אני מאוד מעריך את ד"ר ירון עובדיה, שמרצה לנו במועדון ההרצאות שבטיקוטין על האיסלאם והפלשתינים, נושאים טעונים עליהם יש לרובנו אג'נדה ודיעה נחרצת, מתומכי הנרטיב הפלשתיני, פוסט ציונים, חסידי אוסלו, בעד נסיגה מלאה, השארת גושי ההתישבות, אימוץ תוכנית טראמפ ועד ארץ ישראל השלמה ושתי גדות שלנו לירדן.
אבל עובדיה השולט בערבית ברמה של שפת אם ובקי מאין כמותו באיסלאם ובסוגיה הפלשתינית, ניחן בתכונה נדירה - הוא אובייקטיבי, נטול אג'נדה, והיום הוא הודה בפנינו שאפילו אשתו לא יודעת בעד מי הצביע בבחירות. חידוש מרענן לקוראי הארץ, ישראל היום, כשהתודעה שלנו נצרבה באירועי מלחמות ישראל, טרור והאינתיפאדות.
רק פעם אחת זכיתי להכיר אנשים מסוגו, כשהייתי קצין צעיר ואיש מילואים באמ"ן מחקר והכרתי אנשים נפלאים ואובייקטיביים שניתחו את מדינות ערב בגישה מדעית ולימדו אותי מה היא עבודת מחקר מודיעינית מקצועית, המבוססת על עובדות יבשות ולא על אג'נדות/דיעות, אם כי היו לצערנו גם חריקות ערב מלחמת יום הכיפורים.
הלוואי והיה אפשר להגיד זאת גם על הפרופסורים שלנו באקדמיה שלא מהססים להביע את דעותיהם, גם הפוסט ציונים שבקרבם, ובכך חוטאים ליושרה האקדמית. מעולם לא התבטאתי בעשר השנים שלי באקדמיה בפני הסטודנטים בסוגיות פוליטיות ולא הבעתי את השקפת עולמי המדינית ודנתי איתם אך ורק בנושאי הלימוד האתיים.
הפרופסורים לא מבינים שחופש אקדמי הוא מוגבל רק לתחומי עיסוקם, כמו שעצמאות הרשות השופטת מחייבת את השופטים לא להתבטא בענייני דיומא. עובדיה הרצה בפנינו על הנרטיב הפלשתיני ומומלץ בחום לכל בעלי האג'נדות מביבי ועד טיבי, מהורוביץ ועד סמוטריץ', לשמוע פעם אחת לפחות את הדברים כהווייתם ולא פייק ניוז.
הכל כשר
כקצין מודיעין אתה חייב להתמקד בעיקר ולהגיע לשורש הבעיה ולאמת, ללמוד על בוריה את נקודת ההשקפה של האויב, כאילו שהיית סורי או פלשתיני איש חמאס. אבל מעולם לא לשכוח, כקצין מחקר, פרופסור או אזרח, שהאינטרס העליון שלך הוא טובתה של ישראל והגנה על ביטחונה, גם אם אינך שלם עם כל המהלכים של ישראל.
עובדיה התעמק במסרים ובנרטיב הפלשתיני, בגדה, במזרח ירושלים ובישראל, חזר בפנינו למי שעוד לא ידע שישראל אינה קיימת כלל בחומר הלימוד של בתי הספר ברשות, שמפת הארץ המופיעה בכל ביטויי הנרטיב אינה א"י השלמה שלנו אלא פלשתין השלמה שלהם, ושהכותל המערבי הוא קדוש רק כי מוחמד קשר בקיר את סוסו.
הנרטיב הוא רק של מאבק והכל כשר במאבק, לרבות התכחשות מוחלטת לעם היהודי, לאמת ההיסטורית. מותר לשקר, לסלף, לשתול ידיעות לא נכונות, לצייר אותנו כנאצים, רוצחי ילדים, כי חברון ואל קודס הן ערים קדושות רק לאיסלאם, אם כי המתירנים מזכירים את כנסיית הקבר, אבל רק בגלל שישו היה פלשתיני שנרצח על-ידי היהודים.
זה לא נרטיב של בודדים, זהו נרטיב של הרשות, העיתונות, המדיה החברתית, מערכת החינוך ורוב דעת הקהל. כל עוד אין רשת חינוך אחת בעברית לכולם, זהו הנרטיב שגם הערבים בישראל נחשפים אליו, בעיתונות, במדיה, בגרפיטי, בקריקטורות ובוודאי בשיריו של מחמוד דרוויש, שכזכור רוצה לאכול את קרבינו ולזרוק אותנו לים.
הגבול בין מאבק לא אלים לאלים הוא מאוד דק ורוב ההטפות ל"התנגדות" לא אלימה הן בקריצה שגם התנגדות מזויינת היא לגיטימית, כמו שמופיע בגרפיטי של "דקור", בבתים שבהם גרו שאהידים שרצחו יהודים, במפתח המופיע בכל פרסום, המבטא את זכות השיבה, בקריקטורת היהודי, עם זקן, כיפה, שרוצח ערבים והורס את בתיהם.
משטר פשיסטי
הגרמנים המציאו את המילה "העלמה" VERNICHTUNG, גם את "הפתרון הסופי", ומעולם לא אמרו שהם עוסקים ברצח עם. כך גם הנרטיב הפלשתיני מעולם לא הכיר בזכות הקיום של ישראל, כי גם ישראל של 1948, שלא קיימת במפות שלהם, היא מדינת כל תושביה, עם זכות השיבה, עם רוב פלשתיני מובהק אחרי חזרת הפליטים.
מכיוון שישראל היא דמוקרטיה לא יעלה על הדעת לאסור פרסום עיתונות בערבית וגם לא ברשות, כי יש לנו בה רק שליטה ביטחונית, אך אין לנו כל השפעה על החינוך והעיתונות, וטוב שכך אחרת היינו קוריאה הצפונית ובאמת משטר פשיסטי כפי שמעלילים שונאינו. אבל עלינו לפחות להיות מודעים שזה המצב, זה המסר וזה הנרטיב.
אנו לא צריכים להתפלא שהיה לינץ' בלוד ועכו באביב אשתקד ושמחבלים חיסלו בגרזנים, יריות וסכינים יהודים בבני ברק, דיזנגוף, אלעד, חדרה ובאר שבע השנה, אלא רק למה אין לינץ' וטרור כל יום, אם זו שטיפת המוח וזה הנרטיב ששומעים הפלשתינים יום ולילה. כי הפתרון הסופי שלהם הוא שנחזור לארצות המוצא שלנו ולא נחיה פה.
הנרטיב הוא אם כן כמעט זהה לנרטיב הנאצי, המסרים הם אותם מסרים, מכבסת המילים זהה. אין ליהודים זכות קיום, הם צריכים להיעלם, אפילו השם זהה "המאבק" בערבית MEIN KAMPF של היטלר. צריך רק לא לשגות באשליות, כי רק תמימים מאמינים שמדובר בגבולות 1967, שלא קראו את מיין קאמפף ומתעלמים מ-"המאבק".
יש להיזהר מהפשטות והבורות. פעם כשהתרבות וההשכלה לא היו נגישים לכל זה לא היה הוגן לסלוד מבורות, כי רק מעטים הייתה ידם משגת ללמוד לקרוא ולכתוב, לסיים בית ספר עממי, תיכון, שלא לדבר על אוניברסיטה. אבל כיום בכל המדינות המתוקנות ההשכלה נגישה לכל ובחינם ורק בישראל וארה"ב הניאו ליברליות חלקה בתשלום.
בורות והכללות
מי שכיום מעדיף לא לרדת לעומקו של עניין, להסתפק בציוצים בטוויטר, בחדשות בטלוויזיה ובחינמון ישראל היום, קל וחומר בציוויים של הרבי, יכול רק להאשים את עצמו בבורות ובאי הבנת מורכבות הבעיות, בכלכלה, במדיניות, בתרבות ובדת. לפיכך הוא נגרר להאמין בדבריהם של מנהיגים פופוליסטים, רבנים ויועצי השקעות.
בגלל בורות או חוסר התעמקות יש נטייה לדבוק בהכללות כמו: נפלאות דרכי הבורא, אל-אקצה בסכנה, שלום עכשיו, א"י השלמה, הלאה הכיבוש, הרבי יודע הכל, אין עם פלשתיני ומנגד אין ליהודים זכויות בא"י, זה תמיד משתלם להשקיע בבורסות ובנדל"ן, המרוקאים מהירי חימה, הייקים קשי הבנה, הפולניות, הרוסיות, האתיופים...
הגזענות מקורה בבורות ובהכללות, האג'נדות מקורן באי התעמקות והפשטות: למצרים אין כוונות התקפיות, הפלשתינים רוצים לעשות שלום של אמיצים, הבורסות תמיד יעלו, יש יד נעלמה שמכוונת את השווקים, אלוהים שומר על עם ישראל, יש עם מי לדבר בצד השני, חייבים להפוך כל אבן בדרך לשלום ולשחרר מיד את שליט.
התייחסתי בעבר לסכנות הקיומיות בדבקות בסיסמאות פשטניות כמו "שלום עכשיו" מצ'מברליין ועד אוסלו, "שתי מדינות לשני עמים" שכל אחד מפרש את זה כרצונו וכו'. אפילו "הלאה הכיבוש!": כיבוש של שטח כמו הגולן, כיבוש של עם, מה קרה כשהפסקנו את הכיבוש, בגדה שהביא להרג אלף איש, בעזה שהפך את חיינו לגיהינום.
אין חירש יותר מזה שלא רוצה לשמוע את הנרטיב הפלשתיני, מה הם אומרים בערבית, בתוכניות הלימוד שלהם, במסגדים שלהם, ששוגים באשליות עצמיות, שבשביל להקים בית לאויבינו מחריבים את בתינו, ששוכחים קודם כל לדאוג לנו לפני שדואגים לאויבים, שעדיין רוצים להשמיד אותנו. אם רק נלמד את הנרטיב שלהם, נקשיב להם...
לקרוא את המפה
אלה שהסיקו את המסקנות מליל הבדולח והיגרו ניצלו, מי שהאמין במה שרצה ושהשם יעזור הושמד, אם היהודים היו מאמצים את נרטיב החרדים וברית שלום ולא מקימים את הפלמ"ח וההגנה הם היו נכחדים. כל מי ששם את יהבו בערבויות של האו"ם והמעצמות מצא את עצמו עם נאצר בשערי ישראל. צריך רק לקרוא את המפה, הנרטיב!
ואני חוזר לכותרת "הבורות מסוכנת". עובדיה סיפר לנו שעיריית ירושלים, שמעדיפה להתעלם מכל תמרורי האזהרה של הנרטיב הפלשתיני בעיר, הציבה תמרורי אזהרה "בורות מסוכנים" שתורגמו עם גוגל על-ידי פקיד בור לאנגלית וערבית DANGEROUS IGNORANCE. וזאת היא אם כן מסקנת המאמר - מי שבור נופל לבור!
