הטענה המרכזית שיש לביסיסטים נגד האנטי-ביביסטים היא שאין להם אג'נדה זולת השנאה לאיש אחד - בנימין נתניהו. זהו כמובן פספוס ענק של הבעיה. שכן, הבעיה היא לא האדם ביבי - אלא "תופעת הביביזם" (שהיא, אגב, כלל עולמית כפי שאסביר). מאפייניה של "תופעת הביביזם" הנם:

• הערצה עיוורת של ציבור גדול והליכה אחרי איש אחד (וזה לא משנה מי הוא).

• . המנהיג נדבק לשלטון למשך שנים רבות וחסרות תקדים.

• הוא מסלק כל מתחרה סביבו ומייבש את המפלגה שבה הוא גדל עד שאין סביבו אף איש שאפילו יחלום בלילה לקרוא עליו תיגר. או אז, הופך המנהיג לשליט יחיד שהמדינה כולה מתנהלת בהתאם למה שקורה בראש של אותו אדם.

מיותר להזכיר, כיצד לקראת פתיחת סבב הבחירות - ביבי עצמו החזיק בתפקיד של כמה וכמה שרים ויתר השרים שבכל זאת קיבלו תיק - לא יצאו ל"הפסקת פיפי" מבלי לשאול אותו מתי, איך וכמה. במצב שכזה, אפילו אם נחשוב שהמנהיג מקבל את ההחלטות המדיניות מתוך ראיית טובת המדינה - עדיין, הוא הבוס הכל יכול - ולכן עתיד המדינה מצוי במה שמתחולל בראש של אדם אחד בלבד. תופעת הביביזם (הערצת מנהיג אחד חזק והעברת הכוח אלי) כאמור, לא ייחודית לישראל והיא קיימת במדינות רבות (סין, קוריאה הצפונית, טורקיה, רוסיה וכו'). תהליך צבירת הכוח של המנהיג כרוך בחיסול מוסדות השלטון וכל המרכיבים שעלולים להקשות על המנהיג לבצע את משנתו ובדרך מתרחש מה שלעיתים מכנים כ"הרס הדמוקרטיה". ההסתערות ההזויה של טראמפיסטים על הקפיטול בארה"ב הייתה רק עוד דוגמה קטנה לכך... רבים מדברים בהערכה על הנאמנות העיוורת של מצביעי הליכוד למנהיג. יש לה כמובן צדדים חיוביים, אבל היא גם טומנת בחובה זרעי אסון ממש. הביסיטים, ילכו והולכים אחרי ביבי ולא משנה לאן יילך. לפני שנה הוא אבו-יאיר ויגיד להם שמנסור עבאס הוא מייסד הציונות - והביסיטים יגידו אמן. במהלך השנה החולפת הוא זעק שהוא "תומך טרור" - והביביסטים - אחריו. השבוע ברגע של חוסר ריכוז נפלטה לאמסלם - מהאנשים הכי קרובים ונאמנים לביבי - האמת והודיע שאין לביבי שום בעיה לצרף את "תומכי הטרור" לקואליציה.... בתוך שעות זרק ביבי את אמסלם "מתחת לגלגלי האוטובוס" והודיע שאמסלם לא משקף את דעתו.. בתגובה תקף דודי אמסלם את נתניהו על כך - ביבי עף משמאל (כן רע"ם) לימין (לא רע"ם) בכיף שלו - מתי שירצה - והביביסטים, בלי לשאול שאלות, אחריו... דוגמה מאלפת לדרך שבה נתפס ביבי בעיני חלק מהביבסטים ניתן היה למצוא בשיר בחירות שהתנגן בסבב הבחירות השני שהפזמון שלו היה "ביבי-ביבי ידיד השם"... (חפשו אותו ביוטיוב....). אתם שומעים טוב!? ביבי הוא לא רק שליח האל - הוא בעצם חבר שלו! הם "אוכלים ביחד מאותו המסטינג"... זהו גבירותי ורבותי - פולחן אישיות מזוקק! האנטי ביביסטים ה"בוגדניים", מנגד - מענישים את המנהיג שלהם מייד כשהוא משנה את דעתו, הם לא "נאמנים"... העניין הוא שיש בעיה קשה מאוד עם התופעה שבה ציבור שלם - חכם ואהוב ככל שיהיה - מעביר את המוח שלו ל"ניוטרל" - הולך לישון ומפקיד בידי דמות אותה הוא מעריץ את המוח ואת הכוח לנווט את המדינה לבד בעצמו בלי לשאול אף אחד. זו תופעה שמביאה לאסונות. מי שמחפש דוגמה אקטואלית יכול להישיר מבט למוסקבה. רק לפני שנה - בעיני ביביסטים - ולדימיר פוטין היה דמות להערצה. במדיה החברתית, עפו על ימין ועל שמאל, פוסטים וקטעים על האומץ שלו. כמה הוא "גבר". על השכל שלו. על התבונה וכיוב'. גם ביבי כמובן התגאה בחברות איתו. העניין הוא שתופעה הדומה לביביזם השתלטה על רוסיה. פוטין שינה את החוקה. ניקה סביבו תחילה ואחר כך מכל המדינה כל מתמודד שעלול לקרוא עליו תיגר. נדבק לשלטון והפך למנהיג אחד כל יכול. מנהיג נערץ אגב, על מיליוני רוסים. נו? אם מעריצים אותו מיליונים - זה כנראה טוב לא? זה הרי "דמוקרטי". זה מה ש"העם ברובו רוצה".... רק הוא "יידע לנווט את המדינה". הוא "כל יכול". אין בסביבה "עוד מנהיג כמוהו". אפשר להעביר את המוח לניוטרל ולתת לו לנהל הכל לא? ובכן, האיש הזה קצת הזדקן. אולי חולה. משהו הסתובב אצלו בראש - והוא הדהים את העולם כולו במלחמה אדירה שעלולה להיגמר במלחמת עולם שלישית שתחריב סופית את כל כדור-הארץ. ממש כמו בשיר "טמבל" של ארכדי דוכין: "האידיוט הכריז - מלחמה!!!".... בינתיים, הוא כבר רשם לזכותו רעב עולמי. משבר מזון ואנרגיה, הרס אדיר ממדים ומאות אלפי הרוגים. טירוף מערכות! חודש לפני פתיחת המלחמה - כל העולם ניסה לנחש "מה מתחולל בין שתי האוזניים של פוטין". איש לא ידע... גם לא הרוסים עצמם...וזה כמובן מקור כל הרע וזרע האסון. השבוע התראיין ראש אמ"ן הקודם האלוף תמיר היימן ברדיו ונשאל על-ידי ינון מגל אם הוא יישן טוב בלילה אם ייבחר רמטכ"ל חדש כאשר יש ראש ממשלה חדש. היימן ענה שכן. משום שצבא שלנו מבוזר. יש בו ריבוי דעות. אף אחד, לרבות הרמטכ"ל, לא יכול לקחת החלטה משוגעת ולא מושכלת. זהו ארגון מאוזן ואחראי ועל כן ממעט בטעויות. ובכן, אם צבא שהוא ארגון שמתנהל על-פי פקודות מקפיד על ריבוי דעות, פיזור הכוח אצל אנשים רבים ולא מתנהל כמו משטר רודני - מדוע יש מי שחושב שמדינה צריכה להתנהל ההפך. השבוע, בתוכנית הרדיו שלו, כינה הרב ישראל אייכלר את הממשלה היוצאת כ"פדרציה של שמונה ראשי מפלגות". שאין בה ראש ממשלה אחד - אלא שמונה... הביסטים לעגו על הממשלה היוצאת משום שהיא "דירקטוריון" ואין בה "מנהיג". הלו?! זה בדיוק העניין! כך אמורה מדינה בריאה ושפויה להתנהל! העם היהודי הונהג על-ידי דירקטוריון של 70 חכמים (סנהדרין). וכשהמליך על עצמו מלכים - זה נכשל ובגדול! ועל כן, המאבק בתופעת הביביזם (לא באיש עצמו) אמור להיות קדוש בעיני כל מי שלא רוצה לראות את המדינה שלנו מתעופפת את כל הדרך מירושלים ועד מוסקבה.