כבר יומיים (ברגע כתיבת רשימה זו) שכל תושבי עוטף עזה נמצאים בסגר מלא, אין יוצא ואין בא. ממש התביישתי כששמענו היום בחדשות שבישובים אחדים קבלו הוראה להגיע ליישוביהם בכניסה אחורית דרך השדות כגנבים בלילה. אתמול (יום ד', 4.8.22 נתבשרנו בחדשות על גיוס אנשי מילואים לתגבור המחסומים ואכיפת הסגר. ואנחנו, כל אזרחי המדינה, עומדים ומשתוממים. לעצור כך את החיים בחבל ארץ שלם בגלל החשש שהג'יהאד האיסלאמי יגיב בירי על מאסר אחד מבכירי מנהיגיו? כך מתנהגת מדינה עצמאית, חזקה ובוטחת בעצמה? אין לכם בושה? נכון, אנחנו דואגים לחיי אדם. הם מעל הכול. אבל האם סגירת אלפי תושבים בבתיהם ועצירה מוחלטת של שגרת החיים היא הדרך היחידה להגנה על חיי אדם? אינני יודע מהם השיקולים שהנחו את מערכת הביטחון להחליט דווקא על סגר. אני חושש שהסגר הזה רק יגביר את התיאבון של הג'יהאד לקראת הקונפליקט הבא, לכשיגיע. והוא יגיע. אני רוצה להציע פתרון אחר. מערכת הביטחון צריכה להודיע בפומבי על רשימת מטרות צבאיות ואזרחיות בעזה: מבנים, מוסדות, בניינים רבי קומות, מתקנים כאלו ואחרים. כל ירייה תיענה באופן מידי בפגיעה במטרה מוגדרת לפי סדר שייקבע מראש: מטרה מס'1, מטרה מס' 2 וכן הלאה. במקום שאנחנו נהיה בסגר ובפחד שמא נשמש מטרה, שהם יהיו בפחד. אני משוכנע שבעלי מטרה מס' 1 שיידעו שהם הראשונים להיפגע מתגובת צה"ל יידעו להגיע למי שצריך כדי למנוע את הירי. אני כבר רואה את התגובות להצעתי. 'אנחנו לא פוגעים באזרחים', 'אנחנו לא משתמשים בטקטיקה של תג מחיר' ועוד. זו לא פגיעה באזרחים. זה לא תג מחיר. זוהי הגנה על חיי אזרחנו ושגרת חיינו. זוהי דרך למנוע פגיעה באזרחים, הן תושבי מדינת ישראל והן תושבי עזה. המשתמשים במבנה שהוגדר על ידינו כמטרה מס' 1 לא יהיו שם אם הג'יהאד יירה כיון שהם יידעו שהם יהיו הראשונים להיפגע. הם אלה שישלמו את המחיר ולא מי שיורה בפועל. במצב זה הם אלו שיפעילו את הלחץ למניעת הירי והסיכוי שהג'יהאד יפעל יהיה מינימלי. אירועי הימים האחרונים ותגובת ישראל מצביעה על כך שישראל איבדה ככל הנראה את ההרתעה. הודעה על בנק מטרות ידועות מראש, אזרחיות וצבאיות, עשויה להחזיר לישראל את גורם הרתעה ותמנע את הבושה מסגירת חבל ארץ שלם ומפגיעה במרקם החיים של אלפי תושבים רק בגלל החשש מארגון טרור.