בחדשות הטלוויזיה הביאו כתבה על מבצע חומת מגן, עם הרמטכ"ל כוכבי, שהשתתף במבצע, בראש קבוצת הצנחנים. מסתבר שהמבצע המוצלח, שפגע בקיני הטרור, שיצאו כל הזמן לפיגועים המוניים בארץ, הביא סוף-סוף לחיסול האנתיפאדה. זאת, בניגוד לפרשנים מסוימים, שמצאו סיבות שונות ומשונות לדעיכת האנתיפאדה.
מאז שפרצה אנתיפאדת 2000, כל הזמן טענתי שהפתרון היחיד לטרור הרצחני, הוא מלחמה. צריך מלחמה, הייתי עונה למי ששאל אותי מה יהיה. אבל ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, הקפיד לשמור על תקשורת עם הרשות הפלשתינית ובראשה ערפאת. הוא חשב שאפשר באמצעות מקח וממכר, לפתור את הבעיה. רק כשאריאל שרון עלה לשלטון, ויצא למלחמת החורמה נגד כל הפלשתינים, התאפשר מבצע חומת מגן, שהציל אותנו מהטרור הרצחני.
לצערי גם כיום, יש שמכחישים את כוחה של פעולה צבאית נחרצת, כתגובה לטרור, וחושבים שזה לא יעזור. יש פרשנים שטוענים בתוקף, שלא מבצע חומת מגן הציל אותנו מהטרור, אלא נסיבות אחרות. המקח על העניין ממשיך להתנהל בחברה הישראלית. הם לא ילמדו לעולם, כמאמר השיר, את הלקח.
דווקא אבו מאזן, קלט את התמונה הנכונה והבין שעדיף לשתף פעולה עם ישראל, כי אחרת כל העם הפלשתיני יפגע ויסבול קשות. הוא הבין שעשיית יד אחת עם הטרור, כפי שעשה ערפאת, הביא על הפלשתינים אסונות קשים מנשוא!
ברק מזכיר לי קטע הומוריסטי מהזמן האחרון, שבו ילד ביקש להתחפש בפורים לגיבור המעוטר ברק. ומה שהציעו לו זה את התחפושת, מהמבצע המסוכן שבו השתתף ברק - כלומר להתחפש לילדה!
וכן, היום מנסים להשוות אותנו לרוסיה, התוקפנית, ולהציג אותנו כמדינה שואפת כיבוש. אבל הכיבוש שלנו, לא היה מעולם אלים ויזום. אלא תמיד תוצאה של הגנה עצמית, כתגובה לזה שהותקפנו. נכון, היה לנו מזל, שהערבים לא הסכימו עוד בהתחלה לפשרה שהוצעה על חלוקת הארץ ואז היינו זוכים לפיסת אדמה קטנה, שספק אם הייתה מסוגלת לקלוט את היהודים הרבים, שרצו לעלות לישראל. בייחוד שארית הפליטה. מזל גדול היה לנו, שהערבים, כפי שהגדיר זאת אבא אבן, לא החמיצו אף הזדמנות, להחמיץ הזדמנות. אין לנו מה להתגעגע למדינה הקטנה, שהיינו פעם, בדיוק כמו שחלילה לנו לשאוף לכבוש ולהתפשט על חשבון אחרים, כל זמן שלא מתגרים בנו ומנסים לפגוע בנו.
