צפוי
ההתפרעות חסרת-האחריות של התקשורת הישראלית בעת הפיגוע ברחוב דיזנגוף הייתה צפויה. בעשור האחרון הפכה התקשורת לגולם שקם על יוצרו, ומאמצעים לתיווך בין הקהל לבין המציאות הפכה לשחקן כמעט ראשי בפוליטיקה הישראלית, שמתנהג בבריונות, ומועל בתפקידו לדווח - בנוסף לפגיעתה הגסה בביטחון, בפרטיות ובכבוד האדם.
לפני עשרים וחמש שנה הנפיק כנס שפיים של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי בהרצליה (כיום - אוניברסיטת רייכמן) מסמך מדיניות על יחסי טרור-תקשורת. המסמך יצא מהנחה, שהטרור הנו לוחמה מבוססת-תקשורת, שנועדה לפגוע בחוסן הנפשי של אזרחי ישראל. לכן, התקשורת צריכה לעשות הכל כדי למנוע את ניצולה לרעה על-ידי טרוריסטים. צברנו ניסיון ישראלי ובינלאומי עשיר מאוד, כדי להבין, שאסור לתקשורת להפריע למשטרה ולכוחות הביטחון במהלך אירוע טרור. למדנו, שחשיפת פצועים והרוגים פוגעת במשפחותיהם. נוכחנו, שחשיפת כוחות הביטחון, אנשיהם ואמצעיהם פוגעת בביטחון המדינה - כלומר, בביטחוננו.
המסמך, שלא התקבל על-ידי אמצעי התקשורת הישראלים ולא על-ידי מוסדות התקשורת, קובע, שהתקשורת הישראלית תקבע לעצמה "שיטות פעולה ועקרונות מנחים אשר מחד-גיסא יאפשרו לאמצעי התקשורת להמשיך ולמלא את תפקידם החשוב והמרכזי במדינה דמוקרטית - לדווח לציבור באופן חופשי וללא התערבות חיצונית, ומאידך-גיסא יצמצמו את היקף הפגיעה בתחושת הביטחון האישי ובמוראל הציבור".
נכתב, אז מה?! הפיגוע בדיזנגוף הדגים לנו שוב, כי התקשורת הישראלית פרועה, חוגגת על ההרג, על הדם ועל הפחד, ומציפה את קהלה בפורנוגרפיה מתועבת של דם, של סבל ושל דמעות, תוך הסבת נזקים כבדים לפרט ולכלל. לצערי, התפרעות התקשורת בסיקור הפיגוע ברחוב דיזנגוף סייעה מאוד לטרור נגדנו להשיג את יעדיו - פגיעה במוראל אזרחי ישראל ובחוסן החברה הישראלית.
לא ידע
שתים-עשרה שנה היה עיסאווי פריג' ממרצ - כיום השר לשיתוף פעולה אזורי - רואה-החשבון של העמותה לג'נת זקאת אלקודס אלמרכזייה ממזרח ירושלים. לפני כשלושה שבועות הוגש כתב אישום נגד העמותה ונגד חאלד סבאח, מנהלה. סבאח מואשם, כי במשך שנים היה אחראי הכספים של חמאס בירושלים, ובשנים האחרונות שימש כראש חמאס ירושלים. לפי כתב האישום, פעלה העמותה עבור מטרות חמאס בירושלים בסכום של כ-28 מיליון שקלים, גם בשנים, שפריג' שימש רואה-החשבון שלה, עד לבחירתו לכנסת בשנת 2013. לטענת פריג' - זה היה מבלי שידע על שיוך העמותה לחמאס, טענה, שקשה לקבל מרואה-חשבון, גם אם ניהל חשבונות של הרבה עמותות בו-זמנית.
הניסוי השקט
אחת האגדות, שמלעיטים אותנו בהן, היא, שבעידן המדיה החדשה והטלפונים הסלולריים אי-אפשר להסתיר סודות; וזה ממש נכון, אלא שארצות-הברית ערכה בחודש הקודם ניסוי בטיל שגא-קולי (היפֶּרסוני) חדש, אך שמרה זאת בשקט, כדי למנוע הסלמה במתיחות עם רוסיה כיוון שהנשיא ג'ו ביידן עמד לנסוע לאירופה, כדי להיוועד עם בעלות-בריתה של ארצות-הברית בענייני רוסיה.
הניסוי נערך ימים ספורים לאחר שרוסיה הודיעה, כי ירתה טיל דומה על מחסן תחמושת במערב אוקראינה. הטיל השגא-קולי האמריקני שוגר ממפציץ B-52 מול החוף המערבי של ארצות-הברית, וטס בגובה של כ-34 ק"מ יותר מ-482 ק"מ בפחות מחמש דקות.
ואז נזכרתי, שהרבה סודות לא-ביטחוניים שומרת התקשורת - גם אצלנו - לעצמה, ואינה מוכנה לחלוק את המידע לציבור; ומתעלמת ממה שנחשף על יקיריה ועל אתרוגיה בתקשורת החברתית, או בערוצים "זניחים" כביכול.
ביעור חמץ
בביעור חמץ, שכנראה, עשו פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, או יעשו, הם נתקלו, או ייתקלו, בכמה תיקים עבשים, שבשם השוויון בפני החוק ובשם השמירה על האינטרס הציבורי, שכחו קודמיהם לטפל בהם -
· התיק של רות דוד, שהייתה פרקליטת מחוז תל אביב.
· תיק עבירות הבנייה בהוד-השרון של עו"ד ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, ושל אביב שווקי, בן-זוגה.
· תיק "המימד החמישי", שמעורב בו בני גנץ.
· תיק הכספים הנעלמים של מפלגת "הבית היהודי" בימיו של נפתלי בנט.
· תיק תלונת-השווא של ח"כ עידית סילמן.
· תיק ההכאה של ח"כ איתמר בן-גביר בידי ח"כ איימן עודה.
· תיק ההצבעה הכפולה של ח"כ אביר קרא.
· כמה עשרות תיקים של סלבס, המעורבים בניצול מיני של קטינים.
ואני מתנצל בפני מי, שלא הזכרתי את מעלליהם הנלוזים לכאורה. כדאי, שהדברים ייעשו לפני שייערמו במרתפי הפרקליטות עוד תיקים חדשים - אמיתיים ולרוב תפורים.
ישראבלוף
אחרי שצינור תדלוק מספר 1 בתחנת הדלק ליד ביתי שדד אותי שוב, עלזתי באומרים לי, שאביגדור ליברמן, שר האוצר, הודיע, שהוא מתכוון להוזיל את מחיר הדלק בחצי שקל לליטר עוד השבוע. שִמחתי חלפה במהירות כשנזכרתי, מי הודיע זאת; ובצדק.
המדובר בהוזלה בבלו, המוטל על הדלק, וקודח בכיסו של כל נהג ישראלי, אך גם בארנקיהם של תושבי ישראל, הצורכים מזון, חשמל ועוד מוצרים, שלייצורם דרוש דלק. משמע, אנחנו נאנקים תחת עול מיסים מיותרים וכבדים, שנועדו לממן שירות מדינה גדול ולא יעיל בלשון המעטה, והופכים את יוקר המחיה בארצו להישג-על. כזכור, תל אביב, העיר כביכול ללא הפסקה, דורגה כעיר היקרה ביותר בעולם.
לכאורה, צריכים לצהול, שאוצר המדינה (ביוונית - טִמיון) יפסיק קלות לתחוב את ידו לכיסינו, אלא שקריאה קפדנית בהודעת השר גילתה, שהמדובר בהנחה זמנית לשלושה חודשים בלבד. היא תאושר, כנראה, השבוע בדיוני ועדת הכספים (שליברמן הציב בראשה אחד מנעריו-שליחיו). לפי ליברמן, הורדת הבלו תקטין את המחיר הנוכחי של בנזין 95 ל-6.94 שקלים (שבעה אחוזים) - כי "קיימת אפשרות להיטיב עם העם". זאת, בניגוד לעמדת הדרגים המקצועיים באוצר ובמשרד התחבורה, והיא צפויה להוביל לגידול בשימוש בבנזין עקב עידוד ממשלתי לשימוש ברכב פרטי.
ליברמן הודיע על הורדת הבלו על הדלק יומיים לאחר ההודעה על רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית, שתייקר מחירי הנסיעות, בעיקר, לנוסעים ברכבת. בנוסף, כדי להיטיב עם העם היושב בציון, הוא מתכנן "קיצוץ רוחבי" בתקציב המדינה, שיפגע ברווחה, בחינוך, בתחבורה ואפילו בביטחון, אך חס וחלילה לא בכספים קואליציוניים.
