היה זה שבוע קשה. לא לנשיא ג'ו ביידן. בשבילו הכל אופוריה, בליל של הצלחות: היציאה מאפגניסטן, הצורה שהוא מוביל את העולם נגד רוסיה, הצלחתו במניעת מלחמת עולם שלישית, אפילו מחיר הדלק בארה"ב והאינפלציה הדוהרת. הוא מאמין בכל השטויות האלו, והצוות שלו שולח הודעות לתקשורת, מאז שנבחר, בלשון הבאה: "הנה מה שאומרים על (כך וכך שהנשיא עשה)" וכמו מסיבות העתונאים בהן יודעים מראש מי ישאל מה, כך גם כאן, התקציר הוא רק של כלי תקשורת אוהדים במיוחד.
ביידן חוגג: הוא היה זקוק להסחת דעת, והנה יצרו עבורו מלחמה, שכל מטרתה אחת: הנבל הרשע הוא פוטין, וכל מה שקורה בארה"ב הוא באשמתו! ביידן הוא הסבא החביב הדואג לכולם (שישבו בבית ולא יעבדו, העיקר שכסף מגיע מהממשלה, ושיגיעו לארה"ב בכדי להצביע, אפילו יטיסו אותם בלי בדיקות קוביד), ואם צריך להדק קצת את החגורה, זה בגלל אותו נבל ורשע, ימח שמו, המן בן ימינו.
הכותרת בערוץ 7, "עיתון הבית" של בנט ושקד ואוהבי ארץ ישראל כולם, "שקד: מדינת העם היהודי איננה פריבילגיה מובנת מאליה. כל בר דעת מבין שמדינת הלאום הקטנטנה של העם היהודי לא יכולה להוות תחליף למדינות אירופה השונות". אך הכותרת האמיתית שהפנתה אותי למאמר: "שקד: שבוע מאתגר במישור הלאומי". אכן ואכן, לא נעים להראות ערווה ברבים, והערום לא מחמיא בכלל. המשרד עליו היא ממונה כשרה התנהג בצורה טיפוסית-ישראלית, ביורוקרטית-מסוג-ראש-קטן: הגיעו פליטים לשדה התעופה בן-גוריון, ושם הם נאלצו לשהות 12, 24, 36, 72 ואף יותר שעות, על מסועים ובסביבתם, ללא אוכל ושתיה, כי הפקידונים היו מסורבלים בעבודה.
כך מקבלת ישראל פני פליטים שהצליחו להגיע לחוף מבטחים! אפילו הסודנים והאריתראים שהגיעו לגבול הדרומי התקבלו בצורה יותר הומנית על-ידי חיילי צה"ל (לפני ששיחררו אותם לתל אביב, ממש בדומה למה שביידן עושה בקנה מידה גדול יותר בארה"ב).
שאט הנפש וההוקעה הציבורית היו כה חזקים, שהשרה נאלצה להנחות על שינוי מדיניות מיידי, כי מי ידע, ניתן להתנהג אחרת, אם רק רוצים! אותם זקנים וילדים עכשיו שוהים במלוניות הקורונה (מלון דן בת"א?), מלשון רחוק מהעין, רחוק מתשומת הלב, כי החיצים נגד שקד לא נעמו לה או למעמדה. אפילו צה"ל נרתם למשימה. כך מדווח: "בין השאר צה"ל יסייע בכ-50 חיילים, חלקם דוברי השפה האוקראינית או הרוסית, לסיוע בניתוב המגיעים לנתב"ג".
חבלי קליטה ממש כל הכבוד. בארץ היהודים בה נקלטו למעלה ממיליון יוצאי מדינות חבר העמים (ברית המועצות לשעבר), אין מספיק גופים ומתנדבים, שצה"ל צריך להקצות 50 חיילים. בראוו! אולי חלק ממערך הבחירות ומפלגתו של ליברמן, במקום לעשות כסף עבור עצמם, היו יוצאים לעזור לאחיהם ואחיותיהם משכבר הימים. רעיון קלוקל במיוחד, כי שכחו אותם עולים-לשעבר את חבלי הקליטה, ועכשיו הם עסוקים מדי. אולי צריך ליברמן לחקות את עמיתו, השר-המבוגר-מכולם, ד"ר נחמן שי. שי לא בכותרות. הוא בגבול אוקראינה, בשטח, מייצג את ממשלת ישראל בפועל, ועל כך יבורך ותבוא הברכה על מעשיו.
כמו תמיד, אנחנו מאלתרים (ובד"כ עושים זאת טוב למדי), במקום להתכונן ולהיות מוכנים ליום קריאה, ליום פקודה. ראו מי מקבל את פני הבאים עם דגליוני ישראל: שרת הקליטה והעלייה (שיודעת דבר או שניים בנידון) ולידה בתו של הרב יחיאל אקשטיין ז"ל מקרן הידידות של נוצרים ויהודים המזרימה מדי שנה כמאה מיליון דולר למטרות שונות בארץ. היא חוגגת. היא כלת השמחה. הנה כל נתיניה מגיעים ארצה, והמלכה מאושרת.
למי שחי בארה"ב, המלכה מוכרת מאוד מכל הפרסומות בטלוויזיה (בפוקס ניוז, לדוגמא) המראות נשים מבוגרות בלבוש מלוכלך, חיות בתוך זבל, והמלכה מגיעה לעזור. הן "ניצולות שואה" והיא עומדת בראש ארגון הזקוק לתרומותיך. חזון אחרית הימים ממש. רק שנתח לא מבוטל מהכסף הזורם לארגון הוא מנוצרים מאמינים המנסים לנצרנו. אין כל בעיה - הכסף יוכשר על-ידי הסוכנות היהודית, והנה פלא פלאים, נס בימינו אלו ממש, חזיר הופך להיות כשר אם הוא עובר דרך ארגון ממשלתי רשמי (תארו לעצמכם חזיר המוגש על שולחן שבת כי המשגיח הכריז שהוא כשר, או גיור שהרבנות הכשירה גם אם המגויר רחוק מאתנו מרחק מאדים מכדור-הארץ).
אם המלחמה באוקראינה נתנה לנשיא ביידן את השעיר לעזאזל לו הוא נזקק, אותה מלחמה נתנה לגופים כה רבים את תזרים המזומנים לו הם כה ייחלו. הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה מצאו להן אפיק חדש, וכמוהן כך גם כל ארגון אחר - כל כך הרבה כסף זורם שהאוקריאנים ודאי נחנקים מרוב שפע ומצלצלים. רק שלא כך הוא.
אנשים נוספים בחדשות הם ארנון מילצ׳ן שאינו יכול או פשוט לא רוצה לבוא להעיד, והנה עוד תיק בנושא נתניהו הולך ומתפוגג. מילצ׳ן, נזכור, עשה כה רבות למען מדינת ישראל (ויצא נשכר עד מאוד בדרך), שאפילו חוקק חוק מיוחד על שמו, שעיקרו "ישראל פותחת את שעריה בפני אוליגרכים ועשירים אחרים, מהלך עשר שנים ניתן יהיה פטור ממיסים ועוד הטבות רבות, העיקר שיבואו!" מדינת ישראל הפכה למדינה הדואגת ל(סופר) עשירים בלבד. כי אם אתה זקן או בעל משפחה ללא אמצעים שחוזרת ארצה, יוטל עליך "כופר" של אלפיים דולרים לאדם בכדי להמיר שישה חודשי המתנה לביטוח רפואי. סדר הוא סדר, וגם אם אלפיים דולרים לאדם הוא סכום אגדי בשבילך, למדינה לא אכפת: אתה רוצה לחזור ולזכות בביטוח רפואי (כך שתוכל לקבל חיסון או לראות רופא), תשלם!
היום שאחרי אז מה קרה עכשיו כשהאוליגרכים רוצים לבוא עם מטוסיהם והיאכטות המפוארות שלהם, וישראל מסרבת? ומה עם אברמוביץ׳ שאפילו אנגליה מתנכלת לו, וגם בפורטוגל חוקרים האם באמת זורם בדמו שמץ מאבות שהוגלו על-ידי האינקויזיציה (ולכן הוצא לו דרכון ארופאי). הלא כולם רצו אחרי אברמוביץ׳ (קרי אחרי הכסף שלו או רק הקרבה אליו - אל הכוח המהפנט) ורצו ביקרו, ועתה הוא רדיואקטיבי. אפילו יד ושם הוציאה הודעה לעיתונות. באמת, ימים קשים. גם כך הממשלה עזרה ליד ושם בתקציב מיוחד בשל ירידת הכנסות ותרומות בשל הקורונה.
מכותרת לכותרת, אני יושב תמה: מה יקרה ביום שאחרי? כל החברות תחזרונה לרוסיה? מישהו ינסה להעמיד את פוטין לדין? רוסיה, סין, קוריאה הצפונית ואירן יראו כי טוב ויצאו לכבוש את האוקראינה הבאה? הלא ברי לכל בר תמותה שקצת שכל בראשו שאין זה הסוף, זו רק ההתחלה.
הצעה לפוטין: אולי מי מההקארים שלך יוכל להפיץ ברבים את תוכן המחשבים והשרתים של אובמה, פלוסי ואחרים, במקום אותה ועדת הקונגרס שהתכנסה לחקור את ארועי השישה בינואר אשתקד. כשהאמת תצא לאור, אולי נראה ונבין שתוצאות הבחירות אינן נכונות. אך אפילו אם זה יוכח מעבר לכל ספק, את הנעשה לא ניתן לשנות, גלגלי הזמן התקדמו קדימה.
וכך אנחנו נשארים בפתחו של פרק חדש בהיסטוריה, בו נשיא אמריקני מהמפלגה הדמוקרטית הפיל שואה על העולם: ראשית היה זה קרטר שהעלה את חומייני לשלטון. אחריו אובמה ששלח מטוסים עם מזומנים לאייטולות. ועכשיו ביידן שעזב את אפגניסטן וזנח את אוקראינה (ההמשך יבוא).
יושב אני וקורא את הכותרות, ואני יודע שנגיף הקורונה לא ברח מפחד מפני פוטין. כנראה שמשהו השתבש אצל כולנו בשל השנתיים וחצי האחרונות תחת הנגיף, והילד התמים היחיד שעוד מנסה בכל כוחותיו להחזירנו למציאות הוא אותו בחור יהודי, נשיא אוקראיני, זלינסקי. הוא משתמש בכל יכולותיו ופונה אלינו בתחינה: "התעוררו, לפני שיהיה זה מאוחר מדי, לא רק בשביל עמי, כי אם לעולם כולו, לכולכם"!
+