לתת זריקת אנרגיה ליחסי ישראל-מצרים

שלישית, התפקיד המצרי המוביל בהתמודדות עם משבר האקלים, משמש את קהיר ככלי דיפלומטי בטיפוח עוצמתה הרכה. באמצעות הנושא הסביבתי – שהפך אקוטי בשנים האחרונות – שואפת מצרים למצב את עצמה כשחקנית קונסטרוקטיבית בעיני המערב בכלל וארה"ב בפרט, לבסס את מנהיגותה האזורית ולהסתמן כיעד אטרקטיבי להשקעות הון בפרויקטים ירוקים. ואכן, רבים מהדוברים בפורום הצעירים העולמי שיבחו את מצרים על היותה "מופת לעולם" ו"מובילת דרך" בסוגיות סביבתיות. הנכסיות המיוחסת למצרים בנושא הסביבתי מחזקת את האינטרס הבינלאומי ביציבותה ומייצרת מיתוג חיובי, המאזן במידת מה ביקורות הנמתחות עליה במערב בנושאי זכויות אדם. רביעית, מצרים מעוניינת להרים תרומה ישירה להתמודדות עם משברי האקלים והאנרגיה העולמיים דרך הפיכתה למרכז של גז בטווח הקצר ואנרגיות מתחדשות בטווח הבינוני-ארוך, בפרט עבור מדינות אירופה, אפריקה והמזרח התיכון. בפורום הצעירים העולמי הצהיר א-סיסי, כי בכל משבר יש הזדמנות והביע תקווה שמצרים תשמש מקור אנרגיה זול ונקי עבור אירופה דרך חיבור עם רשתות החשמל של יוון וקפריסין וכן עבור שכנות נוספות, בהן סודן, לוב, סעודיה, ירדן וישראל. מדבולי הוסיף, כי אנרגיות מתחדשות אמורות להיות מקור ל-20% מכלל האנרגיה במדינה ב-2022 ו-42% ב-2035. שר החשמל והאנרגיות המתחדשות, מוחמד שאכר, העריך בפורום, כי עלותן של אנרגיות שמש ורוח הופכת נמוכה ותחרותית יותר הודות לפיתוח טכנולוגיות המאפשרות את אגירתן. למצרים שורת מיזמי דגל בתחום האנרגיות הירוקות: הפארק הסולארי "בנבאן" במחוז אסואן, הגדול מסוגו במזרח התיכון ומהגדולים בעולם, אחראי על ייצור יותר חשמל מאשר סכר אסואן; טורבינות הרוח בראס ראע'ב וג'בל אל-זית מספקות חשמל נקי לכמיליון משפחות; תחנת הכוח הגרעינית בדבעה אמורה להתחיל לפעול ב-2028 ולספק שבע שנים מאוחר יותר 3% מהאנרגיה במצרים; ערים ירוקות, בראשן הבירה האדמיניסטרטיבית החדשה, אמורות להסתמך על אנרגיות מתחדשות. כמו-כן, מקודמים מיזמים להפקת מימן ירוק לתעשיות, להסבת מכוניות מדלק לגז ולייצור מכוניות חשמליות. משבר האקלים מציב בפני האנושות אתגר חובק עולם, המצריך שילוב ידיים בין מדינות ועמים, והדבר נכון בוודאי למצרים ולישראל החולקות סביבה אקלימית משותפת, שממנה נגזרים אתגרים דומים. הללו כוללים אספקת אנרגיה נקייה, מניעת זיהומי ים ויבשה, מניעת הצפות יישובי החוף עקב עליית מפלס מי הים, שמירה על המגוון הביולוגי בים וביבשה, דאגה לביטחון מים ומזון, עצירת המדבור והתמודדות עם אסונות טבע דוגמת שיטפונות ושריפות. מהלכיה של מצרים לעידוד פעילות אזורית משותפת עם מדינות שכנות בנושאי אקלים, כפי שבאו לידי ביטוי בפורום הצעירים העולמי, עולים בקנה אחד עם האינטרס הישראלי ויוצרים בסיס להעמקת ולהרחבת הקשרים בין קהיר לירושלים.

בשנים האחרונות מילא הגז הטבעי תפקיד מרכזי בחימום השלום בין ישראל למצרים: מצרים סיפקה לישראל יעד לייצוא גז טבעי ומתקני הנזלה, ואילו ישראל סיפקה למצרים מקור גז נוסף ותמכה במיצובה כמרכז אנרגיה אזורי ובכינון פורום הגז של מזרח הים התיכון (EMGF) בהובלת קהיר. הגז הישראלי צפוי להמשיך לזרום למצרים לפחות עד סוף העשור ולשתי המדינות יש אינטרס לעגן את מעמדו כ"תחנת ביניים" במעבר מפחם לאנרגיות נקיות יותר. בטווח הקצר, ייצוא הגז הישראלי למצרים אף צפוי לגדול על-רקע משברי האנרגיה באירופה ובלבנון, שהחמירו עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה. בה בעת, נוכח המגמה העולמית להסתמכות גוברת על אנרגיות מתחדשות, נראה, כי השימוש בגז צפוי להצטמצם בטווח הבינוני והארוך, ועל שתי המדינות להתחיל להיערך יחדיו, כבר עתה, לעידן שאחרי הדלקים הפוסיליים. המשך שיתוף הפעולה הפורה בתחום האנרגיה מצריך, אפוא, את המדינות לגוון את קשריהן ולעסוק לצד הגז באנרגיות מתחדשות. גם בתחום זה פוטנציאל הסינרגיה מבטיח. שתי המדינות שמו לעצמן כיעד להשקיע בשנים הקרובות בפיתוח מואץ של מקורות אנרגיה מתחדשים; לישראל ידע טכנולוגי ייחודי ואילו למצרים תשתיות מפותחות, שטחים נרחבים להצבת קולטים סולאריים וחזון שאפתני לחיבור רשתות האנרגיה האזוריות. בחצי-האי סיני, למשל, אין עדיין פרויקטים משמעותיים בתחום האנרגיה המתחדשת. אלה, אם יקומו, עשויים לשרת בעתיד את מצרים, ישראל ורצועת עזה, וארגונים כמו ה-EMGF, האיחוד למען הים התיכון (UfM) וסוכנות האנרגיה הבינלאומית יכולים לשמש פלטפורמה לקידומם. השתתפות ישראל, בפעם הראשונה, בכנס האנרגיה EGYPS (Egypt Petroleum Show) שנערך החודש בקהיר, מהווה איתות נוסף לתנופה ביחסי המדינות. שרת האנרגיה, קארין אלהרר, הובילה את המשלחת הישראלית לכנס, וזכתה למחווה אישית מהנשיא א-סיסי, שניגש לברך אותה למול מצלמות הטלוויזיה. מחווה זו שיקפה את הערכת הנשיא לתרומתה של ישראל לחיזוק מעמדה של מצרים כמרכז אנרגיה אזורי ואת נכונותו להחצין את הקשרים המתהדקים בין המדינות בתחום הגז. בטקס הסיום של פורום הצעירים העולמי הודיע א-סיסי על עידוד שיח בין קבוצות של צעירים ממצרים וממדינות נוספות בעולם לקראת ועידת האקלים בשרם א-שייח. בחודש שעבר השרה הישראלית להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ציינה אף היא את ועידת האקלים הקרובה כהזדמנות לחיזוק שיתופי פעולה אזוריים, וחשפה, כי היא פועלת עם מקבילתה המצרית, יאסמין פואד, להקמת פורום אקלים אזורי של מדינות המזרח התיכון. בעוד מצרים עסוקה זה מספר שנים בנושא האקלים, ישראל מנסה להדביק את המתרחש בעולם בהקשר זה על-ידי גיבוש אסטרטגיה כוללת והצבת יעדים ארוכי טווח. שני הצדדים ייצאו נשכרים מהרחבת השיח בין גורמי ממשל, חברה אזרחית, מומחים וצעירים, במטרה לגבש חזון סביבתי מתואם ולעצב מדיניות שתשרת את צרכיהם המשותפים.