כחודש ימים קיבלו קוראי ידיעות אחרונות ו-ynet דיווח ייחודי על המלחמה העקובה מדם על אדמת אוקראינה. זאת מפני שעורך העיתון נטע לבנה איפשר לשניים מכוכביו - ד"ר רונן ברגמן ידידי, שהוא גם חבר מערכת ה"ניו-יורק טיימס" והצלם זיו קורן - לחבור יחדיו. לא לפי הכלל הישן שצילום אחד חזק מאלף מלים אלא מעין נוסח חדש: אלף תמונות לצד אלף מלים. הלילה נפתחה תערוכת צילומיו של קורן ודיווחו של ברגמן במרכז פרס לשלום. מנהלתו אפרת דובדבני הביאה ציטוט אופייני מפיו של הנשיא המנוח: "אחד הוא פחות מאחד, שניים הם יותר משניים". רונן וזיו היו ללא ספק יותר משניים. לכאורה אין תוצאה יותר צפויה מצילומי מלחמה. תמיד יש אבר גוף כרות. עשן. אש. הרס. פנים מדוכאות. ייאוש. אך לעולם ההתבוננות בהם מרטיטה את הלב כאילו זו הפעם הראשונה שעדשה משוטטת לנוכח מראה פני המלחמה. איני יודע מה השתנה או נוסף בעבודתו של קורן, שמראש הוא צלם בעל מוניטין. אך ברגמן ואני חברים קרובים, גם כתבנו יחד את הספר "הבור", ובקוראי את דיווחיו הבחנתי כי מי שמומחיותו העיתונאית הבינלאומית מצויה בתחומים אחרים הוסיף לה נדבך חשוב של דיווח מליבת המלחמה, עת "איש זונק ואיש יורה ואיש נופל", לשון נתן אלתרמן ב"ליל חניה" בספר שיריו "עיר היונה". חוויה כזאת תלך עימם כל ימיהם.