השופט: ירון גולן, בית משפט השלום בבאר שבע המועד: יום רביעי, 8.6.2022, שעה 09:00 הנושא: חדלות פרעון כאשר נכנס המדור לאולמו של השופט ירון גולן, הייתה הנאמנת מצויה בעיצומו של הסבר המצב, גולן בירר פרטים ולבסוף אמר: "נעשה מהתחלה" - לטובת הפרוטוקול. "אז איך גבירתי יודעת את הפרטים?", הוא תוהה כאשר הנאמנת מציינת שהחייבת לא הגישה דוחות. "אה, עכשיו בחוץ. לפני הדיון לא קיבלת את הפרטים". הוא שואל מהו המתווה עליו שוחחו הצדדים ומקפיד על ההקלדה. באת-כוח החייבת באת-כוח החייבת מציינת ש"היא תרוויח שלוש וחצי אלף
שקל לחודש", וכמה צורמת העברית הקלוקלת הזאת (בהמשך היא תדבר על "עלות המגורים שלוש וחצי אלף שקל").
גולן שם לב לכל פרט, כי לכל 100 שקל יש חשיבות במקרים כאלה. "זאת אומרת, שני רכיבים של מזונות - 1,500 ו-2,000. אמרת 3,500 - 2,000 ו-1,500. ואיפה אמרת 1,400?". עורכת הדין מסבירה וגולן עובר לשאלת מגוריה של החייבת: "כמה גרים בדירה? זה ארבעה חדרים", ומציין את הפער בין מספר הנפשות (שתיים) לבין גודל הדירה; באת-כוח החייבת משיבה שמרשתה מחפשת דירה קטנה יותר. הצדדים דנים לגבי גובה ההחזר החודשי, ובאת כוח הממונה על חדלות פרעון מציינת שהליכים קודמים בוטלו משום שהחייבת לא עמדה בהם וגם כעת היא אינה ממצה את כושר השתכרותה. "עושה רושם שלאחרונה היא עושה מאמץ. תכף נשמע את החייבת", מגיב גולן.
"גבירתי יכולה לעמוד שנייה", פונה גולן לחייבת. "גבירתי מוזהרת לומר את האמת. גבירתי הבינה את האזהרה? מטרתו של ההליך הזה לאפשר לך להתחיל חיים כלכליים חדשים. היו לך בעבר שני הליכים שבוטלו. המטרה שלי היא לקבל תוכנית שתוכלי לעמוד בה. הפערים לא גדולים. אין מחלוקת על הסכום [הכולל] אלא על הפריסה [החודשית]. אני יכול להחליט, אבל חשוב לי שגבירתי תוכל לעמוד בזה. אם נשוב וניפגש פה, לא עשינו כלום ולא תוכלי להתחיל מחדש.
"אני מציע שתצאו לכמה דקות. אני לא אוהב [פריסה של] 66 חודשים; הניסיון שלנו מלמד, שמעל 60 חודשים - החייב לא עומד בזה. אולי עדיף מודל מדורג [של העלאת התשלום בהדרגה]. אולי בינתיים תחליפי דירה ותוכיחי כושר השתכרות. דלתם של הממונה ובית המשפט פתוחה. אם נניח חס וחלילה המצב הרפואי משתנה, אפשר לפנות. כל הצוות פה ומוכן לשמוע. תצאו לכמה דקות, שאני לא אשמע מה שאתם מדברים". הצדדים מתחילים לשוחח באולם, אך גולן שב ואומר: "אני מציע שתנהלו את זה בחוץ, כדי שאם לא תגיעו להסכמות - שאני לא אשמע".
"שלא נחשוב שמדברים על שוק ההון" עורך דין אחר נכנס ושואל אם אפשר לדון בתיק שלו, אך גולן אופטימי: "זה יקח דקה, הפערים לא גדולים". הנאמנת אומרת מה חישבה, וגולן שב ומבקש: "אולי תצאי ותדברי איתם. הפער פה קטן". ואכן, הצדדים חוזרים ומדווחים על ההסכמה: 1,100 שקל לחודש במשך 60 חודשים. "גבירתי, החודש שילמת כבר? התשלום הראשון יהיה ב-20 ביוני", קובע גולן. "היא מעדיפה שזה יתחיל ב-20 ביולי? אין בעיה". באת-כוח הממונה מעירה שהתאריך המקובל הוא 10 בחודש, אבל גולן מגיב: "מה הבעיה שיהיה ב-20 בחודש?" - אין התנגדות. "יש פיגורים? צריך לרשום, שיהיה ברור".
גולן מכתיב החלטה תוך שימוש בנוסח מוכן, שאותו הוא כמובן מתאים למקרה שלפניו תוך סבלנות רבה לקלדנית. "ניכר שהחייבת עושה מאמץ להגדיל את כושר השתכרותה. החייבת מתגוררת כיום בדירת ארבעה חדרים באשקלון, ובהתאם לדבריה במהלך הדיון נראה שהחייבת תפעל למציאת דירה קטנה יותר שתתאים לצרכיה ושכר הדירה בגינה יהיה נמוך יותר. כפי שצוין בפני החייבת, ככל שמצב בריאותה חס וחלילה יורע - רשאית החייבת לפנות לממונה בבקשה ייעודית לשינוי צו התשלומים, וככל הנדרש גם לבית המשפט".
גולן פונה לצדדים: "אנחנו דנים עכשיו לגבי הצו להכשרה כלכלית. זה מוסכם? אז נרשום שבהסכמת הצדדים החייבת תעבור הכשרה כלכלית". באת-כוח הממונה ממשיכה בגישתה הפדנטית: "הכשרה להתנהלות כלכלית". גולן: "הכשרה להתנהלות כלכלית, שלא נחשוב שאנחנו מדברים פה על שוק ההון". הוא מבקש מבאת כוח החייבת לסייע לה בהגשת הדוחות, "כי אנחנו שמים לב שהרבה חייבים מתקשים". עורכת הדין משיבה שזה מה שהיא עושה. ושוב - באת-כוח הממונה, שהפעם מבקשת דוחות פעם בחודשיים. גולן: "פעם בשישה חודשים. אנחנו לא מכירים שזה פעם בחודשיים". אחרי עוד כמה פרטים גולן נפרד מהחייבת: "גבירתי, אני מאחל לך הרבה הצלחה ואני מקווה שתצליחי לעמוד".
"אני ממש מקווה שתגיעו להסכמות" גולן עובר ללא שהות לתיק הבא, אם כי הצדדים מהתיק הקודם ממשיכים לדבר והוא מעיר להם: "אפשר לדבר בחוץ? תודה". גולן כדרכו שם לב לפרטים ומבקש לדעת לאיזה סעיף בדיוק מכוון הנאמן. הוא פונה לבא-כוח החייב: "זה מידע שאם היו מסמכים רפואיים, ייתכן שהצעת הנאמן הייתה שונה. מה לגבי ההצעה הקונקרטית של הנאמן? הוא חילק אותה לשניים. הוא זורק את הכדור בחזרה לחייב - שיממש נכסים ויציע. יהיה צו תשלומים ותהיה התחייבות של החייב להציג מתווה. אפשר לפתוח מחשבון; זה יהיה סכום חודשי מאוד גבוה".
גם הפעם גולן מנסה להוביל את הצדדים להסכמה: "הפערים פה לא גדולים. אם יש הסכמה על תשלום חודשי ועל מימוש הנכסים. מה גבירתי מציעה?", הוא פונה לבאת כוח הממונה. זו משיבה שהיא צריכה לשבת עם החייב ואני רושם לעצמי: "הלו, היה לה זמן. למה לא מקודם?". אבל גולן זורם איתה: "אם גבירתי צריכה 60 יום, לא נראה לי שהנאמן יתנגד, והשאלה איך זה קורה תבוא מכם. יכול להיות שרק העיזבון יכול לכסות את זה. אנחנו לא יודעים. יש פה עיזבון; אני לא בטוח שצריך להגיע לדירה [של החייב עצמו]".
גולן מסכם: "לאור מצב הבריאות והתעסוקה, אין טעם לקבוע עכשיו צו [תשלומים שהחייב לא יעמוד בו]. אני מציע שהנאמן יעדכן תוך 60 ימים אם הגיעו להסכמה". הצדדים מסכימים, גולן פונה לחייב - "אדוני, בהצלחה" - ונפרד בהנחיה לדרך: "אני ממש מקווה שתגיעו להסכמות, כי זו הדרך היחידה לעמוד בתוכנית הפרעון".
השורה התחתונה: הרבה סבלנות, אנושיות ובקיאות בפרטים - התכוניות החיוניות הנדרשות משופט הליכי חדלות פרעון. גולן מצהיר במפורש שהקו שלו הוא להגיע להסכמות ולא לצווים כפויים, משום שהסיכוי של הראשונות להתממש גבוה בהרבה משל האחרונים. הוא עושה זאת בדרכי נועם שאינן באות על חשבון היעילות והקפדנות. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9.