3. הבעיות של התביעה נמשכו כאשר בן-צור עבר לעסוק בסעיף 83 לכתב האישום, לפיו "נתניהו אף הנחה את חפץ לפנות לפילבר על-מנת לוודא שפילבר ממשיך לפעול לטובת אלוביץ בהתאם להנחייתו". ערב עדותו של חפץ מסרה הפרקליטות להגנה, כי חפץ אמר ברענון שלא נשלח בידי נתניהו להעביר לפילבר מסר בנושאי רגולציה, והוא חזר על כך בעדותו הראשית.
בן-צור שאל על כך את פילבר, אשר השיב: "אם זה מה שהוא העיד פה - זה מה שהוא העיד. הייתה פעם אחת שהוא הגיע ודיבר איתי ואמר לי: אני מגיע מהזוג נתניהו". בן-צור: "בהכירך את נתניהו, הוא יעביר לך מסר דרך חפץ?". פילבר: "לא, אני גם אמרתי את זה. לכן לא התייחסתי למפגשים עם חפץ כסוג של הוראות או מסרים, כי ניר היה איש אמונה של שרה, אני הייתי איש אמונו של נתניהו, וכשרצה לדבר איתי - דיבר איתי ישירות. מההתרשמות שלי, נתניהו בדברים מסוימים מידר את חפץ". אז כעת שני עדי המדינה סותרים סעיף בכתב האישום. לא דרמטי, אבל עוד לבנה שנופלת.
4. החלק האחרון של היום עסק במה שמכנה התביעה "שיחת הבקרה" – סעיף 81 לכתב האישום: "בתחילת שנת 2016 או בסמוך לכך, התקשר נתניהו לפילבר על-מנת לוודא שענייני בזק מטופלים על-ידי פילבר בהתאם להנחייתו". פילבר העיד, כי השיחה הייתה בשעות הבוקר של אחד מימי ראשון וארכה כעשר דקות. מחקרי התקשורת העלו עשר שיחות אפשריות, ולטענת בן-צור – הסבירה ביותר היא ב-13.3.16 ונמשכה 3:43 דקות. "עכשיו נראה איך היא הופכת לראיה מזכה", הבטיח בן-צור.
הוא הראה שהשיחה התנהלה לאחר שורה של פרסומים בענייני בזק, ולפיהם נתניהו אישר את ביטול ההפרדה המבנית בחברה – למרות שלא היה לכך יסוד. ואז, טען בן-צור, נתניהו התקשר לפילבר ושאל "מה קורה פה". פילבר השיב: "עכשיו זה מקבל הקשר אחר". בן-צור: "הוא רוצה לברר מה קורה פה". פילבר: "עושה שכל". בן-צור: "אין הסבר אחר". לדברי פילבר, במשטרה הוא שיער שהשיחה התקיימה ש"בסוף השבוע מישהו שיגע אותו על בזק".
פילבר אמר בחקירתו, כי נתניהו "בדק מה קורה במשרד. ואני אמרתי: מה פתאום הוא בודק. מה הוא בודק לגבי בזק והפרדה מבנית? אז אמרתי במשטרה: כנראה זה קשור לעניין הזה" – היחסים הנטענים עם אלוביץ. בן-צור: "ועכשיו?". פילבר: "עכשיו הדברים מתבררים שהוא ראה את התקשורת ורצה הסברים". כלומר: פילבר אינו חוזר בו מתיאור השיחה, אך אומר שיש להבין אותה בצורה שונה משמעותית מזו שייחס לה וכפי שמצאה את דרכה לכתב האישום.
פילבר הסביר, שבלילה שלפני חתימת הסכם עד המדינה (20.2.18) הוא ניסה להעלות בזכרונו אירועים הקשורים לנתניהו ואלוביץ, וזה היה אחד מהם. "השיחה נראתה לי חריגה, במובן הזה שבחיבור של שיחות רגילות עם ראש הממשלה ביום ראשון בבוקר, מבחינת התוכן שלה, שמשום מקום הוא בא ושואל אותי מה אנחנו עושים במשרד. במשטרה, בהקשר שלי, אמרתי לעצמי: זה איזשהו קשר עם מישהו מאנשי בזק. את האירוע הזה אני זוכר מצוין". בן-צור: "ועכשיו?". פילבר: "עכשיו כשאני רואה את הסמיכות, כנראה שזה הסיפור". בן-צור: "הסיפור הוא הפרסומים הלא-נכונים".
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן שאלה: "היום כשמראים לך, אתה כן מקשר את הדברים?". פילבר: "אז לא חיברתי את הדברים. לא הטרדתי אז את עצמי מאיפה מגיעה השיחה. מגיעה שיחה מראש הממשלה, הוא ביקש אינפורמציה". פרידמן-פלדמן: "איך היא הפכה לשיחה עם חשיבות לחקירה הזו?". פילבר: "האירוע הזה צף. הוא היה חריג בגלל השעה שבה הוא היה והנושא שלו". השופט עודד שחם שאל, האם אותם פרסומים עלו בשיחה; גם על כך השיב פילבר בשלילה.
אז מה זה עושה לשיחת המעקב? פילבר אינו חוזר בו מקיומה; גם ההגנה אומרת שהיא התקיימה. הוא גם אינו חוזר בו מן התוכן שלה; גם ההגנה אינה כופרת בו. אבל למה התכוון נתניהו? בחקירתו במשטרה סבר שכוונתו של נתניהו הייתה לוודא שהוא דואג לאלוביץ; כעת הוא אומר שמאוד ייתכן שהכוונה הייתה לדעת מהיכן מגיעים הפרסומים השגויים ולפיהם הוא העניק הטבות ניכרות לבזק. התביעה תנסה מן הסתם בחקירה החוזרת לאושש את הגרסה הראשונה.
ציטוט היום
"עוד תצא פיתה". (תגובתו של שלמה פילבר לאמיתי זיו, כתב דה-מרקר, בתגובה על הכותרת "המתנה של נתניהו ופילבר לבזק: 600 מיליון שקל בשנה").
