את הסממן המרכזי ואולי לא הראשון לגיוס השכול למילואים על-מנת לשרת מטרות פוליטיות, ראינו בנאום האחים של נפתלי בנט. בנט הכניס בנאומו את השכול למוקד הפילוג הפוליטי. זו דרכם של שרלטנים, לחבר את הפילוג לשכול, ב-understatement, בהחבא, כך שהמסקנות תיווצרנה לאנשים בראש. כך עושים תועמלנים שתועמלנותם אומנותם.

הסקרים

הפוליטיקה של בנט היא מעשית. כן שכול, לא שכול, בקרב צריך לנצח, יעלה כמה שיעלה. תחתכו לי את הזרת אם מפלגת ימינה לא ליוותה את קמפיין האחים והשכול של העומד בראשה עם סקרי עומק על-מנת לבחון את השפעתו. אם הוא מועיל, שופכים עוד שמן מאותו סוג למדורה, אם לא, מחפשים עץ אחר לטפס עליו. ומה היו התוצאות? לכך ניתנה התשובה כאשר עוד ועוד שמן מאותו סוג כואב וצורב נשפך למדורה הציבורית.

נאום האחים וחוק הבחירות דרכי תעמולה

לאחר יום הזיכרון פורסם שמפלגת ימינה שילמה 50,000 שקלים על-מנת לקדם את נאום האחים ברשתות החברתיות, לא 1,000, לא 2,000, לא 10,000, אלא 50,000,. אין ספק שהנאום הזה, הוא נכס מדינתי, וככזה הוא אסור בשימוש כתעמולת בחירות בכל ימות השנה, ללא קשר למועד הבחירות (חוק הבחירות דרכי תעמולה סעיפים 2 2א), העובר על סעיף פלילי זה עלול להריח במשך חצי שנה את ריח הליזול במעשיהו על-פי סעיף 17 לאותו חוק. (פניתי בעניין זה למפלגה לפני מספר ימים אך היא לא התייחסה). עבירה זו היא העבירה הראשונה בחוק, היא מבטאת שחיתות ממדרגה ראשונה, גזל לכאורה של נכסי ציבור על-מנת לקדם מטרות פוליטיות של מפלגה, ומטרות אישיות של מנהיג המפלגה. וכאשר המפלגה היא זו שדוחפת את הנאום, תוך שימוש בכספי מימון מפלגות, כלומר: כספים הבאים מכיסנו, על אחת כמה וכמה כאשר ריח הבחירות נישא באוויר, אין בלבי ספק שמדובר בתעמולת בחירות, אין בלבי ספק שמדובר בתעמולת בחירות אסורה תוך שימוש בנכסי ציבור, וברמה הערכית, תוך שימוש בשכול, הנכס הכי יקר והכי כואב של הציבור. בנט קושר את עצמו לתודעה הציבורית כלוחם וכקצין קומנדו. לא ניקח ממנו את מה שמגיע לו הוא שירת בסיירת מטכ"ל, הוא שירת בשלד"ג אני מאמין שאצלו האש לא הייתה בטבילות, ולכן כאשר אני משווה אותו לאחיו יאיר לפיד (נאום האחים?), אשר כמעט נפל עליו עט במילוי משמרתו במערכת במחנה, אני רואה שהרקע של בנט הרבה יותר מתאים להנהגה צבאית של מדינה למודת מלחמות. מאחר שעברו הצבאי נתפס כיתרונו הבולט והיחיד של בנט, היותו לוחם וקצין קומנדו, אנו נטחנים עם הסיפור הזה השכם והערב, משפחות שכולות נטחנות עד שהן נאלצות לדחות אותו בנימוס, ואז בא נאום האחים שנדחף לנו ביום הזיכרון, ואחרי כן נדחף לראשנו באמצעות הרשתות, בכסף רב ולדעתי בניגוד לחוק. במקביל, מוסדות המדינה, לא המפלגה, מוסדות המדינה מתחילים לפרסם פרטים על נופלי קומנדו חסויים אשר הס היה מלהזכיר כל פרט לגביהם עד היום. זה התחיל מפליטת פה של עמר בר-לב, אחת מני רבות שאיננו מתרגשים מהן יותר, פליטת פה אשר גובתה בדיעבד בהודעה רשמית שאולי היה לה מקום. והסיפור הזה מעלה מהלך עם שחרור פרטים על קצין בכיר שנפל בפעולת הקומנדו שלנו בחן-יונס, תוך שבמותו ציווה לחבריו את החיים, הוא פשוט הגן בגופו, על צוות הפעולה, בנוסף פורסם על תוכנית לפרסם את תמונתו של עמנואל מורנו הי"ד.

מדאיג מאד

ההיסטריה מובנת, הממשלה נופלת, אבל נפתלי בנט, בחיאת רבבק, המטרה האישית שלך לא מקדשת את האמצעים שאתה נוקט בהם, ניסית ראש ממשלה, הפעם זה לא הלך, אז אנא אסוף את הפקלאות וחזור לרעננה. אם אתה באמת ראוי, אל תהרוס לך בימים הספורים שנותרו לך בצמרת את העתיד הפוליטי/ציבורי שלך. אל תפגע לנו בציפור הנפש, לא לשם כך נבחרת לכנסת.