ולדימיר פוטין לא היה היחיד שחשב שרוסיה תנצח בקלות את אוקראינה. פרשנים מערביים רבים העריכו שהבירה קייב תיפול בתוך 72 שעות. שישה שבועות מאוחר יותר נראה, כי אוקראינה היא הצד המנצח – וניצחון שלה ישנה את מפת הביטחון באירופה, מנתח אקונומיסט. צבא אוקראינה עבר למתקפת נגד ורשם שורה של הישגים, בעוד רוסיה הודתה למעשה שלפחות כרגע אין לה סיכוי ללכוד את קייב. עם זאת, חלק משמעותי מאוקראינה עודנו בידיים רוסיות, כולל רצועת החוף בדרום המדינה שכעת טוענת רוסיה שהיא הייתה מטרתה המקורית. חלק גדול מצבא אוקראינה מצוי בסכנה במזרח המדינה. אסור להמעיט בכוח האש הרוסי. ניצחון אוקראיני יהיה אם היא תוכל לשמור בידיה את הדרכים לחבלים הבדלניים במזרח ותמנע מרוסיה להחזיק בהם כשטחים כבושים. מבחינת אוקראינה, ככל שנצחונה יהיה ברור יותר, כך תפחת הסכנה לפלישה נוספת בעתיד וכך היא תוכל להתנגד ביותר נחרצות לדרישות להתפשר כחלק מהסכם שלום. ניצחון שכזה גם יהיה הדרך הטובה ביותר ליצור מדינה דמוקרטית ופחות מושחתת בידי אוליגרכים והתערבות רוסיים. הפרס מבחינת המערב יהיה גדול כמעט באותה מידה, ממשיך אקונומיסט. אוקראינה תוכל לקדם את הדמוקרטיה ותחזק את ביטחון אירופה. אוקראינה חזקה ודמוקרטיה תבלום את רוסיה, שכן גבולותיה יהיו בטוחים. בטווח הקצר יישאר בקרמלין רודן נרגז ומובס, אבל בסופו של דבר יגבר הסיכוי שרוסיה תלך בעקבותיה של אוקראינה ותפתור את בעיותיה מבית במקום לחפש הרפתקאות בחוץ. נאט"ו תתחזק וארה"ב תוכל להתמודד טוב יותר עם סין. אולם, רוב המערב עיוור מלראות את הסיכוי ההיסטורי הזה. ארה"ב מובילה כפי שהיא חייבת לעשות, אך גרמניה נוקטת במדיניות קצרת טווח ומאזנת בין הלחץ מצד בעלות בריתה ודעת הקהל לבין שמירת קשריה המסחריים עם רוסיה. עמנואל מקרון מסרב לספק לאוקראינה נשק כבד בנימוק שהדבר יהפוך את המערב לשותפים בלחימה. ולדימיר זלנסקי אומר שזו גישה קצרת ראות ופחדנית; הוא צודק, סבור אקונומיסט. ייתכן שגרמניה אינה בטוחה שאוקראינה מסוגלת להשאיר מאחוריה את עברה הקומוניסטי. אבל האיחוד האירופי יכול לסייע לה בכך שיתחיל מיד בתהליך לקבלתה לשורותיו, צעד שאין כמותו להגשים את מטרת היסוד של האיחוד – ליצור שלום ביבשת קרועת מלחמות. יישור קו בין הממשל באוקראינה לבין הסטנדרטים האירופיים יהיו ארוך וקשה, אבל על האיחוד לקבל אותה בזרועות פתוחות – כמו את מדינות מזרח אירופה האחרות לאחר קריסת בריה"מ. הדבר מחייב סיוע כלכלי אמיתי, תמיכה פוליטית וסבלנות. כאמור, מקרון חושש מפני פרובוקציה של נאט"ו כלפי רוסיה. כבר בתחילת המלחמה הזהיר פוטין שהתערבות של נאט"ו עלולה להוביל לשימוש בנשק גרעיני. המערב הגיב בחוכמה כאשר הבהיר שנאט"ו לא תילחם ברוסיה. אבל יש סיכון גם בהירתעות מפני איומיו הגרעיניים של פוטין. הגבלת הסיוע המערבי לאוקראינה תסייע לפוטין לכפות על זלנסקי שלום זמני ובלתי יציב, תתגמל אותו על איומיו ותכין את הקרקע לאיומים דומים בעתיד. לעומת זאת, החרפת העיצומים והענקת נשק חזק יותר ישנו את רמת הסיוע אך לא את אופיו. נאט"ו חייבת להתייצב מול פוטין ולהבהיר, כי שימוש בנשק גרעיני או כימי יוביל לבידודה המוחלט של רוסיה. עימותים הם בלתי צפויים. ההיסטוריה מלאה במלחמות שאמורות היו להיות קצרוך אך נסחבו שנים. אוקראינה ניצחה בסיבוב הראשון של המלחמה הנוכחית פשוט בכך ששרדה. כעת עליה להתקדם, ולכן זלנסקי זקוק לעזרה מערבית מתוגברת. יהיה זה נורא אם ההבדל בין שלום טוב לשלום רע יהיה חוסר חשיבה בבירות אירופה, מסיים אקונומיסט.