי על ביטחונה, ותבחר לפעול בנחרצות להסירו ע"י פגיעה אנושה בארגון ובתשתיותיו, תוך נטילת הסיכון של המחיר הצפוי הן לעורף הישראלי והן לאזרחים בלבנון, המהווים עבור חיזבאללה "מגן אנושי". במקרה זה, נסראללה ייאלץ להתמודד עם תוצאות קשות, הפוכות ממה שהתכוון אליהן.
|
|
