בשנת 2022 לא אמור מינויה של אישה לראשות ממשלה אירופית להיות ראוי לציון מיוחד, אך לא זהו המצב עם מינויה השבוע של אליזבת בורן לאישה הראשונה מזה 30 שנה (ובפעם השנייה בכלל) לתפקיד זה בצרפת. הקודמת, אדית קרסון, אשר מונתה בידי פרנסואה מיטראן, שרדה בתפקיד פחות משנה. כאשר קיבלה השבוע את התפקיד, הקדישה אותו בורן "לכל הילדות הקטנות בצרפת" וקראה להן: "לכו בעקבות החלומות שלכן". אמירה שכזאת אינה אופיינית לבורן בת ה-61, מציין אקונומיסט. בהשכלה היא מהנדסת, את הקריירה שלה עברה כטכנוקרטית והיא ידועה כמי שניגשת הישר לעניין. לקראת הבחירות לפרלמנט ב-12 וב-19 ביוני, משימותיה המיידיות הן להבטיח לנשיא עמנואל מקרון רוב גם בקדנציה השנייה שלו ולפעול נגד העלייה ביוקר המחיה. משימה בעייתית עוד יותר תהיה להגיע להסכם על הרפורמה בפנסיה שהבטיח מקרון להעביר, בה יעלה גיל הפנסיה מ-62 ל-64 או 65. בורן מונתה בין היתר בשל יכולותיה בניהול מו"מ. בתפקידיה כשר התחבורה וכמנהלת המטרו של פריז, היא ביצעה רפורמה ברכבת הלאומית (SNCF), אשר כללה פתיחת קווים לתחרות וסיום החוזים המיוחדים לעובדים חדשים. גם האבטלה תתפוס מקום גבוה בסדר היום שלה; כשרת העבודה של מקרון, היא הרחיבה את ההכשרות המקצועיות ושינתה את כללי דמי האבטלה. בקדנציה הראשונה שלו הוריד מקרון את האבטלה מ-9.2% ל-7.1% והוא הבטיח להגיע לתעסוקה מלאה בקדנציה השנייה. מינויה של בורן יביא איזון מסוים לצמרת הממשל הצרפתי. מקרון נבחר ב-2017 כאיש מרכז, אבל שני ראשי הממשלה הקודמים שלו – אדוארד פיליפה וז'אן קסטקס – היו אנשי מרכז-ימין. בורן מזוהה עם השמאל, אך כטכנוקרטית ולא כפוליטיקאית. כמו ז'ורז' פומבידו וריימונד באר שמילאו את התפקיד בשנות ה-1960 וה-1970, היא מעולם לא נבחרה – אם כי כעת בורן מתמודדת לפרלמנט במחוז נורמנדי. ועדיין, היא בנתה את הקריירה שלה בשמאל: לפני שהצטרפה למקרון ב-2017, היא שירתה תחת שורה של מנהיגים סוציאליסטים, כולל ראש עיריית פריז דאז, ברטרנד דלאנו. בנוסך לרפורמה בפנסיה, בורן צפויה לקבל את המשימה של "תכנון ירוק". בקמפיין האחרון הבטיח מקרון שתפיסה זו תעמוד בבסיס כל ההחלטות שיתקבלו בקדנציה השנייה שלו. לא ברור למה הכוונה, מעיר אקונומיסט, אך נראה שהעיקרון הוא למנות שר חזק לאיכות הסביבה אשר יוביל את המעבר של צרפת לכלכלה ירוקה יותר; ייתכן שיהיה זה ג'וליאן דנורמנדי, בן ברית קרוב של מקרון ושר החקלאות היוצא. מינויה של בורן לא נועד ליצירת כותרות והוא מגיע לאחר שלושה שבועות של התלבטות מאז בחירתו מחדש של מקרון. היא נעדרת את החמימות הפרובינציאלית של קסטקס, אבל יש לשניים תכונה אחת משותפת: איש מהם אינו גונב מן הנשיא את אור הזרקורים. ואם התוצאות בבחירות לא ישביעו את רצונו של מקרון, היא עשויה לסיים את כהונתה בתוך חודש.