מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה, שעיסוקן באוקראינה כיום, זורקות בדחיפות רבה לחלל שמות ערים, שמעבירות אותי מחיי היום-יום בארץ לעבר ההתרחשויות המשמעותיות בהיסטוריה היהודית בעת החדשה, שהתרחשו באותן הערים. בשומעי את השם חרקוב, הסמוכה לגבול רוסיה, שאזורים רבים בה עולים היום באש עקב הפגזות הצבא הרוסי, אני נוטש את המאורעות והצפייה בהן מעל המרקע ב-2022 ומוצא עצמי חוזר 140 שנה לאחור לשנת 1882. ונהנה להתרפק על חום האירועים.
אני מוצא עצמי ב-1882 משוטט בסמטאות חרקוב, בה הוקמה תנועה רבת משמעות בהתפתחות ההיסטרית שלנו, העם היהודי, בעת החדשה - הוקמה תנועה בשם "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה" (ישעיהו פרק ב' פסוק ה') - הידועה בשם "בי"לו". אני שומע את תיאורי הקריין בחדשות ברדיו ובטלוויזיה על אש ומוות במבואות העיר בחודש מרס 2022 בחרקוב, אבל אני חש ביתר עוצמה שאני מקשיב לסערות הנפש, הפוקדות את קומץ הצעירים היהודים שהתקבצו באולם קטן בשנת 1882.
אני מוצא עצמי קשוב לשלל הלבטים של מיסדי ביל"ו, שהועלו על-ידי חברים רבים בדיונים הנוקבים עת ניסחו לְמָה הם מבקשים לחתור, ומה חשוב להם ליישם ובדחיפות רבה. בשנת 1882 ובשנה קודמת לה התרחשו פוגרומים קשים ביהודים על-ידי רבים מבני האוכלוסייה האוקראינית. בשנת 2022 אני בלבי עם אוקראינה, הגם שזו אוקראינה, ששחטה יהודים בשנת 1882 - שנת הקמת ביל"ו - ובממדים בהרבה יותר מפלצתיים בפוגרומים בימי בוגדן חמלניצקי בשנת 1648. למרות מציאות מדממת שכפו אוקראינים שנים רבות על העם היהודי, ובמיוחד בתקופת מלחמת העולם השנייה - היום אני עִם הָעָם האוקראיני.
אני מוצא עצמי בחרקוב המופגזת על0ידי צבא הכיבוש הרוסי, וחוזר 140 שנה לאחור כדי לשוחח עם ישראל בלקינד וחבריו ממייסדי ביל"ו, שהיו אחוזים ברעיונות סוציאליסטיים "...קניין פרטי אסור לנו לחתור למטרה הזאת...". מה שהסעיר והניע את החבורה היה לעלות לארץ ישראל. 20 מהחברים שהיו ביסוד הארגון הצטרפו בשנת 1882 לעבודה במקווה ישראל, כעבור שנה קבוצה אחת התיישבה במושבה ראשון לציון וקבוצה אחרת בגדרה. סמלה של הקבוצה היה מגן דוד שבמרכזו ידיים משולבות, המלטפות את הפסוק מישעיהו פרק ס' פסוק כ"ב "הַקָּטוֹן יִהְיֶה לְאֶלֶף וְהַצָּעִיר לעְםַ עָצוּם".
חזרתי שנית לעיר חרקוב ושוטטתי ברחובותיה לפני כ-120 שנה, כשחיפשתי את מוקדי תנועת ההשכלה, כי חשתי חובה להצטרף לאלפי המפגינים מכל תנועות הנוער היהודיות נגד תוכנית אוגנדה, תוכנית שעוצבה על-ידי דמות מרכזית בתנועה הציונית, בנימין זאב הרצל, שמצאה במדינת אוגנדה באפריקה אלטרנטיבה למדינת ישראל.
כל פעם שממהדורת החדשות נזרק שמה של העיר אודסה עם תיאורי מצור ותימרות עשן סביבה, מצאתי עצמי משוטט לחוף הים השחור, כשאני תר אחרי מעוזי תנועת ההשכלה העברית מתוך רצון לבקר במקומות, בהם ערכו והדפיסו את ההגיגים הציוניים. אני רוצה גם לבקר במרכזים של תנועת חובבי ציון ולחוש מה עבר על המאות והאלפים הרבים של יהודים, במיוחד צעירים, שפקדו מרכזים אלו.
הערב מצאתי עצמי משוטט בברדיצ'ב ובמז'יבוז, כשמהמרקע קרין החדשות ציין, ששתי ערים אלו נתונות כיום במצור קשה וקיימת סכנה הומניטרית קשה לתושבי שתי הערים, המבורכות באוכלוסייה יהודית גדולה. מצאתי עצמי חוזר מאות שנים רבות לאחור ומשוטט בהתרגשות רבות בעיר ברדיצ'ב באחד המרכזים החשובים של תנועת החסידות. משם סרתי לז'יבוז' מקום ההתגלות של מייסד תנועת החסידות, הבעל שם טוב, הנערץ על-ידי יהודים רבים, ומוסדות תנועתו מושיטים כיום עזרה משמעותית לנזקקים בין אם הם יהודים ובין אם הם אוקראינים.
כשחזרה מהדורת החדשות לתמונות מאודיסה הנתונה במצור, אני חיפשתי בין הלהבות את בית ההיסטוריון שמעון דובנוב. חיפשתי את ההיסטוריון הרוכן על כתבי שנים עשר הכרכים, הפורסים בפנינו את ההיסטריה הישראלית ובתקווה לפגוש גם את המשורר ח.נ. ביאליק, שכתב באותם הימים את המלים הקשות - "הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשׁוֹחֵט שָׁחַט". לסיום, אני מאחל לעם האוקראיני, שתסור מעליו במהרה רבה אימת הזוועה שהשלטון הרוסי בהנהגת פוטין לכפות עליו.