בכ"ט בתמוז ימלאו 82 שנים למותו של המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי. הוא ניחן באישיות כריזמטית ובכשרונות רבים. איש אשכולות. איש רוח ומעשה. כאיש רוח היה סופר, משורר, הוגה דעות ופובליציסט. יצירותיו הספרותיות זכו, ועודן זוכות, להוקרה בארץ הולדתו רוסיה. הגותו המדינית השפיעה מאוד על פעילי המחתרת הציונית בבריה"מ ותרמה לתחיית הרוח הלאומית בקרב היהדות שם לאחר מותו. כאיש מעשה היה ז'בוטינסקי מנהיג, מדינאי מתווה דרך, מפקד צבאי, מחנך, מתריע בשער ואיש חזון. לרגל יום השנה למותו שחל השבוע, מן הראוי היה לייחד מקום רב לפועלו, אולם קוצר היריעה וקוצר ידו של כותב שורות אלה אינם מאפשרים זאת. לפיכך, תוצג להלן דוגמה אחת, שאינה ידועה דייה בציבור, כדי להמחיש את חזונו של ז'בוטינסקי על מגמות התפתחותן של הכלכלה והחברה בעולם. את השקפתו זו גיבש ז'בוטינסקי תוך כדי התמודדות רעיונית עם התפיסה הציונית-סוציאליסטית שהייתה מושרשת בארץ ישראל ובקהילות רבות במזרח אירופה. לפיה, היהודי העובד (פרולטריון) ועבודת כפיו היו היסוד המניע של הכלכלה ושל שחרורו של היהודי מעול הגלות. ז'בוטינסקי כיבד את תרומתם של הרעיונות הללו לקידומה של החברה היהודית, אך אמר כי זמנם עבר בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות, ולפיכך יש למצוא להם תחליף ראוי. את השקפתו פרסם ז'בוטינסקי בשנת 1932, לפני תשעים שנה, בשני מאמרים: "משבר הפרולטריון" ו"משבר של מי?". קטעים מן המאמרים פורסמו בספרו של משה בלע "עולמו של ז'בוטינסקי", הוצאת דפוסים ת"א, 1972, עמודים 390-388. להלן ציטוטים ממאמריו שם: "ההתפתחות הטבעית של המשק העולמי יש בה מגמת ברזל בלתי מנוצחת-להפחית את ערכו היצרני של פרולטריון - השרירים ולהגדיל את ערכם של הרוח והמוח של הממציא, המייצר מכונות, של איש- ארגון, המשפר את שיטות הייצור ושל ה"פקיד" המייגע את מוחו ולא את שריריו... הייצור העולמי אינו גדל עכשיו הודות להשתתפותו (של הפרולטריון בכוח העבודה- המצטט) - הוא גדל קודם כל הודות להשתתפותם של הגורמים הרוחניים. השפעת הגורמים הרוחניים גדלה והולכת והנחיצות בכוחות- השרירים פוחתת והולכת". ( שם, "משבר של מי", ע' 388). "מנקודת מבטו של הדיוט הגיעה השעה לחזור ולבדוק גם את יסודות מדע הכלכלה..."שלושה" גורמים בייצור (הטבע, ההון והעבודה - המצטט). מדוע שלושה ולא ארבעה? הרביעי היה נקרא באנגליתbrains כלומר "מוחין". לעברית תוכלו לתרגם זאת כטוב בעיניכם: שכל, יוזמה, או סתם: מוח. ואין זה כלל וכלל אחד הפרטים שבמושג "הון", אלא גורם עצמאי, ואף עיקרי - לא פחות חשוב מן "הטבע", שהוא גופו נכנע לטכניקה (בשנת 2030 תהיה אספקת מים בסהרה), ועל כל פנים (הוא-המצטט) מכריע לאין ערוך מן "העבודה". הפרולטריון העולמי כולו, במלוא היקפו, לא השפיע ולא עשוי היה להשפיע באותה מידה על הייצור, כפי שהשפיע "המוח" של מחדשים בודדים... רוח היא באנוש, המנצחת על ההפקה של כל אלה (חומרי הגלם-המצטט), על עיבודם ועל החליפין שלהם בין היבשות. רוח ולא שרירים.("משבר הפרולטריון", שם, ע' 390). "בשנת 2030 תהיה עבודתו של פועל", מבחינה פיסית דווקא, הקלה בכל צורות הפעילות בחיי אדם. מכרה הפחם, המקלט האחרון למאמץ פיסי אמיתי, מן הסתם נטוש יהיה מכבר. כמקורות לאנרגיה ישמשו: נפט, אשדות, גאות הים, הפרש בטמפרטורה בין שכבות המים העליונות והתחתונות באוקיינוס. הובלת משאות תעשה באווירונים בלי טייס - ידריכו אותם מן אדמה, ושוב בעזרת כפתור. "עבודה" פיסית רבה לאין ערוך יעשו אז סופרים, נואמים, פסנתרנים, בלי לדבר על ריבה המשחקת בטניס".("משבר הפרולטריון" שם, ע' 389). השקפתו של ז'בוטינסקי על מגמות התפתחותן של הכלכלה והחברה היו בבחינת קריאת תגר על תפיסת העולם ששלטה בקרב רוב הציבור בארץ ישראל ובקהילות של היהודים במזרח אירופה וזכתה שם למעמד של עיקר אמונה - דוגמה. בבהירות מחשבתו, ביושרו האינטלקטואלי ובאומץ ליבו הוא לא חשש מהתמודדות עימה. בחינת המציאות הכלכלית כעבור תשעים שנה מעידה כי צדק בתחזיתו. תעשיית הטכנולוגיה העילית הולכת ומתבססת וכובשת תחומי ייצור בזה אחר זה. מגמה זו בולטת בישראל, שקנתה לה שם כ"אומת הזנק" ("סטארט אפ ניישן)", ומשמשת מושא להערצה ולחיקוי. עם זאת, כמו בכל התפתחות טכנולוגית, מקצת מן הבעיות הכרוכות בה עדיין קיימות. אחרות תיווצרנה בעתיד ועל הדורות הבאים תוטל המשימה להתמודד עימן. ולבסוף, אנו חונכנו על הכלל: "נאה דורש ונאה מקיים". זכה זאב ז'בוטינסקי הסב, שנכדו, שנקרא על שמו, יממש את חזונו וימלא תפקיד פעיל כיזם וכמנהל בעולם ההיי-טק בישראל.