יהיה זה כמעט מנומס מדי לכנות את היריבות בין סין לבין המערב בהנהגת ארה"ב "מלחמה קרה חדשה", סבור אקונומיסט. המלחמה הקרה המקורית בין ארה"ב לבריה"מ הייתה רציונלית: מאבק בין שתי אידיאלוגיות מתחרות וחמושות בנשק גרעיני, ששתיהן רצו לראות את האחרת נופלת. לעומת זאת, עם כל ההבדלים ביניהם – הן סין והן המערב מרוויחים בענק מחילופי הסחורות, השירותים והאנשים ביניהם. מנהיגיהם יודעים שהבעיות העולמיות, החל באקלים וכלה בהפצת הנשק הגרעיני, יכולות להיפתר רק אם יעבדו יחדיו. אבל יותר ויותר אין די בכך כדי למנוע מצד אחד – בעיקר סין, אבל לא רק – לפעול בצורה מסוכנת בשל חוסר אמון בצד האחר. דוגמה בולטת היא מטוסי חיל-האוויר הסיני, אשר בחודשים האחרונים התגרו במטוסים צבאיים מערביים במרחב האווירי הבינלאומי בסמוך לסין. הסינים חלפו כה קרוב לאמריקנים עד שארה"ב, אוסטרליה וקנדה הגישו מחאות רשמיות. בסוף מאי חלף מטוס סיני קרוב מאוד למטוס סיור ימי אוסטרלי ואז פיזר מוץ המיועד לשיבוש מערכות אלקטרוניות, אשר נשאב לתוך מנועו של המטוס האוסטרלי. קנדה האשימה את סין שהיא סיכנה מטוס סיור שלה ליד יפן, אשר פעל לאכיפת העיצומים על קוריאה הצפונית. תקריות אלו הן הוכחה מדאיגה לנכונותו של חיל-האוויר הסיני ליטול סיכונים, והתגובה הסינית עליהן מדאיגה עוד יותר. חוסר האמון מצידה של בייג'ינג כלפי המערב כה רב, עד שהצדדים לא מסוגלים להסכים אפילו על כללים בסיסיים: לשיטתה, המטוסים והספינות של המערב פשוט לא צריכים להתקרב לחופיה. היא אף טענה שספק אם משימות הסיור חוקיות, למרות שהן מקובלות וסין עצמה מבצעת כאלה ובחודש שעבר התקרבה ספינה שלה למרחק של 93 ק"מ מבסיס תקשורת אוסטרלי. קחו צעד אחורה ותראו כיצד סין והמערב מטילים ספק הדדי בכנותם בנוגע לפירוז חצי-האי הקוריאני מנשק גרעיני. הסוכנות הבינלאומי לאנרגיה גרעינית הזהירה בחודש שעבר, כי קוריאה הצפונית עלולה לבצע בקרוב ניסוי גרעיני ראשון מאז 2017. אבל סין מפריעה לפעולות הפיקוח ובכך מעבירה לפיונגיאנג את המסר הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת בהקשר זה. בחודש שעבר הטילו מוסקבה ובייג'ינג וטו על הצעת החלטה אמריקנית להדק את העיצומים על קוריאה הצפונית לאחר שניסתה טילים בליסטיים. דיפלומטים מערביים חוששים שההסכמה הנדירה עם סין – על החשש מפני הגרעין הצפון-קוריאני – הולכת ומתפוגגת. ואילו בבייג'ינג מאשימים את המערב בכך שאינו מעניק לקים ג'ונג-און תמריצים לשוב לשולחן המו"מ. סין ניצבת כעת בפני אפשרויות גרועות מבחינתה. קוריאה הצפונית שואפת למלחמה קרה באסיה, מתוך הנחה שרוסיה וסין יתייצבו לצידה, תוך נטישת המדיניות הסינית הארוכה של ניסיון לאזן בין שני חלקי חצי-האי הקוריאני, שכן קוריאה הדרומית היא שותף סחר חשוב שלה. אבל סין נחושה למנוע חלוקה אידיאולוגית של אסיה, מתוך חשש שהדבר ידחוף את סיאול וטוקיו להתקרב עוד יותר לוושינגטון, ולכן היא עודנה תומכת בעיצומי האו"ם על קוריאה הצפונית. היא רוצה לפרוק אותה מנשקה בשיתוף פעולה עם ארה"ב, אך סבורה יותר ויותר שהנושא אינו מצוי על סדר יומו של הנשיא ג'ו ביידן. האפשרות שקוריאה הצפונית תבנה טילים גרעיניים שיוכלו לפגוע במדינות רחוקות ממנה – חלום בלהות שהביא את סין והמערב לשתף פעולה נגדה באו"ם ב-2017 – שוב אינו מספיק כדי לבנות אמון בין הצדדים. בינתיים, חיל-האוויר הסיני מנסה להשתמש בהפחדה כדי להרתיע את המערב ולהראות שסין משחקת לפי כללים אחרים. זו עדיין איננה מלחמה קרה, אך חמומי מוח עלולים לגרום אסון, מזהיר אקונומיסט.