דייט רביעי. במונחים תל אביביים מדובר בשיא (שמעתי שבסוף האייטיז היה זוג שאשכרה הגיע לארבעה דייטים). החלטנו לחגוג, ואיך אפשר לעשות זאת נכון יותר מלפטם את עצמנו באוכל שווה ובאווירה רומנטית? אוסף את ג'ינג' היפה מהבית ועושים דרכנו לסימה הכשרה שברחוב הארבעה. לא הופתענו לגלות שגם שם, כמו ברחוב יד חרוצים, כמו באבן גבירול וכמו בעוד חצי מרחובות העיר, התנועה חסומה עקב חפירות בכביש. מחפשים חניה בטכניקת המעגלים המתרחבים ומוצאים בסוף אחת במרחק הליכה קצר.
לא הייתי בסימה אף פעם לפני כן. לא בתל אביבית הצעירה ולא בירושלמית המיתולוגית הנושקת לשנת הארבעים להיווסדה.
מתיישבים בשולחן צדדי שקט ועוד לפני התפריטים מפתיע אותנו מגוון של למעלה מעשרה סלטים קטנים, טריים וטעימים בטירוף. אחרי שהרחקתי את סלט השומר אל מחוץ לטווח הביטחון שיגרום לי להריח אותו בטעות, התפניתי למלאכת החיסול. קודם החצילים שכיכבו במבחן הטעם על כל ואריציותיהם ואחר כך כל השאר. ג'ינג' לא טמנה ידה בצלחת. היא טמנה את ידה בכל הצלחות וחיסלה לי יותר מחצי. לא הסתפקנו באלו והזמנו כראשונה גלילת חצילים הממולאת בבשר בקר טחון וחמוציות (32 שקל). טעים ביותר.
לעיקרית לקחנו מנת בשר זוגית (90 שקל לסועד) שכללה צלעות כבש, אנטרקוט, סטייק פרגית בשתי מרינדות וקבב. את הסטייקים הזמנו בדרגת מידיום רייר. כתוספת, לקחנו אורז עם במיה וסלט ירקות. האנטרקוט הגיע בנתח מכובד ומדמם כמתבקש. הקבב עסיסי אם כי לא שומני מידי, הפרגית שהלהיבה את גי'נג' יותר מהכל הייתה באמת מעולה ורק צלעות הכבש היו קטנות ועם המון שומן. בסה"כ מנה מצוינת, עמוסה בבשר איכותי ומומלצת בפה מלא. האורז עם הבמיה התגלה כסתמי. הבמיה שמעליו חוסלה אך האורז הלבן שמתחת נשאר. הסלט הערבי תובל היטב ונאכל עד תום.
את הבילוי הקולינארי האיכותי שסימה יודעת לתת סיכמנו בשתי כוסות תה "מהבילות" כמו שג'ינג' אוהבת לומר עם ב' דגושה. על קינוח ויתרנו בלב כואב ובבטן מלאה. הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה שתוקף אותי רעב צהריים, בתנאי שהוא לא באמצע השבת, אני נותן גיחה לירושלמית הזו ברחוב הארבעה ומנסה את האושפלאו או את המעורב הכל כך מדובר שלהם. אם הם מטפלים בו כמו שמטפלים בסטייקים, כנראה שהוא מדובר בצדק.