כולנו מכירים את התופעה המחרידה של החפת לוויתנים כשיונקים ימיים כלוויתנים ודולפינים עולים מרצונם לחוף ומוצאים שם את מותם. החוקרים לא תמימי דעים על הסיבות להחפה - התאבדות מרצון, בריחה מרעשים, הפרעות בשדה המגנטי או זיהומים. אך כך ישנן גם אומות שנכחדות בטביעה המונית מסיבות דומות לאלה של הלוויתנים. פרטים, קהילות ואומות נוטים לעיתים להתאבד ולא יעזרו שום טיפולים לבלימה של יצר ההרס העצמי. הם נכחדים בגלל ריקבון, שחיתות, זיקנה, פשע, זיהום, מהומה, איבוד המצפן, אי-הסתגלות, או התמוססות האתוס המלכד. איבחנתי את החפת האומה שלנו כבר לפני כמה שנים וניסיתי לקדם החייאה עם הרפובליקה השנייה של ישראל. אבל לא ניתן להתמודד עם כוחות אדירים של הרס עצמי שהתגברו חודשים ספורים אחרי פרסום הספר שלי עם ההחלטה לצאת לבחירות מועד א' ושהולכים ומתגברים בקרשצ'נדו לקראת השיא הבלתי נמנע הצפוי בקרוב. קל לייחס את הסיבה לכך בביבי, לכתוב "לך" ופוף - ייעלמו כל הצרות. אבל זה פשטני כמו שלום עכשיו וא"י השלמה. הסיבות הרבה יותר עמוקות. זרע הפורענות החל עוד עם קום המדינה כאשר נוצרו 4 זרמי חינוך במימון המדינה - חילוני, דתי לאומי, חרדי וערבי - שהצמיחו ברבות השנים 4 אתוסים צנטריפוגלים - ציוני, משיחי, אורתודוקסי ופלשתיני. זה מרשם סופני להתאבדות והפירות הבאושים שלו הגיעו למינון קטלני אחרי 70 שנים של קיום מקרטע. הוסף לכך החלטה קטסטרופלית של השמאל להקים מדינה פלשתינית ולחמש צבא של מחבלים ששואפים לחסל אותנו, שקיטבה את העם לעוד שני חצאים ובודדה אותנו בעולם. הוסף לכך עוד החלטה הרת אסון של הימין לחסל את מדינת הרווחה ולהשליט שלטון ניאו ליברלי קיצוני, עם אי-שוויון, שחיקת מעמד הביניים ועוני קיצוניים. הוסף לכך מערך שיפוט סלחני מאין כמותו שמתחשב בפושעים, במחבלים, ברמאים, במושחתים, באלימים; בתנאים מקלים, בחופש ההסתה הגובל באנרכיה; ומתעלם מהזכויות והמצוקה של הקורבן. הוסף לכך משטרה מקרטעת שלא מצליחה להתגבר על הפשע, האלימות, הפרעות בנגב, פורקן העול של החרדים, הלינצ'ים, תחכום הנוכלים. על כל המהומה, הזיהום, אובדן הצפון והפורענות התווסף יצר ההתאבדות של בנימין נתניהו שהחליט למות עם פלישתים, כי אצלו כל אחד שהוא לא ביביסט הוא שמאלני, פלישתי ועוכר ישראל, ולהתאבד יחד עם כל המדינה. אבל זה היה רק הקטליזטור, לא הסיבה, ליצר ההתאבדות של האומה. היה לו רע אז הוא החליט למרר גם לנו את החיים לאבדון. לרגע קט, כמו הפוגה בטורנאדו, נדמה היה שממשלת הקרעים של בנט-לפיד תצליח את הבלתי ייאמן ותחייה את העצמות היבשות. אבל התהליך האובדני היה יותר מדי מתקדם, כל מפלגה משכה את המשוט לכיוון שלה, מרוב ניגודים הקייאק לא התקדם לשום מקום, אלוהים גדול אבל הקייאק קטן, ואנו טובעים כי כל אחד קודח בו חור.

מקור כל הרע

הבעיה היא לא בחברי הכנסת המטביעים את הספינה במקום לנטוש אותה ומעדיפים להתאבד עם כולם. גם לא בבנט האופורטוניסט שהקים חברה בערבון מאוד מוגבל לקדם את האינטרסים שלו ושל שקד וצירף אליה חברים מזדמנים עד שהצליח לרגע למלוך עלינו. הוא נכשל כי לא היה לו חזון, פרט לקידום האינטרסים שלו וכולם נטשו. המצב יותר דומה לאישה ששנאה את הצ'ילבה שלה וכשנתבקשה על-ידי הג'יני להביע משאלה שבה היא תקבל כל דבר בתנאי שהצ'ילבה שלה תקבל כפליים, והיא ביקשה שיעקרו לה עין. כמו נתניהו. לא איכפת לנו שיהיה לנו גיהנום בתנאי שלשנואי נפשנו, קרי כל האחרים, יהיה גיהנום יותר גדול. שנאת האחר הפכה לנורמה, עם ההקצנה. כל מגזר מחפש את האשמה במגזר האחר, הערבים לא אשמים באלימות במגזר שלהם - זה השוטרים היהודים וצה"ל שלא שומר על כלי הנשק; מקור כל הרע הוא במתנחלים הקלגסים; אם רק תהיה מדינת הלכה, בית מקדש שלישי, חזרה בתשובה ייפתרו כל בעיותינו; תפרו לי תיק; זרקו אותי בעיירת ספר; כולם אשמים רק לא אנחנו. הצעתי פתרון של דמוקרטיה אוטוריטרית כמו צרפת של הרפובליקה החמישית של דה גול, שתקבל רוב של 80% במשאל עם, כי זה שיעור האומה החפצה חיים שאני מעריך עשויה להתאחד סביב אתוס אחד רגע אחד לפני התהום. הבעיה היא בעיקר במנהיגות הפונדמנטליסטית של החרדים, הערבים, הפוסט ציונים, הניאו ליברלים, המשיחיים. נראה לי שהגרעין הקשה של הפונדמנטליזם בישראל הוא לא יותר מעשרים אחוזים מהאומה שנגרר אחרי המנהיגים האלה, אחרי נתניהו, סיסמאות פופוליסטיות ופייק ניוז. לא כל האומה רוצה להתאבד, אבל היא נגררת אחרי חוסר האחריות של המנהיגים, חברי הכנסת, הפקידות הגבוהה, הטייקונים, הרבנים, כמו החלילן מהמלין. אני יכול להרגיע את סגן השרה הרואה בכל דבר סימנים לימים האפלים "ההם". לא יקום פה שלטון נאצי כמו שעלילת הדם של הפלשתינים והפוסט ציונים מייחסים לנו. אבל בהחלט עלול לקום משטר של "גנרלים" כמו בארגנטינה, בצ'ילה, ביוון, במיאנמר, במצרים. העם כבר התייאש מהדמוקרטיה והפעם בחירות יגדישו את הסאה. אנחנו נמצאים כמו בצרפת בשנת 1958, כמו בצ'ילה בימי איינדה, כמו ברוסיה של פוטין. כשהבלגן חוגג, כשהדמוקרטיה האנרכיסטית לא עובדת, עלול לבוא שלטון שירצה להשליט סדר, לבלום את פורקי העול, להפסיק את ההשתוללות של פורעים ערבים בנגב ובבתי החולים, בלוד ובירושלים, למגר את הפשיעה ואת השבאב החרדי. כי מה הטעם בעוד ועוד בחירות. מפסיקים את הבחירות, קוראים לסדר את השופטים, מפזרים את הכנסת, מקימים משטרה חזקה, וסקוריטטה עוד יותר חזק, שיפקח על כל הדיסידנטים. אך שלא יהיו אשליות זה מתחיל עם פורעי החוק ויסתיים בך ובי, בכל אחד שחושב בצורה עצמאית ויעז לבקר את השלטון הדיקטטורי, עם גולגים וגרדומים. שיהיה ברור - אין אופציה של עוד בחירות ועוד בחירות. יש רק אופציה של הרפובליקה השנייה של ישראל עם מנהיגות דמוקרטית אוטוריטרית ותמיכה של 80% מהעם שמאסו באנרכיה, או שלטון דיקטטורי, כמו ברוסיה. הגיע הזמן לבצע ריסטרט לאומה אם אינינו רוצים שגורלנו יהיה כמו לוויתנים מתאבדים על החוף, אם אנו חפצי חיים!