להניח לרגע את פוליטיקת השנאה בצד ולהקשיב למתנגדים החריפים ביותר. לו רק היינו מקשיבים ללא מסננים פוליטיים, לא מתוך פוזיציה, הציבוריות הישראלית ואזרחיה היו יוצאים נשכרים מאוד. לו רק היינו מאפשרים לעצמנו להניח לרגע את פוליטיקת השנאה, לראות נכוחה את החיים, החיים של כולנו במדינת ישראל, האזרח הישראלי היה יוצא נשכר.
ניסיתי לנער מעליי את שריון הפוליטיקה, את קסדת הפוזיציה ולנצור את הראייה המצומצמת דרך פילטרים מבוצרים של רעשי רקע מצטברים חוסמים. החלטתי הפעם לאפסן את הפוזיציה, להקפיא את הפוליטיקה ולאפשר לעצמי לפקוח עיניים, לכרו אוזניים, לראות בלי מסכי פוליטיקה. לתדהמתי ראיתי והפתעתי.
ח"כ אחמד טיבי, ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, וח"כ עאידה תומא סלימאן, אינם כוס התה שלי, תהום פעורה בין דעותיי לדעותיהם ברמה הלאומית והנה דווקא הצעות חוק ומאבקים אזרחיים חשובים שהשניים כמשל, מובילים בתחומי איכות החיים על כל אפיוניה. נזכרתי בח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת, בעודי ממתין בפקקי ענק בלתי נגמרים בכביש שש, כביש האגרה האמור להיות אלטרנטיבה לפקקים הבלתי נסבלים.
ח"כ טיבי, הגיש הצעת חוק שאמורה הייתה לעבור ברוב קולות מוחלט ולהוביל תהליך ושינוי באופן מימון תשלום כביש אגרה. הצעת החוק של ח"כ טיבי הינה הגבלת תשלום כביש אגרה למשתמשי כביש 6 אשר נוסעים בכביש כשהוא עמוס ואינו עונה על הצורך לשמו נוצר. ח"כ טיבי מציע הצעה הגיונית, כביש האגרה פקוק מעל לסביר, הנוסעים בו לא יחויבו בתשלומי אגרה. כמה הגיוני, כמה פשוט. יצוין כי הצעת החוק של ח"כ טיבי הוצעה בעבר על-ידי ח"כ לשעבר, איתן כבל ושגריר ישראל באו"ם ח"כ לשעבר גלעד ארדן.
ח"כ עאידה תומא סלימא הצליחה לפני חודשים אחדים להעביר את החוק למניעת אלימות במשפחה, חוק משמעותי וחשוב מאוד. ח"כ טיבי וח"כ תומא סלימן, מהרשימה המשותפת, אשר בקרב חלק לא מבוטל מאזרחי ישראל הינם מוקצים מחמת מיאוס, הם דוגמה מצוינת לעבודה פרלמנטרית משמעותית למען כלל אזרחי המדינה, ללא הבדל מין, צבע ולאום.
המציאות בה ערפל המאבק הפוליטי האלים מסתיר עשייה פרלמנטרית משמעותית לטובת אזרחי המדינה היא מציאות מצערת, מציאות בה הכוחות העוצמתיים של החברה הישראלית מבוזבזים על מאבקי שנאה וחרם, מאבקים אישיים, מאבקים שהותירו את הדבר החשוב באמת בירכתיים.
שוו בנפשכם אלו תהליכי עומק של ברכה משמעותית למען אזרחי המדינה בתחומים רבים היו יכולים להתרחש במקום החרמות ההדדיים, במקום הגבהת החומות, במקום יד איש ברעהו. המציאות הישראלית מורכבת ומאתגרת גם ללא סאת השנאה הגדושה. במכנה המשותף הישראלי נוצרו סדקים אשר רק הולכים ומתרחבים.
אם רק נאפשר לעצמנו פחות פנקסנות, פחות חשבונאות, פחות יקוב הדין את ההר, פחות התבצרות, פחות חרמות ונידויים, ופחות אני, אם נאפשר לעצמנו יותר אנחנו, יותר חמלה, יותר ויתור, יותר נכונות למחול, יותר כוח לסלוח, כולל איחוי בין התפרים הנפרמים במארג המרתק הנקרא מדינת ישראל.
אם נעצור את המסע לאיבוד עצמנו לדעת בשם האיבה, השנאה, בשם המלחמה הקדושה, מלחמת המצווה, בשם קשיות העורף, בשם הג'יהאד הקדוש, מדינת ישראל תהייה מדינה טובה יותר, בטוחה יותר, שיויונית יותר, עוצמתית יותר. מדינה יהודית דמוקרטית למען כלל אזרחיה, הפועלת במלא העוצמה לאיכות חיים טובה יותר לכלל אזרחיה. זה אפשרי, תנסו בבית, תראו את ח"כ טיבי, ח"כ תומא סלימן ועוד ח"כים הפועלים למען אזרחי ישראל והישגיהם נמוגים בהמולת צחצוח החרבות ועשן ההפצצות היומיות, שאינם פוסקים.