התהליך החשוב שרובץ לפתחה של שירה לב עמי
מי שעומדת להוביל את המהלך הזה היא
שירה לב עמי, שבאחרונה נכנסה לתפקידה כראשת מערך הדיגיטל הלאומי. השבוע פרסמה לב עמי פוסט ב
פייסבוק, שבו היא ביקשה מחבריה ברשת החברתית לכתוב לה מה לדעתם צריך לעשות כדי לשפר את השירות הממשלתי ואילו שירותים כדאי להוסיף.
התשובה שלב עמי צריכה לאמץ, כאסטרטגיה, היא שלפני שמשקיעים משאבים בפיתוח יכולות ושירותים חדשים, הממשלה צריכה לסרוק את כל השירותים הקיימים, לבדוק את רמת השימושיות שלהם, את הידידותיות של ממשקי המשתמש ועד כמה הם מאפשרים באמת לבצע תהליכים דיגיטליים אוטומטיים, שמקלים על חייו של האזרח. כלומר, עד כמה הטרנספורמציה הדיגיטלית שהממשלה עוברת בימים אלה באה לידי ביטוי בשירותים לאזרח.
לפני שמפתחים מנועים וכלים חשובים מאוד לשיפור השירות לאזרח, כדאי לעצור לרגע, לסרוק את כל השירותים והממשקים, ולגלות את המעצורים שמדירים אנשים רבים מדי משימוש בכלים דיגיטליים, וכתוצאה מכך ממימוש זכויות שמגיעות להם
המצב הנוכחי רחוק מאוד מלהיות מושלם. כך, למשל, למרות החוק שעבר, יש עדיין, גם ב-2022, גופי ממשלה שיסרבו לקבל ממך מייל, אלא ידרשו לשלוח מסמכים ופניות בפקס (!) או בדואר (!!!). לא ייאמן.
עוד סיבה, ואולי אף סיבה מרכזית, לכך שהמצב לא טוב הוא שאין גוף אחד מתכלל, שרואה את כל השירותים הקיימים, עוקב אחר ההתנהלות הדיגיטלית של משרדי הממשלה השונים ומוודא שהתהליכים מתבצעים בכל משרד וגוף ציבורי.
אין דבר יותר מתסכל מאשר להתחיל תהליך מול גוף רשמי מסוים, לבצע הזדהות ברשת ואז לקבל בממשק האונליין שאלת מוקש מפחידה כגון: מה תאריך הנפקת תעודת הזהות שלך? עוד לא נמצא הפקיד החכם שידע להסביר איזה אדם סביר יכול לזכור מתי הונפקה לו תעודת הזהות, ולמה זה בכלל משנה? וזו רק דוגמה אחת. זהו עוד יעד שמערך הדיגיטל הלאומי צריך לשאוף אליו: לנכש כל מיני דרישות אנכרוניסטיות, שלא מאפשרות לאזרח רגיל, שאין לו הרבה זמן, להתחבר לשירותים רבים וליהנות מהם.
בשורה התחתונה, כדאי לחזור על מה שכבר נכתב כאן: לפני שמפתחים מנועים וכלים חשובים מאוד לשיפור השירות לאזרח, כדאי לעצור לרגע, לסרוק את כל השירותים והממשקים, ולגלות את המעצורים שמדירים אנשים רבים מדי משימוש בכלים דיגיטליים, וכתוצאה מכך ממימוש זכויות שמגיעות להם.