מעשי הזוועה שמבצעת רוסיה באוקראינה, ובראשם הטבח בעיר בוצ'ה, כבר הוגדרו כ"רצח עם" בידי נשיא אוקראינה וראש ממשלת פולין. הנשיא ג'ו ביידן קבע שהנשיא ולדימיר פוטין צריך לעמוד לדין על פשעים אלו. מועצת הביטחון הורתה לפתוח בחקירה נוספתת על אלו שכבר מתנהלות, ואוקראינה הודיעה על חקירה משלה יחד עם האיחוד האירופי. התובע הראשי לשעבר לפשעי המלחמה ביוגוסלביה ורואנדה קרא להוציא צו מעצר בינלאומי נגד פוטין.
הראיות משדה הקרב מלמדות שרוסיה ביצעה לפחות שלושה סוגים של פשעים, מציין אקונומיסט. הראשון הוא פשעי מלחמה. אמנת ז'נבה, עליה רוסיה חתומה, אוסרת הריגה מכוונת, גרימת סבל כבד בכוונה, פגיעה מכוונת באזרחים והרס רכוש. רצח אזרחים בבוצ'ה הוא פשע מלחמה, כמו גם ההפצצה של התיאטרון במריופול בו מצאו מקלט אזרחים. אמנת ז'נבה קובעת מה אסור לעשות בשעת מלחמה, והיא מחייבת את רוסיה למרות שלא הכריזה על מלחמה.
הפלישה עצמה הייתה פשע, בלא קשר לאופן בו בוצעה: פשע של תוקפנות. הוא נקבע באמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי, בו עומדים לדין מי שמבצעים עבירות על החוק הבינלאומי. אמנת בית הדין מגדירה "תוקפנות" כפלישה, כיבוש צבאי, סיפוח אדמה, הפצצות וסגר על נמלים. ולבסוף, היקף הפעולות נגד קייב וערים אחרות מלמד על פשעים נגד האנושות. בית הדין הפלילי הבינלאומי מגדיר אותם כידיעה והשתתפות ב"התקפה נרחבת או שיטתית נגד אוכלוסייה אזרחית". אלפי אוקראינים נהרגו ו-4 מיליון נמלטו מארצם.
בכמה בתי משפט בינלאומיים החלו הליכים להבאת האשמים לדין. שניים מהם קיבלו החלטות מקדמיות לטובת אוקראינה. בית הדין הבינלאומי לצדק קבע, כי על רוסיה להפסיק מיד את פעולותיה הצבאיות. הוא קיבל את טענתה של אוקראינה, כי אין בסיס לטענתה של רוסיה לפיה פעולותיה נועדו להגן על דוברי הרוסית במזרח המדינה מפני רצח עם. ואילו בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע, כי על רוסיה לחדול מהתקפות נגד אזרחים.
אבל החלטות הן דבר אחד, והעמדת העבריינים לדין היא דבר אחר לגמרי – על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בראשי מדינה. ב-2016 פרשה רוסיה מבית הדין הפלילי הבינלאומי; התובע יכול להגיש כתבי אישום או להוציא צווי מאסר נגד אזרחים רוסים, אבל לשם כך יש צורך בהחלטה של מועצת הביטחון – בה יש לרוסיה זכות וטו. בתיאוריה, רוסיה מקבלת את סמכותו של בית הדין הבינלאומי לצדק, אך בפועל אינה משתתפת בדיוניו וכמובן שאינה מצייתת להחלטותיו – שהדרך היחידה לאכוף אותן היא דרך מועצת הביטחון. לכן, כל עוד פוטין נותר בשלטון, או אפילו אם יתפטר וייהנה מהגנת יורשיו – לא ייעשה צדק במישור הבינלאומי, קובע אקונומיסט.
