• השתתפותן בבחירות של שורה ארוכה של מפלגות חדשות, שחלקן הגדול התגבשו מתוך החברה האזרחית על-רקע "מהפכת אוקטובר". מדובר בעשרות מפלגות עצמאיות, חסרות שיוך עדתי או תמיכה קהילתית. על-אף האג'נדה המשותפת לחלקן לפחות - שאיפה לשינוי ההנהגה, הבטחת ריבונות לבנון, מערכת משפט עצמאית ורפורמות כלכליות ופוליטיות - ניכר הפיצול הרב בין מפלגות אלה ואין ודאות שיצליחו להביא לבחירת מועמדים מטעמן לפרלמנט. ספק גם אם יצליחו לייצר גוש מתחרה למפלגות המסורתיות, הבנויות על הבסיס העדתי.
• הגידול במספר המצביעים הלבנונים מקרב הפזורה מחוץ ללבנון. לבחירות הנוכחיות נרשמו 225,000 מצביעים מחו"ל - פי 2.5 ממספרם בבחירות הקודמות. אומנם דווח על אחוזי הצבעה גבוהים של המהגרים הלבנונים (בסביבות 60%), אך דפוסי הצבעתם אינם ברורים, אם כי מוערך שהם נמנים בעיקר על מחנה מתנגדי חיזבאללה. אולם אין ודאות שיצליחו לייצר שינוי כלשהו בשל הפיזור של קולותיהם בין מחוזות הבחירה השונים, על-פי מקומות מגוריהם בעבר בלבנון.
• העדה השיעית נשארה מלוכדת וככלל נותרה בעינה התמיכה בחיזבאללה, במיוחד מצד אלה הנהנים מרשת התמיכה החברתית-כלכלית שמספק הארגון, למרות העלייה בביקורת עליו גם במחנה השיעי. חיזבאללה רתום כולו בתקופה האחרונה לעיסוק בבחירות במאמץ לשמר ואף לחזק את מחנהו בפרלמנט. לחסן נסראללה חשוב שלא להיתפס כמי שמטרפד את ההליך החוקי ולכן חזר והודיע, כי תנועתו תומכת בקיומן של הבחירות במועד, תוך שהותיר לעצמו פתח מילוט באמירה שהבחירות יתקיימו בזמן בעזרת אללה, אלא אם כן תמנע אותן התפתחות חמורה כמו מלחמה.
חששו העיקרי של הארגון הוא מהתחזקות מתנגדיו הקוראים להתפרקותו מנשקו. כן מוטרד חיזבאללה מהאפשרות שייבחרו מתמודדים שיעים עצמאיים המתנגדים לו, והוא פועל נמרצות להביאם להסיר את מועמדותם, על-ידי איומים והפרעות לעצרות הבחירות שלהם ולא נרתע משימוש באלימות. באחד המקרים נעשה אפילו שימוש בנשק, שדרש את התערבות הצבא. על-רקע זה הסירו עד כה את מועמדותם לפחות שלושה מתמודדים שיעים עצמאיים.
ערב הבחירות רב הנסתר על הגלוי. בשלב זה קשה להעריך האם השינויים במערכת הפוליטית יובילו לשינוי משמעותי במערך הכוחות המוכר בין המחנות המסורתיים, מה תהיה השפעתן של המפלגות החדשות הלא-סקטוריאליות, והאם יחול שינוי במעמדו של חיזבאללה.
בקרב הציבור הלבנוני, כמו גם בקרב חוקרים ופרשנים, קיימת ספקנות רבה ביחס לאפשרות שהבחירות יובילו לשינוי ממשי במצב בלבנון. הספקות נובעים גם מחוק הבחירות הלבנוני, המגביל כל אפשרות לשינוי. החוק מתבסס על שיטה המשלבת בין בחירות אזוריות לחלוקת 128 המושבים על-פי מפתח עדתי (בכל אזור מוקצה מספר קבוע של מושבים לכל עדה, לכאורה בהתאם למספר בניה), והמושבים מתחלקים שווה בשווה בין הנוצרים (למרות שמספרם באוכלוסייה הצטמצם בעשורים האחרונים) למוסלמים (שיעים, סונים ודרוזים).
קיים סיכוי נמוך שתוצאות הבחירות ייצרו הנהגה או דינמיקה חדשות, עקב הקושי הקבוע לגבש ממשלה שתהא מקובלת על כל גורמי הכוח ותוכל לקדם רפורמות לקראת שיקום והבראה כלכלית. לכן, התרחיש הסביר ביותר ליום שאחרי הוא המשך השיתוק הפוליטי וחוסר התקדמות לפתרון בעיותיה של לבנון. כמו בשנים האחרונות, מבוי סתום זה יושפע גם ממאמצי חיזבאללה נוכח האתגרים החדשים העומדים בפניו: שימור בכל דרך של מעמדו הדומיננטי ומניעת כל שינוי, העלול לפגוע בסטטוס-קוו הפועל לטובתו - זה המאפשר לו להשפיע על קבלת ההחלטות במדינה בלי נטילת אחריות לתוצאותיהן ומבטיח את עצמאותו הצבאית, הפוליטית והכלכלית.
