אמנם, אנחנו נכנסים למציאות של מערכת בחירות, ושרת החינוך תקדיש כנראה חלק משמעותי מזמנה למערכת הבחירות, אך למרות הכל אני מצפה, שתמצא אוזן קשבת לפנייתי. אני מקווה, שהשרה תפעיל את המשרד, שהיא עומדת בראשותו, להעמיד בדחיפות ובנמרצות על סדר היום את הטיפול בנושאים הכלולים בפנייתי. פנייתי למשרד החינוך מתמקדת בשתי תופעות שמדאיגות אותי. א) למחצית מבוגרי מערכת החינוך בישראל אין כיום תעודת בגרות. ב) התופעה המדאיגה של אלפי מורים העובדים במערכת החינוכית, והם מועסקים על-ידי חברות קבלן ואינם מועסקים על-ידי משרד החינוך. משרד החינוך חייב להתמודד עם עובדה מכאיבה. אנחנו נכנסים למאה ה-21, כשלמעשה למחצית מילדינו בגיל בוגרי תיכון אין תעודת בגרות. במלים אחרות אנחנו פוגעים במחצית מילדינו, המקבלים ארגז כלים פגום לקראת יציאה לחיים. העדר תעודת בגרות בארגז הכלים של כל ילד שני במדינת ישראל הוא העדר כלי להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21. אודה, שאני גם מודאג מאוד, שבמערכת החינוך עובדים כיום קרוב לעשרים אלף מורים ועובדים במשרות חינוכיות לא באמצעות משרד החינוך אלא מועסקים באמצעות חברות קבלן. צורת העסקה זו ההולכת וגדלה אינה מבטיחה בשורות טובות למערכת החינוך. לא ייתכן שבאותו מוסד חינוכי, מורה אחד מועסק על-ידי משרד החינוך, ומורה שני מועסק על-ידי חברת כוח אדם, שבינה ובין ערכים חינוכיים אין מאומה. לחברת כוח אדם יש מניעים כספיים ולא מניעים חינוכיים. משרד החינוך אינו יכול להשלים עם מציאות שכל ילד שני יוצא לחיים ללא תעודת בגרות ועם מציאות של אלפי מורים העובדים דרך חברות קבלן. עם הקושי הזה יש להתמודד, כי תלמידי ישראל זכאים לארגז כלים מלא ומצויד היטב לקראת אתגרי המאה ה-21. תעודת בגרות מלאה היא כלי חשוב מאוד בארגז הכלים של כל בוגר מערכת החינוך הישראלית.